ביום ראשון, 4.9, התקיים באולם מילואות כנס השקת פרויקט שיקום מסדרון אקולוגי כזיב געתון. הפרויקט הינו יוזמהמשותפת של תאגיד מילופרי, איגוד ערים גליל מערבי, רשות ניקוז גליל מערבי ובהובלה
של מכון דש"א שבמוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב ובמימונה של הקרן לשטחים פתוחים. הפרויקט יצא לדרך בדצמבר 2019 והחל בשילובה של האקולוגית אביב אבישר (מכון דש"א) בחברה.
מה שהפך את 'מילופרי' לתאגיד החקלאי הראשון בישראל השם את נושא המגוון הביולוגי בראש סדר העדיפויות.
במסגרת הפרויקט ישוקמו כ-35 שטחי שוליים לא מעובדים הצמודים למטעי האבוקדו ("משארי שדה"), במרחב שבין הנחלים כזיב וגעתון. מטרת השיקום הינה להשיב את התפקוד האקולוגי למרחב המעובד באינטנסיביות,
לסייע בניקוז מיטבי של החלקות בגשמי החורף ולתמוך בגידול החקלאי באמצעות יצירת מקורות מזון ואכסניה בטוחה למגוון דבורי בר וזבובים המאביקים את פרחי האבוקדו ולאויבים טבעיים הטורפים מזיקים במטע.
המטרות החשובות הללו יושגו באמצעות פינוי פסולת, טיפול בצמחיה פולשת, הפסקת ריסוסים ושתילה של כ- 10,000 צמחי בר מקומיים שימשכו חרקים וציפורים ויעודדו אותם לחצות את המרחב המעובד.
במטרה להקל את המעבר גם על חולייתנים קטנים כמו צב וקיפוד יפערו בגדרות גם פתחים ייעודיים שיאפשרו להם מעבר בטוח.
לשיקום נרתמו חמישה משקי אבוקדו של גשר הזיו, יחיעם, סער כברי וכפר מסריק. על מנת לייצר רצף של שטחים טבעיים במרחב שבין הנחלים ישוקמו במסגרת הפרויקט גם שטחים של רשות ניקוז גליל מערבי ושולי מאגרי הקורן וסער.
השטחים הפתוחים בישראל המצטופפת הולכים ונבנים, והשטחים החקלאיים מהווים מרחב פתוח אחרון למעבר בעלי חיים בין שטחים טבעיים. עם זאת, פעמים רבות, העיבוד האינטנסיבי בו חלקה חקלאית אחת נושקת
לרעותה אינו משאיר מקום לטבע והופך את המרחב המעובד לעוין למינים רבים שחוששים לעבור בו. באמצעות שיקום של משארי שדה, דוגמת שולי דרכים, גדרות ותעלות חקלאיות ניתן לייצר בתי גידול יצבים שיאפשרו מעבר גם במרחב המעובד. פרויקט זה הינו ראשון מסוגו בישראל.
מדובר בבשורה חשובה לחקלאות בישראל, אשר ממשיכה את המגמה של חברת 'מילואות' בקידום פעילות חקלאית בת קיימא והטמעת נהלים לעיבוד חקלאי התומך במגוון הביולוגי הקיים בשטחי המטעים המעובדים תחת החברה.
זאת תוך המשך פעילות הנשענת על עמידה בתקנים המחייבים, הרחבת הייצוא ומיצובה של 'מילופרי' כחברה מובילה בתחומה.
בכנס הציג מנכ"ל מילופרי אורי כובס את הפרויקט לשותפים ולמגדלים את לוח הזמנים לביצוע הפרויקט, סקר אתההנחיות לכל חלקה אשר אוגדו לאחר המיפוי לחוברת הנחיות למגדלים. בסיום דבריו, קיבלו המגדלים את ההנחיות לחתימה לשם תחילת עבודה.
אורי כובס, מנכ"ל מילופרי: כנציגת מילואות עבור מגדלי הפרי מילופרי גאה להוביל שינוי מחשבה איזורי שיחול על כלל שרשרת הערך ויציב את המגדלים בעמדה משופרת מול משברי אקלים וסביבה. הצעדים הראשונים שלנו נועדו בין היתר לשקם מסדרון אקולוגי שיביא להפחתת טביעת רגל פחמנית, להרחיב מגוון ביולוגי ומרעה צופני לצמצום שימוש בחומרי הדברה והגדלת יבול, ניהול מושכל של משאבי מים וקרקע באמצעות צמחי כיסוי והכל תוך עמידה בסטנדרטים מחמירים של הלקוחות הגלובליים. בשם הסביבה, הקהילה בה אנו חיים, והדורות הבאים אני מבקש להודות לשותפינו למיזם, רשויות וחקלאים כאחד, ותודה מיוחדת לקודמי בתפקיד תמיר פורת. בלעדיכם כל זה לא היה קורה.
אורלי גבישי סוטו, מנכ״לית רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי: "הרשות שמחה לקחת חלק בפרויקט חשוב זה, אשר יביא לקידום שיקום מסדרון אקולוגי בגליל המערבי על ידי שיקום השטחים במרחב שבין הנחלים. קיימת חשיבות גבוהה לקיום וקידום פרויקטים סביבתיים באזור".
אביב אבישר, אקולוגית מלווה מטעם מכון דש"א, מוזיאון הטבע, אוניברסיטת תל אביב:" הפרויקט הנוכחי הינו ראשון מסוגו בארץ ואנו מקווים מאוד שהוא יסלול את הדרך לשיקום משארי שדה במרחבים חקלאיים-אינטנסיביים נוספים בישראל. רוח התקופה והמשברים הסביבתיים להם אנו עדים, דורשים מאיתנו לנהוג באחריות כלפי הלקוחות שלנו, הקהילה שלנו והדורות הבאים, ולדאוג שעתידם יובטח רק בסביבה בה המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי בו הן תומכות, ימשיכו לתפקד".
אביאל זר-אביב, מגדל מטעים סובטרופים בגשר הזיו: "שמירה ופיתוח של צמחייה מגוונת במטעי אבוקדו, משמרת את החיות והחרקים שמדללים מזיקים במטע האבוקדו ובכך יוצרים איזונים ביולוגים במטע אשר מונעים שימוש בחומרי הדברת מזיקים".
יואב גירש, מנהל מטע בכפר מסריק: "בחקלאות של היום אנחנו חייבים לקחת בחשבון את הסביבה בה אנו עובדים: הקרקע, המים, החי והצומח. צריך להתחשב ולטפח את המגוון הביולוגי המקומי ולשאוף לסינרגיה בינו ובין הגידול החקלאי".
