תנועת האיחוד החקלאי הגישה את עמדתה לוועדה לבדיקת לעניין פערי התיווך בתוצרת החקלאית בפירות וירקות.
בפתח מכתבו מציין מזכ״ל התנועה, עו״ד דודו קוכמן, כי אין זה סוד, כי קיים כשל מובנה בעובדה שקיימת בישראל חקלאות מצטיינת מחד, אך מספרם של החקלאים הולך ומצטמצם מאידך והוא היום למעשה הנמוך ביותר בשוק האירופי. מצב עניינים זה עלול לפגוע בביטחון המזון של אזרחי כל מדינה ובמיוחד באזור הגיאופוליטי שבו ישראל נמצאת בו יש חשיבות יתר להבטחת המזון.
במסגרת המלצות התנועה לוועדה נכללות:
- שוק סיטונאי - נדרשת החלטת ממשלה עם תקציב ייעודי להקמת שוק סיטונאי מודרני, כפי שהדבר קיים בכל מדינה מערבית מודרנית. לא די בהקמת שוק סיטונאי חדיש ומודרני, אלא יש חובה להקים מערכת ממוחשבת שקופה שבה יחויב כל סיטונאי שמבצע עסקה עם חקלאי להזין את נתוני הרכישה בזמן אמת, נתונים שירוכזו במשרד המסחר והתעשייה.
- פיזור השליטה - חובה לפעול נחרצות בחוק כדי לרסן את כוחם של הקרטלים / מונופולים לטובת הצרכן שלעיתים הוא בבחינת קהל שבוי ברשת הקניות השכונתית לאחר היעלמותה של המכולת השכונתית והחקלאי המוחלש בכוח המכירה שלו.
- מועצת הצמחים - יש לחזק את מקומה של המועצה כגורם שבו מיוצגים גם החקלאים וגם נציגי הרגולציה לטובת קידום ענפי החקלאות.
- ניתוק הקשר העסקי בין קמעונאים וסיטונאים - נדרשת התערבות הן להפרדה העסקית בין סיטונאים לקמעונאים והן במחיר המקסימום שקמעונאי וסיטונאי יכול לגבות בגין שירותיו.
- מכירה ישירה של תוצרת חקלאית - נדרשת השקעה הן בהליכי הכשרה של חקלאים למכירה ישירה של תוצרת חקלאית (דבר שנמצא בתכנית העבודה של משרד החקלאות ופיתוח הכפר) והן בביטול הרגולציה או צמצומה המוחלט ברשות מקרקעי ישראל, ברישוי עסקים ברשויות המקומיות ועוד.
- קואופרטיבים לשיווק ועידוד התארגנות קואופרטיבית - אחת הדרכים החשובות להתמודדות עם פערי התיווך הוא לחזק את יכולתם של החקלאים שנמצאים תמיד בעמדת חולשה בשל היעדר התארגנות שלהם למול הסיטונאים ורשתות השיווק. עידוד קואופרטיבים יכול להיעשות בתמיכות, בהקלות מס ובאמצעים שיעודדו את החקלאי להבין שכדאי לו להיות חלק מהקואופרטיב.
- קידום חקיקה – כגורם מסייע:
- חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות
- מדיניות המנהל - נדרשת חשיבה עדכנית על מדיניות המנהל,כך שיראה את העיסוק החקלאי בצורה רחבה כפי שהדבר מוכר בעולם.
- חוק התכנון והבנייה, עדכון הגדרת חקלאות.
- חוק ההתיישבות ופרשנותו.
- קרן נזקי טבע - יש לפעול להגדלת הממשלה בתמיכה בקרן וכן להרחיב את כיסויי הקרן במודלים שונים כך שיבטיחו כיסוי מקסימלי בעת משבר ויסייעו לחקלאי בענף עתיר השקעות זה לקבל סיוע בעת משבר בשל פגעי טבע, מזיקים או כל אירוע אחר שהקרן מכסה.
- מנהלת השקעות עם תקציב - יש להחזיר את תפקידה של הקרן ולהבטיח כי יעמדו לרשותה תקציבים משמעותיים לצורך תמיכות לחקלאים המבקשים להשקיע ולפתח ולחדש את התשתיות לגידולים החקלאים.ֿ
- תמיכות ישירות - יש לשבת עם ארגוני החקלאים על מנת להבטיח שיתוף פעולה, כך שהמעבר לתמיכות ישירות יעשה בצורה הראויה בכל ענף ובקצב שלו.ֿ
לסיום, מציין מזכ״ל התנועה כי במהלך עשרים השנים האחרונות ואולי עוד קודם החליטה הממשלה החלטות רבות בעניין פערי התיווך, אך דבר לא נעשה ופערי התיווך רק הוחמרו. ֿ
החלטת ממשלה 213 בנושא הגברת התחרות בחקלאות, משרד הכלכלה, משרד החקלאות ומשרד האוצר מעוררת לא מעט חשדנות על הכוונה שעומדת מאחורי החלטת הממשלה שכן ניסיון העבר הוכיח כי לא רק שדבר לא נעשה אלא שהמצב כאמור רק הוחמר.
עמדת האיחוד במכתב הנ״ל, הינו תקציר המפנה לעבודות רבות שעסקו בנושא כולל דו"חות מבקר המדינה וככל שתתקבלנה החלטות על ידי הוועדה הן חייבות לכלול לוח זמנים ליישום ההמלצות. וכי מבוקש כי יזומן לישיבת הועדה על מנת שיוכל להשמיע את עמדת התנועה במלואה.
מכתבו של מזכ״ל התנועה, עו״ד דודו קוכמן, מצ״ב.
