אני רוצה לפתוח את דבריי בפניכם בווידוי קטן שחלקכם כבר שמעתם ממני: מבין כל המקצועות שיכול אדם לבחור לעצמו ,מבין כלל העיסוקים ותחומי העשייה שאני פוגש לאורכה ולרוחבה של הארץ, קיימת אצלי תמיד פינה חמה במיוחד לכם - החקלאים. עבודת האדמה, שכידוע היא הרבה יותר מרק עיסוק ופרנסה אלא דרך חיים שמעצבת-חיים - תמיד מעוררת אצלי תחושה של הערכה עמוקה, של השראה ואפילו של הערצה.
ולכן - בראשית דבריי, חשוב לי להודות לכם על ההזדמנות להיות איתכם כאן, ובעיקר להביע בפניכם הערכה גדולה על הדרך שבה אתם צועדים שנים ארוכות ועל התרומה האדירה שלכם לכלכלה הישראלית, לעתידה של המדינה.
כאשר אומרים חקלאי, או חקלאית הקונוטציה הראשונה שעולה אצלי, ונדמה לי שגם אצל רבים אחרים, היא – חלוץ. כי הרי כמו שהחקלאות מלווה את האנושות מימיה הראשונים, כך היא מהווה גם חלק בלתי-נפרד מהחלוציות הציונית, מהמפעל ההתיישבותי לדורותיו.
במעלה הדורות ובמרוצת השנים, עברה החקלאות, כמובן, תמורות משמעותיות. היא הפכה מתוכננת יותר, יעילה יותר, חכמה יותר, טכנולוגית יותר. אבל דבר בסיסי אחד במהותה - לא השתנה; הוא תקף ונוכח כבר אלפי שנים ואני בטוח שגם לא ישתנה: כוונתי כמובן לאהבת החקלאי את אדמתו, לחיבור שלו לפרי ולירק שהיא מניבה, לניחוח רגבי הארץ, לזיקה הכל-כך מיוחדת הזאת, היוצרת חיבור עמוק בין האיכר לבין נוף מולדתו.
לצד החיבור השורשי הזה, העובר לעיתים מדור לדור, ולצד ייחודו של הענף, שמייצג את ישראל בגאווה בכל העולם ,חשוב לומר ולהדגיש גם את זאת: קשה מאוד להיות חקלאי בישראל ,ועובדת החיים הזאת צריכה להטריד את כולנו -ולא רק את מי שבחר במעשה החקלאי כנתיב חייו. גם, ואולי במיוחד, במציאות שבה יוקר המחיה בישראל עומד - ובצדק - לנגד עיני כולנו, עלינו לזכור תמיד: ללא חקלאות לא הייתה לנו מדינה, וללא חקלאות אין לנו עתיד. הביטחון התזונתי של אזרחיות ואזרחי ישראל, בוודאי במציאות המאתגרת שמציבים בפנינו אתגרי משבר האקלים, תלוי באופן ישיר בהמשך קיומה של חקלאות מקומית עצמאית ויציבה. כל מי שחרד לעתידה של המדינה, ומבין את חלקה הדרמטי של החקלאות בגורלנו הכלכלי, התזונתי וגם ההתיישבותי, חייב להבין כי האתגר הגדול ביותר שניצב בפני ענף החקלאות ,הוא לבסס דור חדש של חקלאים צעירים אשר ימשיכו לשאת על כתפיהם את עבודת האדמה על כל גווניה. רק חקלאות חזקה, מתקדמת ומבוססת תביא איתה גם המשכיות לדור החקלאים. רק כך נצליח להבטיח כי אתם, החקלאים, תמשיכו לעמוד, בשירותם של כלל אזרחי ישראל, בחזית ההגנה, בחזית העשייה, בחזית הצמיחה. כך ניצבתם משך דורות - תמיד בחזית, שומרים על גבולותינו, מעצבים את האתוס הישראלי. כך חשוב שיהיה גם בעתיד.
פאנל הדוברים בועידה ה 16 של האיחוד החקלאי
לא במקרה אנחנו פוגשים את בנותיהן ובניהן של המשפחות החקלאיות, את דור ההמשך שלכם, בליבת העשייה בצה״ל, ביחידות השדה ,ובכלל מוקדי ההשפעה.
זוהי הוכחה נוספת לעומקם של השורשים, תרתי משמע, ולעוצמתם של הערכים, מהם יונק ועליהם נשען המעשה החקלאי.
כבר למעלה מתשעים שנה פועלת תנועת ההתיישבות שעומדת בבסיס האיחוד החקלאי כדי לקדם את המטרות האלו ממש ,תוך שהיא מהווה שותפה פעילה ומרכזית - לאורכה ולרוחבה של הארץ. אני מבקש לנצל מעמד זה כדי להביע הערכה לכם ,אנשי האיחוד החקלאי, בהובלתכם - ידידיי מוטי דלג׳ו ודודו קוכמן, על שנים ארוכות של מחויבות ומעורבות למען עתידן של החקלאות וההתיישבות הישראלית.
"כפר ירוק בין ערביים פרדסים ושדות האיכר חוזר לבית מנשק אישה יפה וילדות".
עם השורות היפות והקצרות האלו בחר יהונתן גפן – בן נהלל - לתאר משהו מאוד יסודי ומייצג בהוויה הישראלית. יהונתן גפן אמנם הלך מעמנו לפני שבועות אחדים, אבל המעשה החקלאי והחלק החשוב שאתם ממלאים בחיים של כולנו -וגם בעתידה של החברה הישראלית -לגמרי חי, נוכח ומורגש.
תודה לכולכם - ובהצלחה!
פאנל הדוברים בועידה ה 16 של האיחוד החקלאי
