לאחרונה אני מקבלת לא מעט פניות ממושבניקים במצוקה. הם הגישו בקשה למושב וקיבלו תשובה שלילית אשר לטעמם המניע לה הינו אישי.
דעו לכם כי החלטות אגודה ביחס לבקשות שלכם וכן התנהלות האגודה ככלל צריכות להתקבל ולהיות תחת מתחם סבירות. אגודה שמנמקת סירובה לבקשתכם בנימוקים שונים ואחרים ובהמשך הדרך משנה או מוצאת נימוקים נוספים אחרים יכול ולמעשה מבצעת ניסיון כושל לשכנע בצדקת עמדתה. דעו כי האגודה מחוייבת בראש ובראשונה לעקרונות השוויון והצדק, תוך שהיא פועלת כדין והחלטותיה אינן מקפחות את החקלאי.
ניתן לומר כי החלטת אגודה תהא במתחם סבירות בשעה שמתקיימים הקריטריונים, כדלהלן:
האגודה הביאה בחשבון לצורך קבלת החלטה בעניין שבסמכותה את השיקולים הרלוונטיים לעניין ואותם בלבד.
שיקולי האגודה עומדים במבחן הסבירות המינהלית המותנה באיזון ראוי בין מכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין, תוך מתן משקל יחסי מתאים וראוי לכל אחד מהם.
על האגודה לאתר את נקודות האיזון בין הערכים והאינטרסים המתנגשים, אך על האיזון להימצא ב"מתחם הסבירות", שבגדרו חלופות איזון שונות עשויות לענות על דרישת הסבירות.
ממש לאחרונה (9.2.17) ניתן פסק דין* הממחיש כי בית המשפט לא יהסס ליתן צו עשה לאגודה על מנת שתשנה החלטה עת ההחלטה התקבלה מטעמים שאינם סבירים. מפאת חשיבות הדברים להלן סקירה תמציתית של פסק הדין.
מדובר בתביעה למתן צו עשה אשר יורה לנתבעות (רמ"י והאגודה) לרשום את זכויות התובע בנחלה שבמושב על שמו בהיותו בן ממשיך.
ביחס למושב נקבע כי האגודה השיתופית שמחליטה מי יהיה חבר בה ומי לא, נחשבת כרשות מנהלית הפועלת לפי דין. יש לה, במקביל לזכויות, גם חובות. היא מחויבת לפעול לפי עקרונות השוויון והצדק. ברור שהשיקולים אותם רשאית להביא בחשבון בקבלת ההחלטות שבסמכותה הם שיקולים רלוונטיים וסבירים בלבד, ומוסיף כבוד השופט כמאל סעב, כך שהיא איננה מקפחת חקלאי.
במקרה זה התברר שהמושב פעל באופן בלתי סביר כשסירב לחתום לחקלאי, שכבר התקבל כחבר האגודה השיתופית, על טופס בקשה להעברת הזכויות. מה לא היה סביר בהתנהלות המושב? למשל, שהוא הוכר כבן ממשיך על ידי האגודה, בנה בית כבן ממשיך, בסמוך לבית הוריו שנפטרו, גר שם עשרות שנים עם משפחתו ועבד כחקלאי שנים רבות. מנגד, כשביקש להעביר את הזכות בנחלה אליו, נתקל בסיבות שונות המנמקות את סירוב האגודה להעביר לו נחלה.
לדעתנו מדובר בפסק דין חשוב ומעניין הממחיש כי חרף העובדה כי אגודות הינן גופים מתחום המשפט הפרטי יחולו עליהן כללי המשפט המינהלי והחלטותיהן נתונות לביקורת שיפוטית.
*ת"א (חי') 31855-07-15 ציון סימן טוב נ' רשות מקרקעי ישראל מרחב חיפה וכרם מהר"ל מושב עובדים (פורסם בנבו 9.2.17).
