קשה לי מאוד לדבר על איציק האיש והאגדה בלשון עבר.
יצחק (איציק) עופר נולד בהונגריה, ובשנת 1949, שנה לאחר הקמת המדינה, עלה לישראל במסגרת עליית הנוער והצטרף לקיבוץ כפר מנחם.
במהלך שירותו הצבאי בנח"ל היה ממקימי קיבוץ להב בנגב.
מאז שנת 1958 ועד לא מזמן איציק עבד וייצר במחלקה להתיישבות והחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית. היה שותף בכיר במיצובה של המחלקה והחטיבה, כגוף מיישב ומפתח התיישבות ברמה המקומית, המחוזית והארצית.
איציק אימץ את תורתו של אבי ההתיישבות, רענן וייץ, ולקח חלק פעיל במפעל ההתיישבות, שיצר דור של מנהיגים מאז הקמתה של המדינה. עם תלמידיו הרבים נמנים: חברי הנהגת החטיבה להתיישבות, מנהלי חבלים ואזורים, מתכננים, מהנדסים ואנשי תנועות ההתיישבות.
איציק שהוא בעל תואר שני בגיאוגרפיה ובינוי ערים, עשה שימוש מושכל ביידע הרב ובנסיונו העצום להקמתם של כמה חבלי ארץ שאפשרו את קיומה של ההתישבות הכפרית כמרקם חיים וכבסיס איתן לשמירת אדמות הלאום ברחבי המדינה. הקו שהינחה את פעילותו היה: שההתיישבות זה לא רק כלכלה, אלא תמהיל של אדם, חברה וסביבה. ומרכיבים אלה הם שיוצרים את מארג החיים בהתיישבות הכפרית.
את עבודתו בחטיבה להתיישבות החל כמתכנן חקלאי אזורי ומהר מאד עבר לנהל שלושה מרחבים: ירושלים, התיכון, בקעת הירדן ומגילות. איציק ציין בכל הזדמנות שהוא בעצם נציג נאמן של המתיישבים, שהם עמוד האש ההולך לפני המחנה.
ברצוני לציין בגאוה שבשנת 2014 מזכירות תנועת האיחוד החקלאי החליטה להעניק לאיציק את אות "יקיר האיחוד החקלאי" על פועלו ותרומתו רבת השנים למען ישובי התנועה ומפעל ההתיישבות, בחבלי הארץ השונים.
הטקס נערך בנוכחות המשפחה המורחבת ומוזמנים מרחבי הכפרים והמושבים בכל הארץ.
איציק עופר, ידיד ההתיישבות ואיש חזון. תודה על פועלך ותרומתך רבת השנים בהקמה, פיתוח וליווי יישובי התנועה וההתיישבות בכל רחבי ארץ ישראל ועל הרגישות המיוחדת למתיישב הבודד.
יהיה זכרך ברוך
בית האיחוד החקלאי וכפריו.
דברים לזכרו מפי ירון סולומון המחלקה להתיישבות באיחוד החקלאי (23.5.2021) ֿ
