האיחוד החקלאי
האיחוד החקלאי היא תנועת התיישבות א-פוליטית המאגדת יישובים חקלאיים. של המעמד הבינוני
התנועה הייתה אחת התנועות המיישבות בארץ ישראל ובמסגרתה הוקמו יישובים רבים מאז שנות ה-20 של המאה ה-20.
כיום, פועלת התנועה לקידומם והמשך פיתוחם של יישובים רבים
אודי אדירי, סגן הממונה על התקציבים באוצר בנושא - תיקון לחוק המים 27 - מאיפה באנו ולאן הולכים
05 אוג 2017הרצאתו של אודי אדירי, סגן הממונה על התקציבים באוצר בנושא - תיקון לחוק המים 27 - מאיפה באנו ולאן הולכים, במסגרת כנס השולחו העגול מס׳ 19 שהתקיים ביום 19/07/17.
צילום: שלמה אברמוביץ
ד״ר עידו קן, המחלקה לכלכלת סביבה וניהול, הפקולטה לחקלאות: תיקון 27 לחוק המים בראי מודל הידרו כלכלי
05 אוג 2017הרצאתו של ד״ר עידו קן, המחלקה לכלכלת סביבה וניהול, הפקולטה לחקלאות: תיקון 27 לחוק המים בראי מודל הידרו כלכלי, במסגרת כנס השולחו העגול מס׳ 19 שהתקיים ביום 19/07/17.
צילום: שלמה אברמוביץ
הרצאתו של אסף לוי, סגן מנהל הרשות לתכנון במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, על תיקון 27 לחוק המים במסגרת כנס השולחו העגול מס׳ 19 שהתקיים ביום 19/07/17.
צילום: שלמה אברמוביץ
הרצאתו של פרופ׳ ישראל פינקלשטיין, ראש המחלקה לכלכלת סביבה וניהול בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, על תיקון 27 לחוק המים במסגרת כנס השולחו העגול מס׳ 19 שהתקיים ביום 19/07/17.
צילום: שלמה אברמוביץ
הרצאתו של אבשלום (אבו) וילן, מנכ״ל התאחדות חקלאי ישראל, על תיקון 27 לחוק המים במסגרת כנס השולחו העגול מס׳ 19 שהתקיים ביום 19/07/17.
צילום: שלמה אברמוביץ
יכולתי לכתוב על השלטון, על ההזוי
על רשויות מקומיות וארנונה,
על פקידים מעצבנים שמטרטרים
אותך, הופכים אותך האזרח, לעובד
שלהם, של פקידים המקבלים
שכר בין היתר ממך...
במקום זה אכתוב על ישראל היפה.
על החקלאי המעבד את אדמתו.
זה שקם בחמש בבוקר.
זה שמזיע בקיץ כשהוא
גודד תמרים, או אוסף בידיו
אבטיחים כבדים, וארגזי ירקות ופרות.
ובנוסף, אציין את איכות הירקות והפירות
הישראלים שזוכים לתהילה כלל עולמית.
הפיתוחים החקלאיים הם מושא להערצה.
היי טק חקלאי ישראלי.
המפלצת הביורוקרטית "הותמ"ל" כבר איננה רק איום על האדמות החקלאיות, על יכולתם של קיבוצים ומושבים לשרוד כיחידת ייצור חקלאית, על בחירתם הערכית של חקלאים ללכת בדרכי הוריהם ולדבוק בעבודת האדמה.
כעת נפל דבר וגם הצמרת המקצועית של משרד החקלאות מצטרפת אל המזהירים מפני הקלות הבלתי נסבלת של הותמ"ל. דו"ח אמיץ שפרסמו אמויאל רענן ויוחאי תירוש מהאגף לפיתוח ותכנון הכפר מזהיר מפני ההשפעות השליליות של תכניות הותמ"ל על קרקע חקלאית, אשר רובה ככולה מעובדת. "מדובר בפגיעה חמורה בכושר ייצור המזון ואספקת תוצרת טרייה, אל מול אוכלוסיית ישראל הגדלה בשיעור של 2% בכל שנה ובפגיעה בפרנסת הישובים החקלאיים," קובעים רענן ותירוש.
אזהרה זו מצטרפת אל הביקורת שאני משמיע מזה כשנה. בחסות כותרות פופוליסטיות על בנייה למען הזוגות הצעירים והורדת יוקר המחייה בישראל, צמחה מפלצת ביורוקרטית שדורסת ברגל גסה את כל הישגי זכויות האזרח במדינה ומוחקת באבחה אכזרית את האיזונים והבלמים שנבנו לאורך שישה עשורים, בכל הנוגע ליחסי הרשויות מול האזרח.
התוצאות הרסניות. פגיעה חמורה בהתיישבות, פגיעה קשה ובלתי מוצדקת בחקלאים ובפרנסתם וכאמור כעת, פגיעה בביטחון המזון של ישראל.
החלטה 1513 - ביטול עסקאות ומתן ארכות
25 יונ 2017החלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1513 "ביטול עסקאות ומתן ארכות", המבטלת את החלטה מספר 1481, חלה על הסכמים בהם היזם לא עמד במועדי השלמת הבנייה או באם היזם ביקש לבטל את ההסכם ולהחזיר את המקרקעין והנהלת רשות מקרקעי ישראל נתנה הסכמתה לכך.
חוזר ברית פיקוח מס׳ 62/17
התכניות למתחמים מועדפים לדיור המקודמות בשנתיים האחרונות מהוות את האתגר המרכזי במאמץ של משרד החקלאות ופיתוח הכפר לשמור על הקרקעות החקלאיות במדינית ישראל.
לנוכח משבר הדיור הוקמה הועדה למתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל), כדי לקדם במסלול מהיר תכניות למגורים במתחמים גדולים.
כמות נכבדה של תכניות למגורים שקודמו בוועדות המחוזיות הועברו למסלול הותמ"ל, כדי לפשט הליכי תכנון.
מאחר והתכניות הללו מקודמות אך ורק על אדמות מדינה, חלק ניכר מהן מתוכנן על קרקע חקלאית. לפיכך מדינת ישראל חווה לאחרונה מהלך נרחב של תכניות בקנה מידה גדול ביותר, המשנות את ייעוד הקרקע החקלאית לטובת מגורים.
תכניות ותמ"ל מקודמות אף בשטחי החקלאות של ישובים כפריים, אשר כתוצאה מהתכניות הללו רוב אדמותיהם נלקחות, עובדה הגורמת לפגיעה כלכלית משמעותית בהם.
מטרת מסמך זה היא להמחיש את היקף הפגיעה בחקלאות ועוצמת הקונפליקט שנוצר ועוד יתעצם ויעמיק, בעתיד הקרוב, בין הפיתוח המואץ לחקלאות.
ערכו: אמויאל רענן, יוחאי תירוש
מאי 2017
החלטת רשות מקרקעי ישראל מספר 1514: "הקצאת שטחי ציבור בנויים ופנויים בתחום משבצת אגודה חקלאית", קובעת נהלים להסדרת מעמדם של שטחי ומבני ציבור ביישובים ומאבחנת בין שטחי ציבור בעלי "אופי פרטי" לשטחי ציבור "קלאסיים".
חוזר ברית פיקוח