מעת לעת מדווחים חברי מושבים ומושבים על מקרה מקומם שבו נקלעה חברה שעבדה עימם לחובות ואז, על מנת להמשיך את פעילות החברה מחד, ולהתחמק מתשלום החובות להם ולאחרים מאידך, פתחו בעלי החברה חברה חדשה תוך שהם משאירים את המושב או את חבר המושב מול שוקת שבורה. השאלה השכיחה בשיחות אלו היא "האם יש מה לעשות?" – והתשובה היא בהחלט שכן. במקרה כזה ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה כי ירים את "מסך ההתאגדות" שבין החברה החייבת לבעליה או בינה לבין החברה החדשה באופן שבו יהיו האחרונים חייבים בחובות החברה החייבת. כמו כן ניתן לבקש לחייב את נושאי המשרה בחברה בחובות מכח אחריותם האישית. אמנם מדובר בסעד שלא ניתן כדבר בשגרה, אך במקרים המתאימים בית המשפט נעתר לבקשה מעין זו. כך היה למשל בפסק דין שניתן בבית משפט השלום בנצרת שאסקור בפניכם.
באותו עניין טען התובע כי כנגד החברה הנתבעת ניתן פסק דין לטובתו, בגינו נפתח תיק הוצל"פ, אך התובע לא הצליח לגבות את החוב. הנתבע, שהיה בעל מניות יחידי ודירקטור יחידי של החברה הקים כעוסק מורשה עסק חדש בשם "אדום ירוק", במטרה להבריח כספים וזכויות של הנתבעת. לטענת התובע, הנתבע המשיך את פעילות החברה באמצעות אדום ירוק, מאותו מקום, עם אותו ציוד, תוך שימוש באותו מוניטין ובאותו אתר אינטרנט, במטרה לחמוק מחובות החברה. התובע טען כי מדובר בעסק שנועד להמשיך במרמה את פעילות הנתבעת ולפיכך, יש זהות בין הנתבעת לנתבע ויש להרים את מסך ההתאגדות בינו לבין הנתבעת.
מנגד טען הנתבע כי הנתבעת נמצאת במצב קיפאון וללא פעילות כבר 3 שנים. הנתבע הכחיש כי הבריח כספים מהנתבעת וכן טען כי כתובת הנתבעת השתנתה, כי רכש את המוצרים שאדום ירוק מוכרת מכספו האישי וכי אתר האינטרנט של החברה פתוח רק מאחר שאינו יודע כיצד לסגרו.
בית המשפט מדגיש בראשית פסק דינו כי אמנם המדובר בסעד קיצוני שיש לעשות בו שימוש זהיר ביותר במקרים חריגים ולא כדבר שבשגרה. יחד עם זאת, מטרת דוקטרינת הרמת המסך נותרה כשהייתה והינה למנוע שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה, כדי לממש מטרה בלתי כשרה הרצויה לבעל המניות.
בית המשפט קובע כי בענייננו תיק ההוצל"פ כנגד הנתבעת נפתח ביום 7.12.15 ומועד פתיחת העסק החדש היה כבר ביום 1.1.16. סמיכות למועדים הנ"ל, כשמדובר בעסק שהכנסה משמעותית ממנו באה מאותו תחום עיסוק, מדליקה נורה אדומה ומעוררת חשד לטעם בגינו החל הנתבע לפעול כעוסק באותה פעילות שקודם בוצעה באמצעות הנתבעת. העברת הפעילות של הנתבעת למסגרת עסקית חדשה מיד לאחר מתן פסק הדין, מצביעה על כך שהטעם היה הרצון להמשיך את פעילות הנתבעת ללא עמידה בתשלום החוב. הודגש כי אין בעצם רצונו של הנתבע לשקם עצמו כדי להצדיק פגיעה בתובע אשר זכה בפסק דין לטובתו והוא זכאי לגבותו. גם לנושים יש מחויבויות והתחייבויות ואין להעדיף את "פתיחת הדף החדש" ע"י הנתבע, על פני זכותו של התובע לקבל את כספו.
עוד קובע בית המשפט כי גם אם ברשם החברות מופיעה כתובת ישנה של הנתבעת הרי עיון בצילום מאתר האינטרנט של הנתבעת, מעלה כי הכתובת העדכנית המופיעה באתר הנתבעת כיום הינה כתובתו של הנתבע ועסקו אדום ירוק, ואף מספר הטלפון המופיע באתר של הנתבעת הינו מספר הטלפון של הנתבע ועסקו אדום ירוק.
עוד אישר הנתבע בחקירתו כי פנה ללקוחות של הנתבעת וביקש לשנות את ההתקשרות מהנתבעת לאדום ירוק ולאחר מכן תיקן וטען כי אנשים פנו אליו. מכל מקום מייד בהמשך תשובתו, אישר הנתבע כי למעשה מכר במסגרת אדום ירוק מלאי של הנתבעת(!!!). אלא שעל מנת שמלאי זה, או ההכנסות ממכירתו, לא יעוקלו, נעשתה המכירה במסגרת אדום ירוק. כך נטל הנתבע את התמורה עבור מכירת המלאי של הנתבעת לכיסו הפרטי, חלף תשלומו ע"ח החוב הפסוק. כמו כן העיד הנתבע כי אדום ירוק רוכשת מוצרים מאותם ספקים שמהם רכשה בעבר הנתבעת. הנתבע גם אישר כי רואה החשבון שהיה לחברה, הוא אותו רואה חשבון של אדום ירוק וכי הנתבע הוא זה שהיה מורשה חתימה ואחראי על הנפקת חשבונות בנתבעת והוא אף מורשה החתימה ומנפיק החשבוניות באדום ירוק. כמו כן הוכח כי רשימת הלקוחות של שני העסקים דומה.
כל הסימנים שפורטו לעיל, ועוד נוספים, מביאים את בית המשפט למסקנה כי קיימת זיקה חזקה בין הנתבעת לעסק החדש שהקים הנתבע על מנת להמשיך את פעילות הנתבעת, תוך התחמקות מתשלום חובותיה ויש בכך להצדיק הרמת מסך ויחוס חוב הנתבעת לנתבע.
כמו כן קובע בית המשפט כי יש הצדקה לחייב את הנתבע בחובות הנתבעת גם מכח אחריותו אישית כמנהל החברה, בשעה שפעל בחוסר תום לב וברשלנות.
לאור כל האמור מקבל בית המשפט את התביעה ומחייב את הנתבע בחוב הנתבעת לפי פסק הדין שניתן כנגדה.
* ת"א (שלום נצ') 26752-09-17 יצחק דהן נ' קידי- קיט י.ד.ע בע"מ (פורסם בנבו, 18.06.2018)
