עד לאחרונה, לבד מעסקאות מסוימות המבוצעות ע"י משרדי ממשלה, לא היו כללים המסדירים את עניין מועדי התשלום לספקים אשר מתקשרים עם גופים ציבוריים. כך, נוצר מצב, בו גופים ציבוריים שאינם משרדי ממשלה, כגון רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים, מתנהלים במועדי תשלום ארוכים  המגיעים לשוטף פלוס 90, ולעיתים אף לשוטף פלוס 120.

כנית הרדיו ״החצר האחורית״, מבט נוסף על עניני חברה ורווחה,  בהנחיית אייל מדני ופאר לי שחר הוקדשה ביום ג׳ 25/04/17 לנושא של קרקעות הקיבוצים והמושבים והטענות כנגד מגזר זה להטבות שאינן מגיעות לו (התחושה כאילו הקיבוציניקים ״שווים יותר״) מטעם גופים כמו הקשת המזרחית ואחרים.

במסגרת התוכנית התראיינו מזכ״ל תנועת הקיבוצים, ניר מאיר,  יו״ר מכרז המועצות האזוריות וראש מועצת לב השרון, עמיר ייטוב, הממונה על הקרקעות בגן שמואל, אודי שצקי  (שרכש את הקרקעות טרם הקמת המדינה), משה כץ ועו״ד גולן משעלי.

התכנית באה כתשובה לתכנית קודמת עם נציגי הקשת המזרחית.

קטע אודיו באורך 56:00 דקות

מיכאל מירו משוחח עם גאל גרינוולד יו"ר החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית על המרחב הכפרי בישראל

(צילום: אלעד מאיר)

המפגש ה-16 של חברי השולחן העגול  של המרחב הכפרי התארח במחלקה לגאוגרפיה ופיתוח הסביבה באוניברסיטת בן גוריון.ֿ

במסגרת הדיון דיברו עו״ד דודו קוכמן, פרופ׳ טל סבוראי, ד״ר אמנון דג, מיקי קפלן, עזרא רבינס, יענקלה מוסקוביץ, איציק לוי, ערן ויין וד״ר שוורץ,  על המו"פים ותרומתם לחבלי הארץ השונים.

מצ״ב תקציר דברי המשתתפים.

המפגש ה-15 של חברי השולחן העגול  של המרחב הכפרי התארח בפקולטה לחקלאות ברחובות ביום 12/4/16.ֿ

במסגרת הדיון דיברו עו״ד דודו קוכמן, פרופ׳ אייל קמחי, ד״ר ריקו אילן, פרופ' ישראל פינקלשטיין, אורי צוק בר, ד"ר יעל קחל, אבשלום (אבו) וילן וצביקה אלון על רמת הסיכון בחקלאות, שעולה וגדלה בשנים האחרונות, על חשיבות התמיכה  הממשלתית בחקלאות, שהיא מהנמוכות בעולם, ועל העקרונות לרפורמה במדיניות התמיכות.

מצ״ב תקציר דברי המשתתפים והמצגות של ד״ר יעל קחל וד״ר ריקו אילן.

השנה, 2017,  אנחנו מציינים 60 שנה לתחילת התיישבות בגבעת שפירא.

לרגל ציון אבן הדרך מצאתי מקום לספר על ההיסטוריה של גבעת שפירא החל מתחילת ההתיישבות ועד היום.

לקראת סוף שנת 1932 התאחדות הסוחרים הזעירים בתל אביב פנתה לסוכנות היהודית לקבלת קרקע להתישבות. בו זמנית פנתה לכל חברי ההתאחדות בהצעה להתישב בואדי חווארת ( עמק חפר ). קבוצה זו מנתה מעל 130 חברים שמתוך אלה שנענו אושרו על ידי הסוכנות 30 בלבד.

הסוחרים הזעירים בתל אביב היו בעלי חנויות ועסקים קטנים שפעלו בעקר ברחובות הרצל והסמוכים אליו. מרביתם ככולם ללא רקע או הכשרה חקלאית.המצב הכלכלי שהורע בארץ ובתל אביב בפרט והצפיה לשפור חייהם בעקבות הצלחת ענף ההדרים הניע את הארגון לחפש ולמצוא מקורות מחיה אחרים לחבריו.לכן קם הארגון וזאת לאור רכישת אדמות ואדי חוורת 1927 (יהושוע חנקין) וחלוקת קרקעות העמק ע"י קק"ל לארגונים, קבוצים ומושבים  החל משנות ה-30. עד שנת 1957 – עלית המשפחה הראשונה. לא מומשה התחיבותם לעלות להתיישבות, בינתיים חלקם נפטרו, העבירו זכויות ורק בודדים התיישבו בכפר

העדויות ההיסטוריות מצביעות על כך שהדבש קדם לאדם. התגלו מאובנים של דבורת הדבש שגילם נאמד לתקופה של לפני 150 מיליון שנה. כוורת אחת, המכילה 80 אלף דבורים, מסוגלת להפיק בישראל כ-50 ק"ג דבש בשנה, לעומת 200 ק"ג בקנדה, אוסטרליה ודרום אמריקה. ההבדל נובע מכמות נמוכה של מקורות פריחה ועקירת פרדסים. בארץ ישנם כשמונים צמחים שונים מהם הדבורים מפיקות את הדבש.

ראובן מעונין בשינוי יעודם של מקרקעיו, אך רשויות התכנון אינן מאפשרות לו לעשות כן לפי רצונו אלא מחייבות אותו לשנות גם ייעודם של מקרקעין סמוכים הנמצאים בבעלות שמעון. כתוצאה מכך, האינטרסים של ראובן ושמעון במקרקעין השייכים להם כלואים זה בזה. לפיכך, פועל ראובן על מנת לשנות הן את יעוד מקרקעיו, והן את יעוד מקרקעיו של שמעון. שמעון נהנה מהתכנית אותה יזם ראובן – אך מסרב לשלם בגין כך. האם זכאי ראובן לחייב את שמעון בהשבה בעילת עשיית עושר ולא במשפט?

ת"א 3344-10-00 בן סירא ואח' נ' ברנהיים ואח', פס״ד מיום 05/03/17