מרביתם המוחלטת של הישובים הכפריים מאוגדים תחת אגודה שיתופית על פי הסיווג המתאים לאותה אגודה. (קיבוץ, מושב, כפר שיתופי, אגודה קהילתית ועוד)
אגודה, היא סוג של תאגיד שהוקם על ידי חבריו להשגת מטרה משותפת ובשונה מתאגידים אחרים לחברות האישית יש משמעות בחוק ורק במצבים נדירים ניתן למנות מיופה כוח לייצג את החבר באסיפה הכללית.
באגודה שיתופית רווחת החברים קודמת לרווח החברים, אך לא שוללת קיומו של רווח כזה.
עוד נקבע בפסיקה כי התקנון מהווה חוזה בין האגודה לחברי האגודה ובין חברי האגודה בינם לבין עצמם ולכן חשיבות עדכון התקנון והתאמתו לשינויים הנדרשים מחייבת בחינה ועדכון של התקנון אחת לכמה שנים.
חשוב לציין כי תקנון האגודה הינו המדרג הנמוך ביותר ואסור שיסתור את כל חוק, את פקודת האגודות השיתופיות ואת תקנות האגודות השיתופיות.
בתקנונים רבים קיימים סעיפים שאינם תואמים את החוק ו/או אינם תואמים את מטרות האגודה ומדיניותה בימים אלה ולכן יש חשיבות רבה לעדכון התקנון ולהתאימו.
עדכון תקנון אינה פעולה טכנית פשוטה, אלא פעולה המחייבת החלטה של האספה הכללית שעל סדר יומה מופיע "עדכון התקנון" וכמובן שהנוסח החדש והסופי של התקנון מחייב את אישור האספה ולאחריו את אישור רשם האגודות השיתופיות. בשל עובדה זו יש חשיבות שכל פעולות העדכון ושינוי התקנון ילוו ביועץ משפטי המתמחה בתחום זה.
מומלץ כי עם אישור האספה לעדכון התקנון תוקם ועדה לעדכון התקנון שתורכב מנציגות של הוועד בשיתוף של חברים אחרים מהאגודה. בנוסף מומלץ למצוא את הדרכים שבה יוכלו חברי אגודה אחרים להביע את דעתם בעניין סעיפי שינוי התקנון ולא רק בהצבעה על נוסחו הסופי, שכן סיעור מוחות זה עשוי לתרום ליצירת תקנון המתאים לצרכי האגודה ולעבור בצורה קלה יותר באספה הכללית.
מאחר והליך הכנת התקנון ואישורו מחייב עבודה המחייבת השקעת זמן, תשומת לב ויצירתיות ראוי כי התקנון יהיה רחב ככל שניתן בנוסחו ויאפשר להנהגת הישוב לפעול בתחומים שונים מבלי להידרש לתיקון תכוף של התקנון שאינו עונה על דרישות עכשוויות ועתידיות ככל שניתן.
להלן כמה דגשים חשובים שראוי לשים אליהם לב בעדכון התקנון:
סמכויות האגודה- בתקנון יש להגדיר בצורה רחבה ככל שניתן את סמכויות האגודה, בידיעה כי קיומם של סמכויות אלה אינם מחייבים יישום וחלק מסמכויות אלא אף יחייבו אישור של האסיפה הכללית וחלקם אף יחייבו רוב מיוחד של האספה למימוש.
פרק החברות- פרק המחייב עדכון בהיבטיו השונים. יש להתייחס לתנאי הכשרות לחברות, קרי מי זכאי להיות חבר באגודה. יש לזכור כי רשות מקרקעי ישראל מחייבת בעלי זכויות בנחלה להתגורר בנחלתם ובמרבית התקנונים נדרש שמרכז חייו של החבר יהיה בישוב. בשנים האחרונות מסיבות שונות רוכשי זכויות אינם מעבירים את הנכס על שמם ולמעשה באופן פורמלי אינם בעלי זכויות בנחלה ובמצב זה הם אינם עונים על תנאי הכשרות לחברות. יש מקרים שבהם מי שאינם חברים הופכים לחברים מכוח התנהגות וזאת מכוח התנהגות זוחלת שלהם כ"חברים" ושל האגודה אליהם הרואה בהם כ"חברים". ניתן למנוע חברות מכוח התנהגות על ידי הכנסת סעיף בתקנון שימנע הקניית חברות בדרך זו.
יש לפרט בצורה בהירה ומסודרת את הדרך שבה מתקבלים חברים לאגודה ואת הדרך שבה חברים מפסיקים להיות חברים באגודה. (פרישה, מכירה, פקיעת חברות, מוות, הוצאה מחברות ועוד).
רשויות האגודה- התקנון צריך להגדיר את דרכי העבודה של האספה, ועד האגודה וועדת הביקורת וזאת מעבר להגדרות הקיימות בפקודה ובתקנות האגודות השיתופיות.
אחריות נושאי משרה- אגודות רבות רוכשות ביטוח אחריות נושאי משרה, ביטוח שבא לכסות מקרים בהם האגודה ו/או נושאי תפקידים בה נתבעים בשל תפקידם. יש חשיבות שתקנון האגודה יכלול פרק המתייחס לסמכותה של האגודה להבטיח את הכיסוי הביטוחי של נושאי המשרה בה שכידוע מרביתם המוחלטת עושים זאת בהתנדבות.
הון אגודה ורווחי אגודה- יצירת הון האגודה, עדכונו ודרכי השימוש בו וכן הקמת קרן הון מוחזרת מחייבת עדכון התקנון בשל פסיקה, שינוי מיסוי והיבטים רגולטוריים. פרק זה מחייב התייעצות עם ברית הפיקוח או רואה החשבון של האגודה.
קנסות ועיצומים כספיים- יש לעדכן את סמכותה של האגודה להטיל קנסות ו/או עיצומים כספיים על חברים על פי החלטות שנקבעות באספה הכללית או על סמכויות שמוקנות לועד.
פרקים חדשים בתקנון- יש לפרט ו/או לעדכן את פרק מים שכן מרבית האגודות מסווגות גם בסיווג משני כאגודות מים בשל היותן ספק המים והדבר מחייב התאמת התקנון למציאות החדשה ולחובתה של האגודה כספק המים כלפי הגורמים המפקחים על נושא המים. בנוסף מומלץ לקבוע פרק חדש בנושא הקרקע החקלאית ובהם סמכויותיה של האספה בכל הנוגע לשימוש בקרקע המוקצית למשבצת האגודה.
יישוב סכסוכים- כידוע בכל תקנון קיים מנגנון של יישוב סכסוכים באמצעות הליך בוררות. יש לעדכן את הליך ישוב הסכסוכים בין האגודה לחבריה ובין החברים בינם לבין עצמם ולקבוע אופציה של גישור כפתרון חילופי ראשון.
החלטות ברוב מיוחד-יש חשיבות להבטיח שהחלטות מסוימות וחשובות יתקבלו ברוב מיוחד באספה הכללית. כל אגודה תידרש לחשוב מהן אותן החלטות המחייבות רוב כזה מעבר להחלטות רוב שמחייב החוק, כמו תיקון תקנון.
דרכי פרסום והודעות לחברים- בשונה מהעבר דרכי התקשורת הן מגוונות וחדשניות, אך אין להם ביטוי בתקנון וכדי ליישמן יש חובה לעדכן אפשרויות אלו בתקנון.
זוהי כמובן אינה רשימה סופית אך יש בה כדי להאיר על אותם דגשים המחייבים חשיבה בעת עדכון תקנון האגודה.
אנו כמובן עומדים לרשותכם בעדכון התקנון ונשמח לסייע
*הכותב , עו"ד המשמש כמזכ"ל האיחוד החקלאי ומתמחה באגודות שיתופיות
