לצד פעילויות חקלאיות מובהקות (רפת, לולים, גד"ש וכו'), מפעילים חברי מושב רבים עסקים שהינם בתחום "האפור", והשאלה אם ניתן להגדירם כ"פעילות חקלאית" מוטלת בספק. אין צורך לציין כי סיווגה של הפעילות הינו קריטי, בשעה שהן על פי דיני התכנון והבנייה והן על פי חוק ההתיישבות, שימוש שאינו חקלאי הנעשה על קרקע חקלאית, נחשב ל"שימוש חורג" ואסור ללא היתר, שבצדו סקציות חמורות. פסק דין* שניתן לאחרונה (12.9.18) בבית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה דן בהרחבה בסוגיית סיווג הפעילות בקרקע חקלאית, ומפאת חשיבותו בחרתי לסקרו בפניכם בתמצית.

* בב"נ (מקומיים חד') 42891-08-15 הוועדה מקומית לתכנון ובניה שומרון נ' אילן בן יוסף (פורסם בנבו, 12.09.2018)

התובע הגיש תביעה לפסיקת דמי שימוש בגין שימוש בלעדי במקרקעין משותפים כנגד אשתו לשעבר, אשר נשארה להתגורר במקרקעין לאחר פרידתם.

תמ"ש (משפחה) (קריית גת) 51621-06-15 – פלוני נ' אלמונית ואח', פס״ד מיום 01/08/2018

אצל מושבים וחברי מושבים העוסקים בפעילות חקלאית  קיים בלבול בשאלת חובת תשלום היטל בגין העסקת עובדים זרים בכלל ועובדים "מסתננים" בפרט. לכן הפעם אסקור בפניכם את עיקרי הדברים המתייחסים לסוגיה זו.

* ע"א 4946/16 שלמה סעד נ' פקיד שומה אשקלון (פורסם בנבו, 12.09.2017)

בקשה לדיון נוסף שהוגשה בעקבות פסק דין של ביהמ"ש העליון בשבתו כבג"ץ בו הוחלט לדחות שלוש עתירות שעסקו במועד תחולת החלטה 979 של מועצת מקרקעי ישראל, העוסקת במתן אפשרות לבעלי נחלות במושב לרכוש את מלוא זכויות המגורים בחלקת המגורים שבנחלתם.

דנג"ץ 1836/18 – שמיר נ' מועצת מקרקעי ישראל ואח', פס״ד מיום 09/08/2018

ת״א 22744-03-14 גרא ואח׳ נ׳ מינהל מקרקעי ישראל, חיפה. פס״ד מיום 18/008/2016

לתהליכי קבלת החלטות נכונים באגודה המבוססים על הדין יש חשיבות ועליהם להיעשות בצורה תקינה ובהתאם לתקנון האגודה ובתהליכים מסודרים שיבטיחו ניהול תקין של עסקי האגודה ובהם קבלה לחברות והפסקת חברות.

לאחרונה ניתנו מספר פסקי דין המחזקים את הקשר בין החברות באגודה לזכות בנחלה ובשל חשיבות הנושא ראוי להזכירם.

תושבי המועצה האזורית דרום השרון תובעים את המועצה בטענה כי מקרקעין שהיו ברשותם הועברו למועצה בדרך של מכר כפוי שיש לראותו כהפקעה ללא מתן פיצויים, ועל כן מגיע להם השבה של הקרקע או לחלופין פיצויים בגובה שווי הקרקע.

ת"א(לוד) 19799-09-15 – לוצאטו ואח' נ' המועצה האזורית דרום השרון ואח', פס״ד מיום 05/03/2018

תקופה זו של השנה, סוף החופש הגדול ותחילת שנת הלימודים החדשה, מוכרת כתקופה של "מעברים". משפחות עוזבות ואחרות באות במקומן. לא אחת, בעיקר כאשר תקופת השכירות לא הוסדרה בחוזה שהוארך בכל פעם, פונים אלי בשאלות בעניין גובה דמי שכירות בתקופה בה לא היה חוזה בתוקף ולגבי פיצוי בגין אי פינוי הדירה או היחידה שהושכרה בזמן. פסק דין שניתן לאחרונה (17.7.18)* בבית משפט השלום בפתח תקווה עוסק בסוגיות אלו, ועל כן בחרתי לסקרו בפניכם, בתמצית.

תא"ק (שלום פ"ת) 65766-03-15 עו"ד גד שושני, מנהל עיזבון חיים מלמד ז"ל נ' דוד רוקח (פורסם בנבו, 17.07.2018)

תביעה שהגישה אלתם עין השופט שהינה אגודה שיתופית העוסקת בייצור מוצרי תאורה וחברת בת שלה, כנגד חברות אשר קיבלו מהן שירותים בבקשה להרים את מסך ההתאגדות כנגד נושאי משרה המכהנים בהם ולחייבם באופן אישי בחובות החברות כלפי אלתם וחברת הבת שלה.

ת"א (נצרת) 31954-06-14 – אלתם עין השופט אגש"ח נ' משה שאלתיאל בע"מ', פס״ד מיום 22/04/2018

תקנוניהם של מושבים כוללים מנגנון ליישוב סכסוכים בין חבר האגודה לאגודה, ולעיתים גם בין החברים לבין עצמם. ברובם המוחלט של המקרים קובע התקנון כי הסכסוכים יוכרעו בהליך בוררות. במסגרת הליכים אלו, עולה לעיתים קרובות שאלת סמכותו של הבורר לדון בסוגיה מסויימת או אפילו בהליך כולו. ואכן, חוק הבוררות קובע כי בית משפט רשאי לבטל פסק בוררות כאשר "הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות".

פסק דין שניתן לאחרונה (27.6.18) בבית המשפט העליון אשר דן בשאלה האם במסגרת תביעה נזיקית שהגיש חבר אגודה (להלן: "החבר") נגד האגודה, מוסמך בורר לפרש צוואה שהאגודה אינה צד לה, ואשר הזוכים על פיה, בני משפחתו של אותו חבר, חלוקים ביניהם על פרשנותה.

נוכח חשיבותו של פסק הדין, לעניין סמכויותיו של הבורר, ראיתי לנכון לסקור את עיקריו בפניכם.

רע"א 3821/18 כפר ידידה מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' עצמון מלצר (פורסם בנבו, 27.06.2018)