נכבדי, יו"ר התנועה ד"ר מוטי דלג'ו, מזכירי תנועות ההתיישבות, מזכירי ארגונים, ראשי מועצות אזוריות, צירים , נציגי תנועת הנוער של האיחוד החקלאי, גרעין אחים , צירים ואורחים נכבדים.
לכבוד הוא לי למסור דו"ח לוועידה.
ראשית ברצוני לציין את חבר מזכירות התנועה אריה גצלר ז"ל מאגודת בני ציון שהלך לעולמו בשנה האחרונה, ששימש כמזכ"ל ויו"ר האיחוד החקלאי ויו"ר תנועת הנוער והיה מעורב מאוד במרחב הכפרי ותרם רבות מזמנו.
הועידה ה-16 שכותרתה "החקלאות והכפר כערך לאומי", באה להדגיש את חשיבותו של המרחב הכפרי שעבר ועובר שינויים רבים בתעסוקה, פרנסה, אורח חיים וצביון.
מדיניות ממשלתית חייבת לראות במרחב הכפרי ערך לאומי, גם בשל השטחים הפתוחים ומרחבי הטבע, אך גם בשל ביטחון המזון, המזון הטרי, פיזור האוכלוסייה, העסקים הקטנים ועוד.
בשנים האחרונות אנו עדים להתבססות קהילות והתחזקותם לאור ההרחבה שהזרימה של דם צעיר לקהילות השונות, דבר שחייב התארגנות חדשה ומודלים של עבודה שלא תמיד הסתדרו עם צו המועצות האזוריות- ועדים מקומיים. התארגנות זו באה לידי ביטוי בהקמה של אגודות להתיישבות קהילתית, יצירת גישות עבודה בין הועד המקומי והאגודה כאשר המועצה האזורית הפכה להיות גורם חשוב ומוביל בשינוים אלו לטובת כלל האוכלוסייה.
מצבו של המשק המשפחתי, מחייב חשיבה מחודשת שכן הדחיפה של האוצר וגורמים אחרים להתייעלות בתפיסה של יתרון לגודל דחקו את האגודות וחבריהם למודלים חדשים של עבודה ובהם התארגנות בגידול משותף, התארגנות ברכישת תשומות ולעיתים אף שיווק משותף של תוצרת. תהליכים כאלה כבר מתרחשים בחלק מהאגודות כאשר בחלקם הם מובלים על ידי האגודה וחלקם בהתארגנות של קבוצת חברים.
בעולם המערבי תומכות הממשלות באופן משמעותי במי שעיסוקו בחקלאות, מתוך הבנה שזה האינטרס של המדינה. מדינות רבות עברו ממדיניות של תמיכות עקיפות שמהם נהנים בעיקר המתווכים למדיניות של תמיכות ישירות בחקלאים בהבנה כי הדבר נכון גם לאזרחים, אך גם מבטיח את עתיד החקלאות. לצערי למרות שהרעיון הבשיל גם בישראל, הוא טרם מומש וכולי תקווה שמודלים של תמיכות ישירות המותאמות לישראל יאושרו בהקדם.
משרד החקלאות ורשות המיסים מקדמים חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, שעם אישורו יוכל מגדל המייצא רבע מסחורתו לפחות ליהנות מהטבות במס. אימוץ החקיקה בדומה לחקיקה ענפים אחרים תסייע לחקלאות הישראלית. אין ספק שנדרשים שינויים נוספים ובהם לתת העדפה למי שעוסק במקצוע זה במס ובהשקעות בחקלאות, לקדם את חוק החקלאות ולפרש בצורה מודרנית ורחבה יותר את חוק ההתיישבות.
באזורים רבים הנמצאים באזורי הנגב והגליל עודכנו הפרוגרמות לאגודות ובחלק מהם התהליך נמצא בעיצומו. משמעות הדבר שתוגדל מכסת הקרקע לנחלה בהתאם לאזור ולמצאי של הקרקע ויש אגודות אף שתקן הנחלות בהם הוגדל. יחד עם זאת החלטות מועצת מקרקעי ישראל צמצמו את האפשרות לאיוש נחלות חדשות רק ל-5 אזורים בארץ וגם זאת במגבלת זמן.
אין ספק שהיום אגודה נדרשת בעמוד בסטנדרט כלכלי ומקצועי והדבר צריך להיבחן כל יום. משמעות הדבר שכל פעולה חייבת להיות מלווה בייעוץ מקצועי של בעלי מקצוע בתחומים שונים על מנת לבחון היתכנות של מיזמים כלכליים. אנחנו עומדים לרשות האגודות ומסייעים להם רבות על מנת לחזק את יכולתה הכלכלית של האגודה וחבריה. הדבר מחייב חשיבה, יוזמה ואיתור הזדמנויות.
בחלק ניכר מהאגודות באיחוד החקלאי תוקנו התקנונים וקיימים בהם תקנונים עדכניים המותאמים לעת הזו. התקנון על פי הפסיקה הינו החוזה בין האגודה לבין חבריה ובין חבריו לבין עצמם. לתקנון יש חשיבות רבה ויש חשיבות להתאים בכל אגודה את סעיפי התקנון המותאמים לאופי האגודה. אנו עומדים לרשות האגודות ומסייעים בנושא חשוב זה.
חקלאים בשונה מכל ענף אחר יכולים לעת עתה להתארגן ולא חלים עליהם חוקים בעניין הגבלים עסקיים שחלים ובצדק בענפים רבים אחרים. למרות זאת ולמרות שמשרד החקלאות גם הקצה כסף להתארגנויות של חקלאים יש עוד הרבה מה לעשות בעניין זה שיכול לשפר מאוד את הכלכלה החקלאית.
התארגנות כזו יכולה להיות באמצעות קואופרטיב שהוא אגודה חקלאית בדומה למתרחש בעולם המערבי שבו מעודדים את החקלאים להתארגן בקואופרטיבים לשיווק ואף מסייעים למי שמשווק באמצעות קואופרטיב משותף בתמיכות.
רבים מהישובים נמצאים בשלבים שונים של עדכון תב"ע בישוב מתוך מטרה שתביא ליצירת יחידת דיור נוספת בכל נחלה ובסה"כ 3 יחידות בדרך כלל ודרך התב"ע לאפשר לוועדה המקומית סמכות להתיר פיצול זכויות מגורים בנחלה.
הדבר יאפשר חלוקה גמישה יותר של "העושר" המשפחתי ליותר יורשים בשל האפשרות לפצל יחידות מגורים מהנחלה בתנאים.
בנוסף, המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה סוף סוף לפעול לתיקון תמ"א 35 ובעיקר בכל הקשור לגודל הישוב. הוקמה ועדת עורכים לעדכון והמגמה המסתמנת שמצד אחד תאופשר יצירת יחידות דיור נוספות בתמהיל מגוון, קרי גם יחידות דיור קטנות, אך התכנון יהיה בצפיפות משמעותית גדולה יותר בהתאם לאזורים השונים.
עיגון זכויות המגורים בנחלה שאושר ב-2007 בחלטה 979 יצא לדרך רק ב-2018. משמעות הדבר שבעלי נחלה יוכלו להוון את זכויות המגורים בנחלה, להפריד זכויות מגורים מהנחלה באמצעות תכנית. הסדרים אלה יכולים ליצר פתרונות משפחתיים, אך מחייבים גם חשיבה מעדכנת לגבי התושבים החדשים שילקטו בישוב, מעמדם ועוד. שינויים אלה כרוכים בתשלום נכבד לרשות מקרקעי ישראל, בתשלום המכונה דמי רכישה ובשל גובה התשלום הנדרש למעשה כמעט אין עסקאות מימוש, אלא רק במכירה.
בשנים האחרונות מצאנו את עצמנו בחזית חדשה וכואבת שבה המדינה מבקשת להשיב בנקל קרקע על מנת לייצר יחידות דיור לאור מצוקת הדיור, אך בחלק מהתכניות מדובר בשכונות מיותרות ובאזורים שאינם נדרשים. מדובר על חוק הותמ"ל שהוא חוק דורסני הקובע כי ברגע שקבינט הדיור מכריז על קרקעות מסוימות ככאלו שנדרשות להשבה, כי אז תוך חודשים ספורים יש כפיית השבת קרקע. פעלנו לסייע לאותם אגודות בהתארגנות למאבק כנגד דרישות שלטעמנו לא היו מוצדקות. בחלק מהמקרים אף התנהלו הליכים משפטיים והמאבק משותף למועצות האזוריות הרלוונטיות, מרכז המועצות האזוריות, החברה להגנת הטבע, אדמתי ועוד גופים שנרתמו לכך.
בשנים האחרונות הגענו למסקנה שחשוב לחזק את הקשר לאקדמיה בתחומים שהמרחב הכפרי נעלם מהם לחלוטין ובהם תכנון הכפר שלא מלמדים אותו באף אקדמיה היום, דיני אגודות שיתופיות ועוד. כך נוצר קשר עם הטכניון ובעבודה משותפת מכשירים זה מספר שנים מתכננים למרחב הכפרי. מדובר בתכנית שמהווה הצלחה גדולה ובימים אלה לומדים בו 30 משתתפים במחזור ה-12 של התכנית. כך גם אנו עושים בתחומים נוספים ומקווים שאלו יחזקו את העבודה המקצועית, את הגיבוי המחקרי הנדרש לשינויים העוברים על המרחב הכפרי ועוד. הליך זה נעשה בשיתוף עם גורמים רבים ובהם מרכז המועצות האזוריות, התנועה הקיבוצית, הקיבוץ הדתי, החטיבה להתיישבות, משרד החקלאות, הרווחה, השיכון הנגב והגליל ועוד.
האיחוד החקלאי פועל גם ברשתות החברתיות על מנת להעביר מידע עדכני למי שעוסק במרחב הכפרי ובהם האתר, פייסבוק, טויטר ועוד. אתר האיחוד החקלאי הינו אתר מקצועי ששולח כל שבוע ידיעון הכולל את כל החידושים של המרחב הכפרי.
הדובדבן שלנו היא תנועת הנוער של האיחוד החקלאי שפועלת באזורים שונים ברחבי הארץ ובהם במגדל העמק, גרעין נחל וגרעיני שנת שרות במשימות שונות בחברה הישראלית.
לסיום ברצוני להודות לחברי המזכירות וועדת הביקורת היוצאת על תרומתם והתמדתם. זה לא מובן מאליו ולכן כל מי שמתנדב בכל משימה יבורך.
כן ברצוני להודות למוטי דלג'ו יו"ר התנועה היוצא על עזרתו הרבה במהלך השנים האחרונות וליעקב סיזל יו"ר מועצת הכפרים היוצא על תרומתו בכינוס ישיבות המועצה בין ועידה לועידה.
ברצוני להודות לחברי הועדה המכינה שפעלו לקראת הועידה ה-16 וכמובן לאורית, ירון וסיגל שהם האיחוד החקלאי.
