סקירה של משרד החקלאות מגלה: הישראלים התאהבו בשקדים בעשור האחרון – ומגמה זו צפויה להימשך

02 פבר 2020 המחברת/ת:

הישראלים צרכו בשנת 2017 כ-10 אלף טון שקדים – מה שממשיך את המגמה של גידול בביקוש לשקדים בעשור האחרון. הכמות הנמכרת של שקדים ברשתות השיווק עלתה ב-34% – יותר מהגידול באוכלוסייה

הם בכל מקום! בשקט-בשקט, מתחת לרדאר, חמושים בוויטמינים ובמינרלים, השקדים יצאו למסע כיבושים: הם התבססו בשטחי החלב והחמאה, הקימו מאחזים בטריטוריית הקוסמטיקה ודגלם מתנוסס בטריטוריית החטיפים. ואם לא די בכך, אז מתרחבת ההכרה הבינלאומית בשקדים כ-"נשנוש" לגיטימי ואף רצוי. השקדים לא עוצרים במגמת ההשתלטות החרישית, בתהליך שיכונה "המהפכה השקדה". אבל למזלנו, יש מי שיתריע בשער: החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות סוקרת את ענף השקדים בישראל ובעולם.

הישראלים התאהבו בשקדים בעשור האחרון – ויש להם סיבות טובות. השמן הקיים בשקדים  מועיל לאיזון השומנים בדם ולבריאות הלב והשקדים עשירים בוויטמינים ומינרלים חיוניים כגון: סידן, ויטמין E, ברזל, מגנזיום ואשלגן. לכן, השקדים משמשים הן כמוצר תחליפי למוצרים המכילים חלב או גלוטן – והן כחטיף בריא או כמקור שומן חיובי בפני עצמו.

על מידת האהבה של הישראלים לשקדים, יעידו הנתונים. היקף הצריכה הכוללת של שקדים בשנת 2017 עמד על כ-10,000 טון. כמות השקדים הנמכרת ברשתות השיווק עלתה ב-34% – יותר מהגידול באוכלוסייה באותה תקופה (19%). שאר הפיצוחים לא עמדו בקצב: כמותם הנמכרת ירדה בכ-3%. בשנת 2018, למשל, היוו השקדים כ-17% מהערך הכולל של מכירות הפיצוחים וכ-13% מכמות הפיצוחים השנתית הכוללת שנמכרה ברשתות השיווק. בסך הכול, כמויות המכירה הכוללת של שקדים בקטגוריית הפיצוחים ברשתות השיווק הגיעו לכ-800 טון בשנת 2018. בנוסף, נמכרו עוד כ-170 טון שקדים גרוסים או טחונים במחלקת האפייה – שמצטרפים למכירתם של עשרות טונות שקדים ירוקים. אם כן, השקדים שאנו רואים במדפים בתוך אריזות או בתפזורת הם רק קצה הקרחון: הם מהווים רק כ-10% עד 15% מהשקדים המשווקים בישראל. נתון מעניין נוסף מגלה שאמנם נתח השוק של שקדים ארוזים גדול מזה של שקדים בתפזורת, אך יותר ויותר ישראלים אוהבים את השקדים שלהם מפוזרים: הכמות הנמכרת של שקדים בתפזורת עלתה ב-260% בעשור האחרון, בעוד שהכמות הנמכרת של שקדים באריזות עלתה ב-5% בלבד. זאת, על אף העובדה שמחיר השקד בתפזורת גבוה בכ-13% ממחיר השקד הארוז.

אז בעשור האחרון היחסים בין הישראלים לשקדים עלו שלב, אבל מאיפה יגיעו כל השקדים האלה לחנויות? ראשית, בישראל מרחיבים בהתמדה את שטחי גידול השקדים: נכון לשנת 2019, נטועים בישראל כ-64 אלף דונם (מתוכם כ-55 אלף דונם מניב) – עלייה של כ-65% ביחס לשנת 2013 (מצ"ב תרשים). אמנם נכון לעכשיו, הייצור המקומי לא מספיק כדי לספק את מלוא הביקושים לשקדים – כאשר 38% מצריכת השקדים מסופקת על ידי יבוא – אך ייצור השקדים בארץ צפוי להגיע להיקף הצריכה המקומית תוך מספר שנים.  

עוד עולה מן הסקירה כי מכיוון שעץ השקד רגיש מאוד לתנאי מזג האוויר, יש שונות גדולה בפריון בין האזורים הגיאוגרפיים בארץ: פריון גבוה נרשם באזור הצפון, הגליל והגולן, בעוד שפריון נמוך מן הממוצע נרשם באזור שפלת יהודה, משואות יצחק, בית גוברין ואזור הדרום. על סמך זאת, במשרד החקלאות מעריכים שעל מנת לשפר את כושר הייצור, יש להשקיע במו"פ ולהימנע מנטיעת שקדים באזורים פחות מתאימים לגידול. בנוסף, מהמחקר עולה שכדאי להתמקד בפיתוח הצריכה בשוק המקומי וביצירת בידול והעדפה עבור השקדים הישראליים בשוק המקומי.

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

לכתבות בנושאים:

F2F OECD ֿמכון מחקר מיגל אבוקדו אגודות שיתופיות אגסים אגרוטק אגרומשוב אורגני איכות הסביבה אירועים של האיחוד החקלאי אכיפה אמנות בינ״ל אנרגיות מתחדשות ארבה ארגון מגדלי ה ארגון מגדלי הבקר ארגון מגדלי הדבש ארגון מגדלי הדגים ארגון מגדלי ההדרים ארגון מגדלי הירקות ארגון מגדלי העופות ארגון מגדלי הפירות בוררות בחירות ביטוח נזקי טבע ביצים בננות בפרדס בצורת בקעת הירדן בתי אריזה גנטיקה גפנים גרנות דבש דובדבנים דיג דיור מוגן דיני עבודה דמי טיפול ארגוני האיחוד החקלאי הברחות הדברת מזיקים הועידה ה 16 הותמ״ל החברה לפיתוח הגליל החטיבה לשמירה על הקרקע החלטה 1521 החלטות מועצת מקרקעי ישראל הטרור החקלאי היחידה לחקלאות וחדשנות גולן המועצה לייצור ושיווק דבש המרחב הכפרי המשק המשפחתי הערות לישיבת מועצת מקרקעי ישראל הפקעות הקמת יישובים חדשים הרפורמה בחקלאות הרפת והחלב השולחן העגול השומר החדש השקעות התאחדות החקלאים התיישבות ועדות קבלה ועדת גבולות ועדת צכסןץ ועידות ישראל לחקלאות ותמ״ל חבל שלום חבל תקומה חדשנות חוזה שכירות זמני חומרי הדברה חוק הוותמל חיבורים בחקלאות חידושים טכנולוגים חיטה חינוך חמרה חקיקה חקלאות חקלאות אורגנית חקלאות מדייקת יבול שיא יזמות עסקית יחסי עיר כפר ייבוא וייצוא ייבוא תוצרת חקלאית יסודות ישיבת מועצת מקרעי ישראל כלבת כנרת לולים ליצ׳י מבקר המדינה מגדלי הדבורים מועצת הדבש מועצת החלב מועצת הלול מועצת המים מועצת הצמחים מועצת מקרקעי ישראל מו״פ ערבה תיכונה מו״פ צפון מזון לבעלי חיים מזכ״ל התאחדות החקלאים מחירי תוצרת חקלאית מטה הדיור מיגוניות מיגל מים מים והשקיה מיסוי מיסוי מקרקעין מכון וולקני מכסות ביצים מכסות חלב מכסות מים מנגו מס הכנסה מערכות סולאריות משבר האקלים משבר הדיור משבר המים משבר העגבניות משק החלב משקי עמק הירדן משק עזר משרד האוצר משרד החקלאות משרד השיכון והבינוי נאות הכיכר נווה אטיב נזקים בחקלאות נזקי מזג האויר נחלה נטפים ניקוז סמדר אוטולנגי עגבניות עובדים זרים עובדים פלסטינאים עוטף עזה עוף הגליל עכברת ענף החלב ערבה תיכונה פודטק פיצויים פעילות לא חקלאית (פל״ח) פערי התיווך פשיעה חקלאית צבר צמח תערובות קדחת מערב הנילוס קווי קורונה קורסים קיבוצים קיווי קנאביס קנביס רפואי קנט קרימיאןקונגו קרקע קרקעות רישום זכויות רפורמה בחקלאות רשות המים רשות התחרות רשות מקרקעי ישראל רשות ניקוז ונחלים כנרת שום שוק איכרים שוק סיטונאי שחיטה שחורה שטפונות שימור שימושים חורגים שינוי אקלים שינויי יעוד שינוי תקנות הגנת הצומח שמיטה שמן זית שפעת העופות שקדים שר החקלאות תחרות הצילום תיירות כפרית תירס תכנון ובניה תכנית דיור לאומי תמיכה בחקלאות תמיכות בחקלאות תמר תמרים תערוכות ואירועים ⁨מילובר

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.