מהי "קרקע תפוסה" לצורך חיוב בארנונה? / איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

איילת רייך-מיכאלי, עו"ד איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

בצווי ארנונה של המועצות האזוריות, בתחומן מצויים המושבים, מופיע חיוב בגין "קרקע תפוסה". על בסיס רכיב זה מחייבות המועצות את המושבים וחברי מושבים בתשלומי ארנונה גבוהים, כאשר לא פעם פונים לקוחות למשרדי בשאלה לגביו חוקיותם של חיובים אלו, ומשמעות המונח קרקע תפוסה. פסק דין שניתן לאחרונה (10.10.19)* בבית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת, אשר דן בערעור על החלטת ועדת ערר לאשר את חיוב הארנונה, עוסק בסוגיה זו ועל כן בחרתי לסקור אותו בפניכם.  

ראשית אסביר כי המושג "קרקע תפוסה" מוגדר בסעיף 269 לפקודת העיריות (נוסח חדש), אליו מפנים צווי הארנונה, כך: "כל קרקע שבתחום העיריה שאינה אדמה חקלאית, שמשתמשים בה ומחזיקים אותה לא יחד עם בנין".

המערערת באותו עניין היתה חברה בעלת מפעל בתחום החקלאות. המפעל כולל מבנים וסככות וכן שטחים שונים. המחלוקת שנתגלעה בין המערערת למועצה המקומית נגעה בשטח הנכס בו חוייבה המערערת בארנונה.

טענה המערערת היתה כי חלק מהשטח המחוייב הינו שטח חקלאי שלא נעשה בו כל שימוש, בבחינת עזובה מלאה עשבייה (להלן: "שטח א'"). לגבי שטח זה נטען עוד כי מאחר ומדובר בשטח חקלאי המצוי בלב ליבם של שטחים לתעשייה ומלאכה, ולא נעשה בו שימוש, הרי שבפנינו קרקע חקלאית אשר על פי סעיף 269 לפקודת העיריות אינה חייבת במס, שכן אין היא מהווה קרקע תפוסה.

עוד טענה המערערת כי חלק נוסף הינו מדרון שאינו ניתן לשימוש מפאת הטופוגרפיה ולא נעשה בו כל שימוש (להלן: "חלק ב'"), ועל כן גם לגבי שטח זה יש להעניק לה פטור מתשלום ארנונה.

בראשית פסק דינו קובע בית המשפט כי, בהתאם לפסיקה, לצורך חיוב בארנונה אין כל חשיבות לייעודה התכנוני של הקרקע, אלא לעניין השימוש בפועל. משמעות הדבר כי קיימת מחד אפשרות שקרקע מסויימת שייעודה התכנוני הינו חקלאי תיחשב לצורך חיובה בארנונה כאדמה לא חקלאית, ומאידך קרקע שייעודה התכנוני אינו חקלאי יכולה לצורך ארנונה להיחשב כאדמה חקלאית.

לפיכך, השאלה לעניין שטח א' היא האם הוא עומד בכל התנאים להגדרת קרקע תפוסה החייבת בארנונה או שמדובר בקרקע שאינה בשימוש בפועל הפטורה מארנונה? כאמור, המערערת בענייננו טענה כי המדובר בשטח שאין בו כל שימוש והוא מלא עשבייה. לתמיכה בטענותיה אף צירפה צילומים, אשר לטענתה מעידים על כך. אולם, בית המשפט משתכנע אחרת וקובע כי על פי הביקורים שערכה המועצה בשטח, עולה, כי המערערת מחזיקה בשטח תחום ומגודר והציוד שלה מצוי בו. השטח המדובר צמוד לשטח של המערערת ונעשה בו שימוש על ידי המערערת או מי מטעמה שהינה בעלת הזיקה בשטח זה. בנוסף הן שטח א' והן שטח ב' הינם שטחים אשר אינם פתוחים לציבור הרחב אלא מצויים בכותלי המתחם המגודר ומשמשים את הציבור הפוקד את המתחם בזיקה ישירה לעסקי המערערת.

בהקשר זה טענה המערערת, כי בהתאם לפסיקה גידור קרקע כשלעצמו אינו מהווה שימוש בקרקע. אולם, בית המשפט מציין כי פסק הדין אליו הפנתה המערערת עסק במבנה נטוש ששימש מרכז נופש על יד חוף הים, כאשר החיוב הוצא לבעלי הנכס הרשום כקרקע תפוסה בגין מבנים לא ראויים לשימוש, ושם הוקמה גדר סביב השטח בכדי למנוע כניסת פולשים ולצורך מניעת שימוש או פגיעה של עוברי אורח. זאת, להבדיל מענייננו בו אין אנו עוסקים במבנים ריקים או נטושים, אלא במצב בו המערערת מנהלת את עסקה, משתמשת בשטח וגידורו מהווה שימוש המביא תועלת כלכלית למערערת. למעשה, בענייננו המערערת מחזיקה בשטח, גידרה אותו, תופסת בו חזקה בלעדית ואף הפרידה אותו משטחים אחרים, דבר המלמד לדידו של בית המשפט כי למערערת קיימת תועלת כלכלית מהחזקתו.

כל האמור מוביל את בית המשפט למסקנה כי מתקיים בשטח א' יסוד השימוש הנדרש גם אם אין המדובר בשימוש יומיומי לפי סעיף 269 לפקודת העיריות, על כן יש לראות את הקרקע כתפוסה ומחוייבת בארנונה.

באשר לשטח ב', לגביו כאמור טענה המערערת כי המדובר בשטח של מדרון שאינו ניתן לשימוש מפאת הטופוגרפיה ולא נעשה בו כל שימוש. גם טענה זו נדחית על ידי בית המשפט אשר קובע כי מהביקור של המפקחים מטעם המועצה עלה כי מדובר בשטח שהינו מוגדר, אינו פתוח לציבור הרחב וקיימת לו זיקה ישירה אל עסקי המערערת, על כן יש לראותו כשטח תפוס.

לאור האמור לעיל, נקבע כי החיוב שערכה המועצה למערערת לעניין שני השטחים היה תקין והערעור נדחה.

*עמ"נ (מינהליים נצ') 4627-05-19 הדסים חברה לפיתוח חקלאי בע"מ נ' מועצה מקומית ראש פינה (פורסם בנבו, 10.10.2019)

* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

לפסקי דין בנושאים:

ֿדיני שליחות אגודה קהילתית אגודות שיתופיות אגרסקו אחריות נושאי משרה איכות הסביבה אי תחרות אנרגיות מתחדשות אפליה כלפי נשים ארגון מגדלי העופות ארנונה אשראי בוררות בחירות בחירות לועד הנהלה בטיחות בעבודה ביטול בן ממשיך ביצים בית מקצועי בן ממשיך ברית פיקוח גודל הנחלה דגי נוי דיני חוזים דיני מכרזים דיני נזיקין דיני עבודה דמי פיתוח דמי שימוש הארכת חוזה חכירה הורשת זכויות החלטה 737 החלטה 979 החלטה 1101 החלטה 1261 החלטה 1265 החלטה 1524 החלטה 1547 היוון היחידה השלישית היטל השבחה הסגת גבול הסוכנות היהודית הסכם בין יורשי נחלה הסכם משולש הסכמי פיתוח העברת זכויות הערכת שווי הפקעות הפרשות לפנסיה הקצאות קרקעות חקלאיות הקצאת מגרשים הרחבות הרמת מסך השבות מקרקעין השכרת בתי מגורים השמדת תוצרת חקלאית התיישבות התיישנות ועדות ביקורת ועדות קבלה ועד מקומי ועד קהילה ועדת השגות ותמ״ל זכויות בחלקת המגורים זכויות היסטוריות זכות עיון במסמכי אגודה חובת השבה למעסיק חוזה חכירה חוכר לדורות חוק ההתיישבות חיוב בגין שירותים קהילתיים חכירה חכירה לדורות חלופת האגודה חלף היטל השבחה חקלאות טיפול בבעלי חיים ייבוא וייצוא ירושת משק חקלאי כתב הודאה וסילוק כתבי שיפוי לולים לשון הרע מדור משפטי מדור עסקי מועצות אזוריות מיסוי מיסוי מקרקעין מיסי קהילה מכסות ביצים מכרזים מניות תנובה מסך התאגדות מס מעסיקים מס רכישה מס שבח מערכת המשפט מקרקעי ישראל משבצת משק עזר משרד החקלאות נזיקין נחלה נפוטיזם סדר דין סדרי דין סילוק יד במקרקעין סמכויות בית דין לעבודה סמכות שיפוט סעיף 114 לחוק הירושה סעיף 197 עובדים זרים עובדים פלסטינאים עיגון זכויות ערבון ערבות ערעור על החלטות הרשם פדיון חופשה פינוי מאדמות מינהל פיצוי בגין גריעת שטחים מהמשבצת פיצוי בגין שימוש חורג פיצוי יורשים פיצויי סבל פיצויי פיטורין פיצול נחלה פירוק אגודה שיתופית פירוק שיתוף במקרקעין פלישות חקלאיות פנסיה פקיעת חברות קבורה קורונה קיבוצים קליטה קנאביס קנביס רפואי קניין רוחני קרקע קרקע תפוסה רישוי עסקים רישום זכויות רשות מקרקעי ישראל רשם האג״ש שיוך דירות בקיבוצים שיוך נכסים שימושים חורגים שינויי יעוד שעות נוספות תביעת דיבה תחנות דלק תכנון ובניה תכנית דיור לאומי תנאי מקפח בתקנון תנובה תקנון אג״ש תרבות וחינוך תשלומים לאגודה קהילתית

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

תפעול וניהול האתר - ערן שאקי 054-4731702