ההתחממות הגלובאלית ושינויי האקלים העולמיים כבר משפיעים על החקלאות בישראל ובשנים האחרונות רואים מגמה של גידול בהיקף נזקי מזג האוויר לגידולים החקלאיים בישראל. כך עולה מסיכום נתוני העשור של קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות. מהנתונים עולה כי ממוצע הנזקים השנתי בחמש השנים האחרונות (2015-2019) זינק בכ-45% ועמד על כ-310 מיליון ₪ בשנה, לעומת ממוצע הנזקים השנתי בחמש השנים הראשונות של העשור (2010-2014) שעמד על כ-213 מיליון ₪. בקנט מציינים כי בשנים האחרונות אנו עדים לאירועים קיצוניים יותר ותכופים יותר הגורמים לנזקים גדולים מאוד בזמן קצר. בקנט מעריכים כי בדומה לשאר העולם, גם בישראל המצב עלול להחמיר בהמשך כשהנפגעים המיידיים ימשיכו להיות החקלאים.
מסיכום נתוני 2019 עולה כי בשנה החולפת טיפלו מעריכי הנזקים של קנט בלמעלה מ-10,500 דיווחים על נזקים לגידולים החקלאיים, גידול של כ-5% ביחס לשנת 2018. כ-29% מהדיווחים היו על נזקים לגידולי הירקות, כ-28% לגידולי הפירות וכ-12% בהדרים. דיווחים משמעותיים היו גם מקרב מגדלי האבוקדו והפלחה – כ6% מכלל הדיווחים בכל אחד מהענפים הללו. סך הנזקים בשנה החולפת הסתכם בכ-265 מיליון ₪, אולם בקנט מציינים כי בשל אופיים של נזקי מזג האוויר לחקלאים שחלקם גורמים לירידה בהיקף היבול, את מימדי הנזק הסופיים ניתן יהיה לדעת רק בעוד מספר חודשים. מבחינת אזורי הנזק, כ-44% מהנזקים הכלכליים נגרמו למגדלים בצפון הארץ, כ-41% למגדלים בדרום וכ-15% למגדלים במרכז הארץ.
מהנתונים עולה כי מרבית הנזקים בשנה החולפת נגרמו מהחורף הגשום והסוער יחסית כשבנוסף למשקעים מבורכים, בעיקר בצפון הארץ, החורף הביא עימו גם נזקים גדולים. עיקר הנזק נגרם כתוצאה מהצפות של שדות ופגיעה גידולי הפלחה והירקות ומוות של עצי פרי ומאירועי סערה שגרמו לפגיעה בפירות ולנשר של פרי. אירועי סערה גרמו לנזקים כבדים גם לגידולי תפוחי האדמה. גורם נזק משמעותי נוסף היה הברד הכבד שירד במספר אירועים בחורף ושפגע בעשרות אלפי דונמים של גידולי פירות בצפון (בעיקר לגידולי משמש, נקטרינה, דובדבן ואפרסק) וכן לפגיעה בגידולי הענבים. בהקשר זה ראוי במקרים רבים הברד הפוגע בפרי והרוחות שמטלטלות את הפרי על העץ גורמים לפירות נזקים אסתטיים הפוסלים בהמשך את שיווקו של הפרי.
נזקים משמעותיים נוספים נגרמו בשנה החולפת כתוצאה מאירועי חום, ובעיקר בחודשים מאי-יוני-יולי, שגרמו לתמותה נרחבת של עצים צעירים ולנשירת חנטים בעיקר בגידולי האבוקדו. גשמים מאוחרים, יחסית שירדו בסוף מרץ גרמו לנזקים לשחתות שנקצרו ונשארו בשדות לייבוש.
ההתחממות הגלובאלית פוגעת גם בבעלי החיים (בקר, עופות ודגים) כאשר בשנים האחרונות אנו עדים להתפרצויות של מחלות והתפשטות וירוסים שונים.
ומי הענפים שספגו הכי הרבה נזקים בשנה החולפת?
על פי נתוני קנט, היקף הנזקים הגדול ביותר בשנה החולפת נגרם לגידולי הירקות (כ-70 מיליון ₪) ובעיקר לגידולי תפוחי האדמה, אבטיח, עגבניות ובצל. היקף הנזקים למגדלי הפירות בשנה החולפת נאמד בכ-65 מיליון ₪. עיקר הנזק נגרם לגידולי נקטרינה, ענבי מאכל, מנגו, אפרסק, אגס ותפוח. הנזק לגידולי הפלחה עמד בשנה החולפת על למעלה מ-22 מיליון ₪ וכלל פיצוי נרחב בגין פגיעה בהכנסות המגדלים. לגידולי האבוקדו נגרמו בשנה החולפת נזקים בהיקף של כ-18 מיליון ₪ ולמגדלי ההדרים כ-12 מיליון ₪. בקרב בעלי החיים, היקף הנזקים למגדלי העופות עמד בשנה האחרונה על כ-28 מיליון ₪ והיקף הנזקים למגדלי הבקר והצאן עמד על כ-24 מיליון ₪. נזק משמעותי, של כ-8 מיליון ₪, נגרם בשנת 2019 למגדלי הדגים. מרבית הנזקים בענפי גידול בעלי החיים נגרם עקב תמותה ממחלות שונות.
שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט: "ההתחממות הגלובאלית כבר פוגעת בחקלאות הישראלית. האירועים האקלימיים השונים הופכים לעוצמתיים יותר ולבלתי צפויים והצפי הוא שהמצב יחמיר בשנים הקרובות. על פי נתוני השירות המטאורולוגי, בעשורים האחרונים עלתה הטמפרטורה הממוצעת בישראל ב 1.4 מעלות והצפי הוא לעליה של מעלה נוספת עד שנת 2050. המשמעות היא לא רק שינויים דרמטיים בהיקף נזקי מזג האוויר ובעוצמה של נזקים אלה, אלא גם בשינויים בסוגי הגידולים, באזורי הגידול ובשיטות הגידול. יתרה מכך, אנו כבר עדים לכך שהשינויים האקלימיים העולמיים גורמים גם להתפרצות מחלות ומזיקים בהיקפים שטרם ידענו בעבר, דבר המשפיע על המחירים ועל ביטוח נזקי הטבע".
"לצערנו" אומר תורג'מן, "אין היום אף גוף במדינת ישראל שמתכלל את הנושא ואין אף פורום מקצועי שדן בהשלכות הכלכליות והלאומיות הצפויות לחקלאות הישראלית כתוצאה מההתחממות הגלובאלית. הצפי הוא שבשנים הקרובות תמנה האוכלוסייה בישראל כ-15 מיליון איש, השטחים יצטמצמו וכמות המים תרד. הממשלה החדשה שתקום חייבת להקים גופים רלוונטיים שייערכו מבעוד מועד עם המצב לפני שהמשבר יגיע."
