יש לעסק שלך לוגו או סמל? רישום סימן מסחר / איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

26 פבר 2017 המחברת/ת:
 איילת רייך-מיכאלי, עו"ד איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

בשנים האחרונות החלו לפרוח יזמויות רבות שמקיימים חברות וחברי מושבים. מנסיוני, קיימת חשיבות רבה לקבלת ליווי משפטי בשלביו הראשוניים של העסק. אחת הפעולות הראשונות הנעשות בהקמת עסק הינה מיתוגו ולרוב יצירת לוגו וסמל המאפיין את העסק. לא פעם אני נשאלת האם יש דרך להגן על הסימן המאפיין את העסק ומסבירה כי אחת אחת הפעולות הראשונות והחשובות שיש לבצע בהקשר זה, עם הקמת העסק, הינה "רישום סימן מסחר". בחרתי להקדיש את הטור לנושא זה.

לרוב, החברים מחזיקים בעסק המשווק מוצרים או נותן שירות תחת שם מסחרי מסוים ו/או "לוגו" ייחודי המופיע על גבי אריזת המוצר המשווק או בפרסומת למתן השירות.

סימן מסחר יכול להיות, לשם הדוגמא: מילים ללא עיצוב (כמו הסימן של בזק), מילים מעוצבות (כמו הסימן של טבע), סמל מסחרי (כמו הסימן של תנובה), ועוד.

לשם המסחרי הנלווה למוצר או לשירות חשיבות רבה ולו רק מן הטעם כי עלול להיגרם נזק כלכלי רב אם גוף או אדם אחר ישווק מוצר או יעניק שירות דומה תחת אותו שם או שם דומה. בהתאם לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה") רישום סימן המסחר מעניק לבעליו זכות שימוש ייחודית בסימן לגבי סחורות ו/או שירותים שבגינם הוא נרשם, וכך מאפשר לבעלים לבנות לעצמו מוניטין ולהבדיל את עצמו ממתחריו. בנוסף, רישום הסימן משרת גם את הצרכנים ומונע הטעייה. הפקודה קובעת כי כל מי אשר ייעשה שימוש בסימן המסחר הרשום ייחשב כ"מפר סימן המסחר" ויהיה חשוף, בין השאר, לתביעה לקבלת פיצויים בגין הנזק שנגרם לבעל הסימן עקב הפרת סימן המסחר. לא זו בלבד, אלא שהפקודה קובעת כי גם מי אשר ייעשה שימוש בסימן הדומה לסימן המסחר הרשום ייחשב כמפר סימן מסחר. בפסיקה נקבעו מספר מבחנים לצורך הכרעה בשאלה באם סימני מסחר דומים באופן שיטעה צרכן סביר לחשוב ששתי סחורות ממקור שונה נובעות מאותו מקור, כגון: מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורות, חוג הלקוחות, צינורות השיווק ועוד.

על מנת לרשום את השם המסחרי כ"סימן מסחר" יש להגיש בקשה מתאימה לבחינתו של רשם סימני המסחר. בטרם הגשת הבקשה מומלץ לבדוק אם סימן המסחר שבדעתכם לרשום לא נמצא בשימוש אחרים. לצורך כך ניתן לבצע חיפוש עצמי ללא תשלום  באמצעות מאגר הנתונים באתר רשות הפטנטים. כמו כן ניתן לבקש חיפוש רשמי בתשלום שיבוצע ע"י בוחני המחלקה. תשובה רשמית בכתב תשלח אל המבקש.

הואיל ורישום סימן המסחר מקנה לבעל הסימן זכות שימוש בלעדית בסימן ובסימן הדומה לו עולה הצורך לאזן בין זכותו של בעל הסימן להגן על קניינו ועל המוניטין שרכש, לבין אינטרס הציבור לחופש העיסוק ולחופש הביטוי. לפיכך, רשם סימני המסחר נוקט זהירות בתהליך אישור סימן המסחר לרישום. כך למשל, הפקודה קובעת כי הסימן אינו כשר לרישום אלא אם "הוא בעל אופי מבחין, שיבדיל אותו מטובין שניתנים על ידי אחרים". כך ככלל לא יירשם סימן הזהה או הדומה לסימן רשום אחר לגבי אותם טובין או טובין דומים. כמו כן ככלל לא יירשמו סימנים העלולים להטעות את הציבור בדבר מוצאם של הטובין או איכותם, סימנים שמשמעותם הרגילה הינה גיאוגרפית או שם משפחה ועוד.

שימו לב כי עקב ריבוי הבקשות, קיים תור ארוך של בקשות הממתינות לבחינה (משך העיכוב משתנה ועומד לערך על כ-15 חודשים). לאחר סיום הליכי הבחינה, במידה וזו הסתיימה לשביעות רצון הבוחן, תשלח אל המבקש הודעת קיבול והבקשה תתפרסם ביומן סימני המסחר (חלק הרשומות). אם לא מוגשת התנגדות תוך שלושה חודשים מיום הפרסום, הסימן יירשם ותשלח אל המבקש תעודת רישום.

במידה וימצא הרשם טעמים שיש בהם כדי לפסול את הסימן לרישום אזי תישלח למבקש הודעה בכתב המפרטת טעמים אלו. במצב כזה, באפשרותכם להגיש תוך שלושה חודשים תשובה מנומקת בכתב ולפרט בה את טענותיכם מדוע כשיר הסימן לרישום. לחילופין, תוך אותה הנכם יכולים להודיע לרשם כי אתם מבקשים להשמיע את טענותיכם בפניו.

במקרה בו נרשם סימן מסחר שלדעת פלוני לא היה כשיר לרישום ניתן להגיש בקשה לרשם סימני המסחר למחיקת סימן המסחר וזאת במהלך 5 השנים מהיום בו נרשם. בקשה למחיקת סימן בשל כך שהבקשה לרישומו הוגשה שלא בתום לב, ניתן להגיש בכל עת. עוד  יש לדעת כי רישום סימן מסחר בישראל לא מגן על הסימן במדינות אחרות בעולם. לפיכך, יש להגן על הסימן בכל מדינה בנפרד. ביום 1.9.2010 נכנסה לתוקף הצטרפותה של ישראל  לאמנת פרוטוקול מדריד לרישום סימנים בינלאומיים, והחל מיום זה  ניתן להגיש באמצעות המשרד הישראלי, בקשה בינלאומית אחת (בהתבסס על בקשה או רישום סימן בישראל), ולבקש באמצעותה לרשום את הסימן בכל המדינות החברות באמנה.

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

למאמרים בנושאים:

אגודות שיתופיות אזורי עדיפות לאומית אנרגיות מתחדשות בית שלישי בן ממשיך בר רשות גישור דהקואופרטיביזציה דיני עבודה דמי הסכמה דמי רכישה דמי שימוש הורשת זכויות החלטה 979 החלטה 1311 החלטה 1316 החלטה 1370 החלטה 1426 החלטה 1445 החלטה 1455 החלטה 1458 החלטה 1464 החלטה 1464 החלטה 1470 החלטה 1478 החלטה 1481 החלטה 1490 החלטה 1505 החלטה 1513 החלטה 1521 החלטה 1523 החלטה 1553 החלטה 1591 החלטה 3738 החלטה 4134 החלטה 4302 החלטות מועצת מקרקעי ישראל היוון היטל השבחה הסדרה העברת זכויות הפקעות הקצאות מגרשים באזורי עדיפות לאומית הקצאות קרקעות חקלאיות הקצאת מגרשים הרחבות הרפורמה בחקלאות השוואת תנאים מושבים וקיבוצים השכרת בתי מגורים השכרת קרקע חקלאית התאחדות החקלאים התחשבנות מחדש התיישבות ועדות קבלה ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות חוק ההתיישבות חכירה חכירה לדורות חקלאות יחידה שלישית יחידה שניה ייפוי כח מתמשך ירושת משק חקלאי מועצות אזוריות מים מים והשקיה מיסוי מיסוי דירה שלישית מיסוי מקרקעין מכירת נחלה משבצת משקי עזר משק עזר משרד החקלאות מתקנים פוטו וולטאיים נחלה ניהול אגודה שיתופית עדיפות לאומית עובדים זרים פיצויי פיטורין פיצול נחלה פעילות לא חקלאית (פל״ח) קאופרטיבים קורונה קיבוצים קליטה קרקע רשות מקרקעי ישראל שיוך דירות בקיבוצים שימושים חורגים שימושים נלווים שינויי יעוד שעות עבודה תיירות כפרית תיקון 116 לחוק התכנון והבניה תכנון ובניה תמ״א 35 תעסוקה לא חקלאית

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.