החלטה 1521 שהתקבלה לאחרונה במועצת מקרקעי ישראל, מנסה להסדיר את זכויות בעלי משקי העזר.
כל ההחלטות הקודמות (עשר החלטות בעשר שנים) סבלו מחוסר בהירות וחוסר כדאיות כלכלית לבעלי משקי העזר, וברוב המקרים לא ניתן היה ליישמן גם בשל חוסר התאמה בין החלטות רשות מקרקעי ישראל למדיניות רשויות התכנון בקשר ליעוד שטח משק העזר.
עיקר השינוי בהחלטה האחרונה היא זכותו של בעל משק העזר להוון את חלקת מגוריו עד שטח של 2 דונם.
מדובר בשינוי משמעותי לרעה ביחס להחלטה הקודמת, שכן בהחלטה הקודמת יכלו בעלי משק העזר להוון את כל שטח משקם עד 5 דונם.
על פי החלטה 1521 יערך חישוב של שווי דמי ההיוון, עבור שטח חצר של 500 מ"ר עם זכויות לבית מגורים בשטח של 160 מ"ר, לפי שיעור של 5.5%; עבור יתרת הזכויות ישולם היוון בשיעור 51% מערך הקרקע - לפי זכויות הבניה הקיימות בתב"ע.
על יתרת השטח שמעל 2 דונם יחולו הוראות השבה לרשות מקרקעי ישראל בעת שינוי יעוד. בעל משק עזר שהיוון את חלקתו יכול לפצל ממנה מגרש מגורים בשיעור היוון נוסף של 31% עבור בית מגורים (עד 160 מ"ר). היטל השבחה לא יקוזז מהתשלום.
עולה כי בגין בניית בית שני במשק עזר ופיצולו, ישלם בעל משק עזר 51% בגין היוון הקרקע וכן 31% בגין הפיצול וכן היטל השבחה בשיעור 50% מעליית ערך הקרקע בגין תוספת יחידת המגורים. סיכום הסכומים מביא לתוצאה אבסורדית שבכדי לרכוש את הזכות לבית נוסף ופיצולו, על בעל משק עזר לשלם מחיר הקרוב למחירו של המגרש "בשוק החופשי" ואולי אף גבוה יותר.
ביחס לבעלי נחלות מופלים בעלי משק העזר באופן ניכר; שכן, על פי החלטה 1464 יוכל בעל נחלה לשלם 33% מערך חלקת מגוריו להיוון ופיצול של מגרשים מנחלתו.
להערכתנו, חוסר הבהירות בהחלטה 1521 לגבי משקי העזר, כמו בקודמותיה, והקושי ליישמה מול וועדות התכנון, יביאו כפי הנראה לשינויים נוספים בעתיד.
לאחר הרפורמה שהיתה ברשות מקרקעי ישראל, בעלי משקי העזר אינם נחשבים לחלק מ"המגזר החקלאי" ומאידך, הם רחוקים "שנות אור" מזכויות בעלים של קרקע "במגזר העירוני". מדובר בכ- 3,000 משפחות שמעמדן אינו ברור. ברוב המושבים הם אינם חברים באגודה ובאופן מסורתי אין להם כל ייצוג הולם במוסדות המיישבים.
בימים אלה מוקמת עמותה לבעלי משקי העזר במטרה לרכז כוחות ולפעול מול רשויות התכנון ורשות מקרקעי ישראל במטרה לצמצם את אי השוויון והפלייתם לרעה ביחס לבעלי נכסים אחרים ומגזרים אחרים.
