עובדות שנקבעות בשטח ישפיעו על המשפחה לשנים רבות"

כך אמרתי להורים מבוגרים שהגיעו לקבל ייעוץ כיצד לחלק את הנחלה בין הילדים. ההורים סיפרו כי הם ביקשו לנהל ישיבה עם הילדים ולהציע הצעות כיצד לבצע חלוקה של הנחלה לאחר שהם ילכו לבית עולמם. ההורים קיימו את הפגישה המשפחתית אליה הוזמנו הילדים וגם בני זוגם. למרבה הצער הישיבה הגיעה למבוי סתום כאשר כל אחד ראה את עתיד הנחלה באופן שונה. אורי הבן הבכור מתגורר בנחלה מזה שנים רבות והוא ראה את עצמו כמי שיקבל את הזכויות בנחלה ואילו האחים האחרים לא הסכימו עם גישתו ודרשו גם הם לקבל זכויות בנחלה.

העדויות ההיסטוריות מצביעות על כך שהדבש קדם לאדם. התגלו מאובנים של דבורת הדבש שגילם נאמד לתקופה של לפני 150 מיליון שנה. כוורת אחת, המכילה 80 אלף דבורים, מסוגלת להפיק בישראל כ-50 ק"ג דבש בשנה, לעומת 200 ק"ג בקנדה, אוסטרליה ודרום אמריקה. ההבדל נובע מכמות נמוכה של מקורות פריחה ועקירת פרדסים. בארץ ישנם כשמונים צמחים שונים מהם הדבורים מפיקות את הדבש.

כידוע קיימת חובה על פי חוק לספק לעובד זר לרבות בחקלאות מגורים הולמים. התקנות קובעות מדדים מדוייקים העונים על הדרישה "מגורים הולמים". יחד עם זאת גם הסכומים המותרים לניכוי מהעובד הזר בגין המגורים שהמעסיק מעמיד לרשותו הינם סכומים מדוייקים הקבועים בתקנות.

על הכל מוסכם כי הסכומים המותרים כיום אינם משקפים את העלות הריאלית הכרוכה במגורי העו"ז על חשבון המעסיק. הסכום המותר לניכוי הינו מושא לאין סוף דיונים, כך גם ביום 20.2.2017 אמור היה להתקיים דיון בועדת העבודה והרווחה בכנסת על שינוי הסכום המותר לניכוי משכר העובדים הזרים ע"ח מגורי העובדים.

הדיון, כמו תקוותם של החקלאים מעסיקי העו"ז, נקטע באיבו מסיבות שלא כאן המקום לפרטן ושוב לא עודכן הסכום המותר לניכוי.

עניין הניכויים המותרים בכלל הינו נושא בו נכשלים לעיתים חקלאים מעסיקי עו"ז, כתבי אישום וקנסות הינם חזיון נפרץ בקרב ציבור החקלאים מעסיקי העו"ז.

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה (1)  נשנו ונקבעו הלכות מנחות.

פתיחת השערים ליישום החלטה 1464:

"עידן הנחלה המהוונת", עומד בפתח ורמ"י כבר החלה ליישם את החלטה במרחב צפון ואף פתחה צוהר בשערים במחוז מרכז. בעת מכירת נחלה ולאחר תשלום "דמי רכישה" חבויות המס שיחולו על מוכרים עשויות להגיע לסך של כ- 50% באזור המרכז ולסך של כ- 45% באזורי עדיפות לאומית.

עמדנו על החישוב של הנחות אזורי עדיפות לאומית והראנו כיצד תחושב הנחת אזור עדיפות לאומית באזורי עדיפות "קו עימות", אזור א' ואזור ב', עד תקרה ההנחה שעומדת על 900,000 ₪ ובעת פיצול מגרש מנחלה עד 450,000 ₪.

משרדנו מוביל מזה תקופה ארוכה את הפעולות הדרושות לקבלת אישורי מיסים הדרושים לרישום בטאבו של הנחלות במושבים וליישום החלטה 1464 בעניין הזכויות בחלקת המגורים, ובכלל זה לבעלי נחלות במושבים ששילמו בעבר באופן מרוכז מס רכישה עבור הזכויות בנחלה.

התשלומים שולמו בהסדר מיוחד שנערך בשנות השבעים באמצעות הסוכנות היהודית.

לקראת החתימה על חוזי החכירה לדורות עם המושבים וחבריהם ומימוש זכויות בחלקת המגורים בנחלה על פי החלטה 1464, קיימת חשיבות רבה לאישורי המיסים הדרושים ליישום הפעולות דלעיל.

בשנים האחרונות החלו לפרוח יזמויות רבות שמקיימים חברות וחברי מושבים. מנסיוני, קיימת חשיבות רבה לקבלת ליווי משפטי בשלביו הראשוניים של העסק. אחת הפעולות הראשונות הנעשות בהקמת עסק הינה מיתוגו ולרוב יצירת לוגו וסמל המאפיין את העסק. לא פעם אני נשאלת האם יש דרך להגן על הסימן המאפיין את העסק ומסבירה כי אחת אחת הפעולות הראשונות והחשובות שיש לבצע בהקשר זה, עם הקמת העסק, הינה "רישום סימן מסחר". בחרתי להקדיש את הטור לנושא זה.

לרוב, החברים מחזיקים בעסק המשווק מוצרים או נותן שירות תחת שם מסחרי מסוים ו/או "לוגו" ייחודי המופיע על גבי אריזת המוצר המשווק או בפרסומת למתן השירות.

סימן מסחר יכול להיות, לשם הדוגמא: מילים ללא עיצוב (כמו הסימן של בזק), מילים מעוצבות (כמו הסימן של טבע), סמל מסחרי (כמו הסימן של תנובה), ועוד.

חלוקת נחלה בין יורשים היא סוגיה מורכבת מבחינה משפטית, מיסויית ומשפחתית. מצאנו שהמקרים מסתבכים כאשר ההורים הותירו את הנחלה ללא צוואה שתתווה את הדרך עבור היורשים כיצד לחלק את הזכויות בנחלה. המקרים הקשים הם כאשר אחד או יותר מהילדים מתגורר בנחלה והזכויות שלו לא הוסדרו בהסכם בין ההורים ואף לא התבצע תיאום ציפיות בין ההורים לילד הגר בנחלה ביחס לזכויותיו בבית לאחר שההורים ילכו לבית עולמם.

בעת בקשה להעברת הזכויות במקרקעי המדינה מחוכר לחוכר מתנה רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י) את מתן הסכמתה בתשלום דמי הסכמה. בית המשפט העליון, במספר פסקי דין, הכיר בזכותה של הרשות לדרוש תמורה עבור הסכמתה להעברת החכירה בקרקע.

בעניין מכירת נחלה קיים ספק אם רמ"י זכאית לדרוש דמי הסכמה עבור חלקת המגורים מאחר והחלטת מועצת מקרקעי ישראל בעניין היוון זכויות חלקת המגורים מחייבת בגביית דמי רכישה (במקום דמי הסכמה) עבור חלקת המגורים.

לאחרונה אני מקבלת לא מעט פניות ממושבניקים במצוקה. הם הגישו בקשה למושב וקיבלו תשובה שלילית אשר לטעמם המניע לה הינו אישי.

דעו לכם כי החלטות אגודה ביחס לבקשות שלכם וכן התנהלות האגודה ככלל צריכות להתקבל ולהיות תחת מתחם סבירות. אגודה שמנמקת סירובה לבקשתכם בנימוקים שונים ואחרים ובהמשך הדרך משנה או מוצאת נימוקים נוספים אחרים יכול ולמעשה מבצעת ניסיון כושל לשכנע בצדקת עמדתה. דעו כי האגודה מחוייבת בראש ובראשונה לעקרונות השוויון והצדק, תוך שהיא פועלת כדין והחלטותיה אינן מקפחות את החקלאי.