במאי 2015 קיבלה המועצה הארצית לתכנון ובניה החלטה תקדימית לתיקון תמ"א 35  (תיקון ב' 1). בהחלטתה קבעה המועצה הארצית כי בכל נחלה במדינת ישראל תתאפשר בניה של יחידה שלישית.

במסגרת קורס מתכננים במגזר הכפרי שנערך ב"טכניון" הוכנה עבודת מחקר על ידי: אדריכל יוסף טל, עוה"ד גד שטילמן ומר שלום בוינגין בנושא "ההשלכות של תוספת יחידה שלישית בנחלה על תהליכי התכנון של המושב".

תוצאות המחקר מגלות שלמושבים, לשכות התכנון, המועצות האזוריות ורשות מקרקעי ישראל, יש ציפיות שונות מתהליך יישום ההחלטה, וגם בתוך כל אחד מהגופים הנ"ל הדעות לא אחידות על דרך יישום ההחלטה.

המסקנה העיקרית היא, שהכוונה שעמדה מאחורי התיקון לתמ"א 35 בכדי ליצור פתרונות דיור זמינים לחתך זה של האוכלוסייה במושבים לא יתבצע "מהיום למחר" כי אין עדיין מערכת הנחיות תכנוניות מסודרת וברורה ליישום ההחלטה.
כנראה שעוד "ארוכה הדרך" והיא תעבור דרך מסדרונות הליכי התכנון עוד זמן רב עד שתיושם.

חז"ל אמרו: "בניסן נגאלנו, בניסן עתידין ליגאל".

בחודש ניסן הטבע מתחיל להתעורר, הריח של הפרדסים באוויר נושא עימו בשורה לצמיחה והתפתחות. בפנימיות אנו מכוונים לסדר פסח עם המשפחה בכדי לזכור את מה שעברו אבותינו במצרים.

בפתיחת ההגדה אנו קוראים: "הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם..."  

מה הקשר בין "לחם העוני" שאכלו אבותינו במצרים לימינו? ולמה אנו צריכים לזכור את מה שאבותינו אכלו במצרים בכל שנה בסדר פסח?

ההגדה באה ללמדנו שכאשר אבותינו היו במצרים הם היו במקום נמוך, סגור, צר, הם אכלו לחם עוני ולא הצליחו לעלות למעלה ולצאת מעבדות לחירות. השהייה במצרים בימינו היא עצימת עיניים למצב שבו אדם נמצא מבלי לעצור לרגע ולבחון את מצבו האישי הפנימי, לעשות חשבון נפש ולומר לעצמו, אולי אני אשם במצב אליו הגעתי?

בליל הסדר אנו חווים מפגש משפחתי עם כל הבעיות שכרוכות בכך. אם אדם מגיע לליל הסדר מכוון למקום של יציאה מעבדות עם רצון לצאת מהמקומות הנמוכים בהם הוא נמצא, מהבעיות שסובבות את חייו ובאמת הוא מסכים להשתנות, בלילה הזה שנקרא "ליל שימורים", אפשר להגיע למקומות חדשים ונפלאים.

כעת נחבר את הדברים האמורים לגבי ליל הסדר לתהליכים שאנו חווים במסגרת "משפחה ונחלה" בדורות הקודמים ובמעבר לדור "הנחלה המהוונת".

טרם פורסמו נוהלים ליישום החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1481 "ביטול עסקאות ומתן אורכות לביצוע", אשר חייבה המרת הסכם הפיתוח לחוזה חכירה לדורות עד 31.12.2016 בתשלומי הפרשי ערך בסכומים גבוהים.

קבלת החלטות נכונות יש להמתין לפרסום הנוהלים ולשינויים אפשריים בנוסח החלטה 1481.

המפגש ה-16 של חברי השולחן העגול  של המרחב הכפרי התארח במחלקה לגאוגרפיה ופיתוח הסביבה באוניברסיטת בן גוריון.ֿ

במסגרת הדיון דיברו עו״ד דודו קוכמן, פרופ׳ טל סבוראי, ד״ר אמנון דג, מיקי קפלן, עזרא רבינס, יענקלה מוסקוביץ, איציק לוי, ערן ויין וד״ר שוורץ,  על המו"פים ותרומתם לחבלי הארץ השונים.

מצ״ב תקציר דברי המשתתפים.

בימים אלה פסק בית המשפט המחוזי, בערעור שהוגש לפניו בעניין הפרת חוק ההתיישבות וקבע כי 180 הדונמים שבהם נעשה שימוש בניגוד לחוק יופקעו מאגודת תלמי מנשה לצמיתות ובנוסף הושת עליה קנס כספי גדול.

סעיף 8 להחלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל קובע כי חוכר של קרקע חקלאית לא יהיה רשאי להחכיר החכרת משנה קרקע חקלאית שנמסרה לו, אלא מכורח נסיבות ולזמן מוגבל וזאת באישור רמ"י ובתיאום עם האגודה.

חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים) תשכ"ז- 1967 חוקק מתוך מטרה להסדיר שימוש חורג בקרקע ובמים, קרי יצירת שותפות עם מי שאינו נמנה עם חברי האגודה, או העברת הקרקע בהשכרת משנה למי שאינו חבר האגודה זאת כפי שהדבר מוגדר בתוספת הראשונה לחוק ששר החקלאות ממונה על יישומו.

פס"ד זה מצטרף לפסקי דין שניתנו בשנים האחרונות שתוצאתם היא הפקעת אדמות מחוכרים שהפרו את חוק ההתיישבות ופעלו בניגוד לחוק ולחוזה החכירה ולהחלטה.

"משפחה ונחלה" זהו המוטיב החוזר בהליכי גישור שמתנהלים בין הורים לילדים ובין ילדים ובני זוגם והורים מבוגרים, כאשר במרכזם עומדת נחלה עליה נאבקים ואותה מבקשים לחלק ולעיתים לנשל מי מבני המשפחה מלקבל חלק ממנה.

אנו מוצאים בכל פעם מקרים קשים יותר ויותר שנובעים מטעויות שחוזרות על עצמן. הורים עוברים תהליכים נפשיים מורכבים ביותר מול הילדים ובני זוגם והמטרה בהליך הגישור היא לנסות לאחות את השברים בכדי להותיר משפחה בנחלה.

רבות ניתן לשמוע מהורים את המשפט: "לא הייתי מאמין שזה יקרה במשפחה שלנו". אנשים חושבים שרק אצל השכנים הצרות דופקות על הדלת, הם לא מאמינים שמאבק על הנחלה יכול לפרק משפחה במחי יד, בשיחת חולין ואולי אפילו ברמיזה. יש משפחות שחיות על קרעי תרנגולת, רגע לפני פיצוץ, הורים הולכים על ביצים ליד הילדים, מצאנו שהם מבוהלים ממש לפני מפגשים משפחתיים שמא מישהו מהילדים יעלה את נושא הנחלה על השולחן או אולי ישאל שאלה שמי מהילדים בניתוח שגוי עשוי להבין לא נכון את הדברים ומשם הדרך לפירוק המשפחה קצרה מאוד.

נשאל - האם בעיניכם הגיוני שהורים שהגיעו לגיל גבורות יחיו בפחד שהמשפחה תתפרק להם מול העיניים בעודם בחיים? האם סביר שילדים יבקשו לחלק את "עור הדוב" לפני שהוא ניצוד? מה קרה כאן בדור האחרון? מדוע יש ריבוי מקרים שבהם ילדים שוכחים את ההורים?

לאחרונה פרסמה רשות מקרקעי ישראל הודעה המבהירה את התנאים לקיום שימושים של תעסוקה לא חקלאית מסוג "שימושים נלווים" במושבים.

בהתאם להחלטה, כל בעל זכויות בנחלה רשאי לפנות לרמ"י בבקשה לבנות מבנה חדש בתחום חלקה א' שברשותו, או לאפשר שימוש במבנה קיים המצוי בתחום חלקה א' שברשותו, למטרת שימושים נלווים.

ההחלטה קובעת את המיקום המותר לכל שימוש נלווה והיקפי הבנייה המותרים, בהתאם לשימוש.

היקף הבנייה של השימוש הנלווה לא יילקח במניין השטחים המותרים לפל"ח (500 מ"ר), למעט חנות ממכר ו-30% מהשטח לעיבוד תוצרת חקלאית.

המפגש ה-15 של חברי השולחן העגול  של המרחב הכפרי התארח בפקולטה לחקלאות ברחובות ביום 12/4/16.ֿ

במסגרת הדיון דיברו עו״ד דודו קוכמן, פרופ׳ אייל קמחי, ד״ר ריקו אילן, פרופ' ישראל פינקלשטיין, אורי צוק בר, ד"ר יעל קחל, אבשלום (אבו) וילן וצביקה אלון על רמת הסיכון בחקלאות, שעולה וגדלה בשנים האחרונות, על חשיבות התמיכה  הממשלתית בחקלאות, שהיא מהנמוכות בעולם, ועל העקרונות לרפורמה במדיניות התמיכות.

מצ״ב תקציר דברי המשתתפים והמצגות של ד״ר יעל קחל וד״ר ריקו אילן.

דומה שאין החלטה שעברה שינויים תכופים ודרמטיים כמו ההחלטה המאפשרת הקמת הרחבות קהילתיות בקיבוצים ובמושבים.

לאחרונה החליטה מועצת מקרקעי ישראל על תיקון נוסף של ההחלטה, המסדירה את אופן הקצאת מגרשים בהרחבות קהילתיות בקיבוצים ובמושבים (1504 .(בהחלטה זו, המבטלת החלטה קודמת (1489 ,(הכניסה המועצה מספר שינויים, כאשר המשמעותי ביותר הוא ביטול ההוראה לפיה מי שקיבל מגרש בפטור ממכרז, לא יוכל להעביר את הזכויות בו במשך 5 שנים מיום חתימת חוזה החכירה .