על פי נתוני "דג סוף", חברת בת של מפעל "צמח תערובות", היצרן הגדול ביותר בישראל לתערובות מזון לדגים, למרות הביקוש הגבוה בישראל לדגי מאכל, יורד הייצור המקומי עקב פתיחת הייבוא של דגים במכס מופחת.
פז גורן, מנכ"ל חברת "דג סוף" אומר: "אוכלוסיית העולם מתרחבת, הדגה הטבעית מוגבלת והדרך היחידה להגדיל את הייצור המקומי היא באמצעות פיתוח חקלאות ימית בישראל. בשנים האחרונות מתרחב ייבוא הדגים לישראל ובמקביל ייצור הדגים המקומי מצטמצם, בעיקר עקב פתיחת ייבוא מאסיבי של דגים מחו"ל, במכס מופחת על דגים קפואים, אשר עתיד לרדת בהדרגתיות, בין השנים 2022-2025. באורח פרדוקסאלי, דווקא המגבלות שנכפו על השוק בתקופת הקורונה, גרמו להעלאת המודעות לחשיבות תוצרת מקומית ולביטחון המזון. הציבור הישראלי החל לצרוך דגים טריים ובריאים מייצור מקומי. הייבוא הצטמצם והביקוש לתוצרת ישראלית טרייה עלה משתי סיבות: במקום לאכול במסעדות, דבר שלא התאפשר בסגר, בישלו ואכלו בבית, כמו כן רכשו סוגי דגים יקרים מהרגיל. בנוסף,סגירת השמיים והפסקת הטיסות (נוסעים ומטען) העלו את עלות הייבוא ותוצרת הדגים התייקרה מאוד, במיוחד הובלה בהטסה של דגים טריים מתורכיה. באופן כללי ההובלה הימית של דגים טריים, בעיקר מתורכיה, היא בעייתית מאוד ולעיתים לא כדאית, כיוון שהמוצרים מגיעים לישראל עם חיי מדף קצרים וטריותם מוטלת בספק. מכאן שלתוצרת הישראלית יש יתרון הן מבחינת חיי המדף (ימי תוקף לטריות) ארוכים יותר והן מבחינת הטריות של הדגים", אומר גורן.
מנתוני משרד החקלאות לשנת 2020 עולה, כי הישראלי הממוצע צרך 18 ק"ג דגים בממוצע בשנה ובשבוע הקניות לקראת ראש השנה צריכת הדגים מזנקת בכ-63%. עוד עולה, כי בשבוע ממוצע צורך הישראלי כ-345 גרם דגים, כאשר כ-26% מכמות זו היא של דגים טריים. לעומת זאת, במהלך שבוע הקניות לפני ערב ראש השנה נוסקת צריכת הדגים לכ-563 גרם בממוצע לנפש. בשבוע שלפני ראש השנה, צריכת הדגים הטריים מהווה כ-34% מסך התצרוכת של דגים בכלל (טריים וקפואים), לעומת כ-26% בממוצע על פני כל השנה. צריכת דגי המאכל בישראל עומדת על כ- 166,400 טון בממוצע בשנה, 90% מייבוא, 150,400 טון רובם כמוצרים קפואים, המתחרים בדגים הטריים המיוצרים בארץ בבריכות הדגים. בישראל 3 מקורות גידול דגים: בריכות דגים- 11,100 טון, חקלאות ימית- 3,500 טון ודיג בים התיכון ובכינרת- 900 טון. הדגים הפופולריים בימי החג- אמנון 37%, סלמון 35%, דניס 4%, קרפיון 4% ונסיכת הנילוס 3%.
לפי תחזיות משרד החקלאות, פוטנציאל הייצור של ענף החקלאות הימית בישראל יגיע בשנת 2035 ל- 70,000 טון ייצור והשטח הימי שיידרש לייצור תפוקה זו הנו כ-90,000 דונם.
פז גורן, מנכ"ל חברת "דג סוף" מציין: "עומדים בפנינו שני אתגרים עצומים: מחד, לקיים חקלאות ימית ישראלית כלכלית ורווחית ומאידך, להתמודד מול ייבוא אינטנסיבי, תוך מתן מענה לשוק הישראלי. קיים רצף קשיים ואתגרים שגרמו לתחום החקלאות הימית הישראלית להישחק. חקלאות ימית בגידול דגים בכלובים בים יכולה להתקיים בשלב זה רק באזורים ספורים ומצומצמים מאוד במרחב הימי של מדינת ישראל, בהם מתקיימים התנאים הנדרשים לגידול דגים ובכלל זה אזור המוגן מפני תנאי ים קשים (סערות / זרמים), איכות מים המתאימה לדגים מבחינת רמת החמצן, טמפרטורת המים וכד'. מסיבות אלו כמות הייצור לאורך השנים די קבועה. לצערי, מדינת ישראל לא השכילה להקצות שטחים דו-שימושיים היכולים לשרת פעילות נמל ולצדה גם חקלאות ימית. נכון להיום אין אתרים זמינים לגידול ואם ישנם כאלה, הם תפוסים על ידי נמל, מתחמים צבאיים סגורים, קידוחי גז ועוד. בנוסף, התשלומים הגבוהים לרשויות השונות, שאינם קשורים ישירות להוצאות גידול מהווים סוגיה חסרת תקדים בעול ולכן לחברת "דג סוף" אין יתרון לייצוא דגים. מדינות אגן הים התיכון כמו תורכיה, קפריסין ויוון שהשכילו לפתח את החקלאות הימית בשטחן הן המדינות המייצאות, היוצרות רווח כלכלי מענף זה. חברת "דג סוף" יודעת ומעוניינת להמשיך לגדל ולספק דגים טריים ואיכותיים לשוק המקומי-הישראלי, להבטיח "ביטחון מזון" של דגי מאכל איכותיים, בריאים וטריים, מהגידול לצרכן בישראל", אומר גורן.
חברת "דג סוף"- הצטרפה בשנת 2018 כחברת בת למפעל הוותיק "צמח תערובות", היצרן הגדול ביותר בישראל לתערובות מזון דגים הממוקם בעמק הירדן. ב- 2020 נבנתה שותפות תפעולית עם חברת "ערדג - דגי איכות" והוקמה חברת הגידול המשותפת, "דג ישראלי".
"דג סוף" מובילה בתחומה ומפתחת את המשאב הימי כשטח לחקלאות מים ישראלית, לגידול דגי ים איכותיים וטריים לשוק המקומי. החברה נוסדה בשנת 1989 באילת, על ידי קבוצת יזמים ומומחי חקלאות ימית. ב 2008, העתיקה חברת "דג סוף" את פעילותה לאשדוד וכיום מגדלת דגי דניס איכותיים בכלובים ימיים לאורך שובר הגלים המפריד בין הים הפתוח לבין נמל אשדוד. "דג סוף" פועלת על פי תקן איכות מזוןHACCP ומפוקחת על ידי השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות.
