חשיבות העיסוק בחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק") נובעת מכך שבשנים האחרונות חל שינוי דרמטי במדיניות הרשות, אשר אנו עדים לכך כי בעת האחרונה מגישה תביעות כנגד מי שעושה שימוש חורג בקרקע ללא קבלת היתר, בניגוד לחוק. אין להקל ראש בתביעות אלו, אשר לעיתים מובילות לתוצאה הקשה של הפקעת הקרקע מהחקלאי המפר. יתרה מכך, במאמר קודם שכתבתי הבאתי בפניכם את הכרעתו של בית המשפט העליון בעניין תלמי מנשה במסגרתו קבע בית המשפט באופן תקדימי כי הכלל הוא שיש להפקיע את הקרקע מהחקלאי המפר את הוראות החוק כבר מההפרה הראשונה (!) ואילו המרת ההפקעה בכופר כספי הוא החריג בלבד.  

פסק דין שניתן לפני מס' חודשים (23.10.17) דן בתביעה שהגישה הרשות המוסמכת נגד אגודה בגין שימוש חורג בקרקע. במסגרת פסק הדין ניתנה, לראשונה, הכרעה בטענת הרשות בדבר העדר האפשרות למתן היתר שימוש חורג לקרקע זמנית. נוכח ההכרעות החשובות בתיק בחרתי להביא בפניכם, בתמצית, את עיקרי פסק הדין.

בפסק דין סופי שניתן ביום 26.12.2017 בבית המשפט העליון דנ"א  4213/16 , הוינגמן ובניו נגד הועדה המקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון (להלן: "המבקשת"), ו- 7084/13 ובר יהודה בע"מ נגד הועדה המקומית לתכנון ובנייה שומרון ואח', בפני הרכב השופטים: אסתר חיות, יורם דנצינגר, ניל הנדל, עוזי פולגמן, יצחק עמית, אורי שהם ודפנה ברק ארז (להלן: "הרכב השופטים"),  החליטה המבקשת למשוך את הבקשה לדיון נוסף שהגישה לבית המשפט העליון וזאת  בהמלצת הרכב השופטים לאחר ששמע את כל טיעוני הצדדים.

לאור החלטת בית המשפט העליון בדיון הנוסף,  פסק הדין שניתן ביום 10.5.2016 לרבות ביטול הלכת "קנית" נשארת בעינה.

בפסק הדין נקבע כי במידה ואושרה תוכנית משביחה על קרקע המוחזקת על ידי יזם בתקופת הסכם פיתוח, על היזם יהיה לשלם היטל השבחה וכיוצא מזה היזם ייחשב כחוכר לדורות גם לצורך החלת ההחלטות לעניין "דמי היתר", "הפרשי ערך" והחזר סכום היטל ההשבחה ששילם מתוך דמי החכירה המהוונים .

ביום 15.1.2018 התקבל ערעורה של רשות מקרקעי ישראל (להלן:"רמ"י) בבית המשפט העליון  בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"צ 1836/16) בפני כבוד השופטים חנן מלצר, עוזי פוגלמן ודוד מינץ ,על פסק דין שניתן ביום 18.8.2016 בין רמ"י לבין שירה גרא ואח' (להלן: "המשיבים"), על החלטת בית המשפט המחוזי כי החלטות מועצת מקרקעי ישראל בעניין היוון הזכויות בחלקת המגורים (979 ועדכוניה), יחולו ממועד אישורן כדין, כלומר ממועד חתימת שר האוצר עליהן.

בית המשפט העליון הפך את החלטת בית המשפט המחוזי וקבע כי החלטה 979  תכנס לתוקף בקבלת תקציב ליישומה וזאת לצד ההסדר הקבוע בסעיף 5.4 בהחלטה 1464 (1523 כיום) שעיגנה  את המדיניות שנקבעה בהחלטת הנהלת רמ"י 3139 כלומר מועד פס"ד בעניין פורום הערים (בג"צ 1027/04) של השופטת עדנה ארבל מיום 9.6.2011.

בקשת רשות ערעור שהגישה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) על החלטת בימ"ש שלום לעכב את ביצועו של צו סילוק שהוציאה כנגד זוג תושבי היישוב אדרת שפלשו לשטח אשר שייך לה ונמצא בסמוך לביתם, עד למתן פסק דין בתביעה שהגישו התושבים בעניין.

רע"א (ירושלים) 34574-04-17 רשות מקרקעי ישראל נ' מסטיי, פס״ד מיום 25/09/17

המרצת פתיחה שהוגשה על ידי תושב טירה כנגד המועצה המקומית כוכב יאיר צור יגאל, אשר עוסקת בשאלה האם רשות מקומית רשאית להגביל רכישת מנויים לקאנטרי קלאב המצוי בשטחה ובבעלותה לתושבי היישוב בלבד.

ה"פ (מרכז) 18716-08-14 אחמד מנסור נ' המועצה המקומית צור יגאל כוכב יאיר, פס״ד מיום 19/09/17

בעליהם של מקרקעין הסמוכים ליישוב מצפה אביב תובעים את הוועד המקומי ואת המועצה האזורית משגב שהיישוב נמצא בשטחה בטענה כי פלשו לשטחם בכך שבנו גדר היקפית וסללו דרך פטרול ותשתיות בתחומי המקרקעין שבבעלותם.

ת"א(שלום)(קריית גת) 48519-03-13 חוראני ואח' נ' מועצה אזורית משגב, פס״ד מיום 16/08/2017

חקלאים רבים לא נותנים דעתם על החובה לנהל רישום נוכחות עובדיהם באופן מוסדר ומדוייק בהתאם לדרישות החוק. יוזכר, כאשר הרישום הינו ידני יש לציין את שעת תחילת העבודה וסיומה וכן יש לציין שעות עבודה רגילות ונוספות, כך בחוק שעות עבודה ומנוחה⁽¹⁾: "מעסיק חייב לנהל פנקס בדבר שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית, שעות נוספות...
(1) לעניין שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית ושעות נוספות יערך הרישום בפנקס שעות העבודה באופן שוטף ויכלול רישום שעות עבודה בפועל;
(2) לא בוצע הרישום בפנקס כאמור בפסקה (1) באמצעים מכנים, דיגיטליים או אלקטרונים ייחתם הרישום מדי יום בידי העובד ויאושר בחתימת אחראי שהמעסיק מינה לכך...".

בעובד זר יש לנהל את הרישום בעברית ובשפת העובד ולמסור לעובד עותק מהרשום.

ערעור שעניינו בתכנית להקמת שכונת הרחבה במושב ספסופה, בה על פי המתווה שנקבע הרוכשים יקבלו קרקעות ללא כל תמורה פרט למימון עלויות הפיתוח של הקרקע. לאחר שנחתמו חוזים והועברו כספים בין הצדדים, התפתחו מחלוקות שהובילו לפתיחת הליך הוצאה לפועל ולערעור דנן.

ע"א (נצרת)  57271-05-17 סרפטי נ' אגודה שיתופית ספסופה', פס״ד מיום 24/10/2017

אין זה סוד כי לעיתים קיים מתח בין אחד או יותר מחברי המושב לבין חבר או חברים המכהנים בוועד ההנהלה. במקרים מעין אלו אנו עלולים לפגוש בסוגיית לשון הרע. הפעם בחרתי לסקור בפניכם פסק דין העוסק בסוגיה זו. אמנם בפסק הדין הצדדים היו חבר קיבוץ מול מרכז המשק, אולם בהחלט ניתן ללמוד ולהשליך הימנו ליחסים בין חבר מושב ליו"ר ועד ההנהלה או חברי הנהלה. מדובר בפסק דין שניתן ממש לאחרונה בבית המשפט השלום באשדוד (10.10.17)* כאשר השאלות המרכזיות שעלו בפסק הדין היו האם מכתב ששלח מרכז משק למספר אנשים מהווה לשון הרע כנגד החבר? ואם כן, האם עומדת למרכז המשק הגנת "אמת דיברתי"?

באותו עניין הגיש חבר תביעה בגין עוולת לשון הרע כנגד מרכז המשק וכנגד הקיבוץ עצמו. על פי הנטען בתביעה, מרכז המשק שלח דוא"ל למספר מכותבים, ובו התייחס, בין השאר, לאירוע שבו על פי הטענה תקף אותו התובע, בעת פגישה במשרדו של מרכז המשק. בין השאר נכתב באותו דוא"ל: "הוא לקח אותי בצוורון, הרים אותי ולחץ אותי נגד הקיר וצעק בפנים ... פנים היו מעוקמות. הוא גרם להוצאת החולצה שלי מהמכנסיים שלי...".
יצוין כי פגישה זו נערכה על רקע מחלוקות שהתגלעו בין התובע למרכז המשק, באשר לאופן ניהול מעבדת המחשבים והאלקטרוניקה שפעלה בקיבוץ תחת ניהולו של התובע.

ת"א (שלום)(אשדוד) 40968-06-14 מיכאל טר קזריאן נ' קיבוץ יהל-אגודה שיתופית (פורסם בנבו, 10.10.2017)