ההתיישבות החקלאית בארץ ישראל היא אירוע מכונן בהיסטוריה של עם ישראל, והיתה בין הגורמים שהובילו להקמת מדינת ישראל. תקופת "חומה ומגדל" היא אבן פינה לתקופה של בניה ועשייה, תוך מחשבה תחילה, תוך שותפות גורל וראייה ארוכת טווח של צרכי האומה. בתקופה זו נבנו עשרות ישובים במרחבי הארץ השוממת, כדי להכין תשתית ומולדת לעם היהודי. המנהיגות ידעה לאחד את מתי המעט שהיו אז בארץ ישראל, למאבק בשלטון הזר שהיה בארץ. ערכי הסולידריות בין חלקי הישוב השונים, וערכי ההתיישבות ובניית הארץ, לצד בניית חברה צודקת, עמדו ביסודה של תקופה ייחודית זו- "חומה ומגדל".
"ציונות, חקלאות, כיבוש הארץ וחברה עם שותפות גורל"
חלפו כ-100 שנה מאז, וגם עתה, כשלפנינו תקופה שונה עם אתגרים ומשימות לאומיות מהמעלה הראשונה, אנחנו עדיין מצווים לשמור מכל משמר על ערכי היסוד אלה, בבואנו להתמודד עם משימותינו הנוכחיות. משימות אחרות מאוד אך חשובות באותה מידה כמו אלה מלפני מאה שנה. אכן, לא עוד משימות של בניית והקמת מדינה, אלא משימות של קיום מדינה מתקדמת, תוססת, מגוונת מאוד, קולטת עליה ומקנה בטחון כלכלי, סביבתי וערכי לאזרחיה - משימות לא פחות מאתגרות. אבל... איפה האיזונים? היכן הדאגה לגידול המזון, לחקלאות ולשטחים הפתוחים?! על המדינה מוטלת החובה לדאוג לקורת גג לכל אזרח. ההחלטה להקים מערכות לתכנון מהיר ויעיל דוגמת ה"ותמ"ל", (הועדה לתכנון מתחמים לדיור), להתמודדות עם מחסור בהיצע יחידות דיור, הייתה נכונה לשעתה עד להשגת היעד התכנוני בטווח זמן מוגדר. יעד זה הושג ואף הרבה מעבר לו.
כיום לצערנו, פקידי הותמ"ל מנצלים את היכולת הדורסנית של הועדה וממשיכים לחסל בפרנסה החקלאית ואת השטחים החקלאים של ישובים כפריים מבלי שיש בכך צורך קיומי.
כפר ביל"ו ומגשימים (שהוקמו 1932 ו-1949 בהתאמה) הם מראשוני המושבים במרכז הארץ, ועוסקים עד היום בחקלאות. תוכניות הותמ"ל לגביהם הן דוגמאות קלאסיות של שיקול דעת מוטעה, המביא גם להרס המרחב החקלאי וגם לפגיעה בערים השכנות ובחוסנן.
תוכנית ששמה תמל/1074 מבקשת להקצות כ-500 דונם מאדמות כפר ביל"ו, לטובת בניית של כ-4,000 יחידות דיור למגורים בקריית עקרון הסמוכה. מדובר בתוכנית שלישית שקורעת מהכפר שטחים חקלאיים בנוסף לתכניות אחרות שגורעות עשרות אחוזים מהקרקעות הללו. התכנית תיצור רצף אורבני מהעיר רחובות ועד מזכרת בתיה, במרחב שכבר היום קיימות בו עשרות אלפי יחידות דיור שאושרו לבניה ומימושן רחוק מהעין.
ותוכנית ששמה תמל/1072 נועדה להקמת רובע מגורים חדש במזרח יהוד, על קרקעות חקלאיות של מושב מגשימים. התוכנית כוללת 3,200 יחידות דיור שיוקמו ו-130 אלף מ"ר שטחי תעסוקה. המשמעות המעשית המיידית שלה היא להותיר את מושב מגשימים עם 30% בלבד מהקרקעות החקלאיות שלו.
שתי תכניות אלו תגרומנה לאובדן האופי החקלאי ולגדיעת פרנסתם של עשרות חקלאי כפר בי"לו ומגשימים, וכן לפגיעה בקריית עקרון וביהוד על ידי שאיבת משאבי העיר לשכונות החדשות במקום לשיקום המרקם הותיק.
אנו מסכימים עם אריק מירובסקי בכתבתו בגלובס: "כמעט חמש שנים לאחר הקמת הוותמ"ל, הוויכוחים אודות נחיצותה כבר מאחורינו, ואין כמעט גורם מקצועי חיצוני אחד שבאמת סבור שמדובר בוועדה מועילה. להפך. מקובל על רוב המומחים, שתוכניות הוותמ"ל גרועות, בזבזניות מבחינת משאבי קרקע ושרובן לא ימומשו בשנים הקרובות, כך שאינן תורמות דבר למלאי הדירות המתוכננות".
ערכי עיבוד האדמה ושימור המרחב הכפרי , עליהן שומרות הקהילות הקטנות במושבים וקיבוצים הן נכסי צאן ברזל חיוניים למרקם חייה של מדינת ישראל, לערכי הטבע ואיכות הסביבה שלה.
לצערנו ההתיישבות החקלאית נמצאת שוב בתקופת חומה ומגדל בה עליה להיאבק בפעולות שגורמות לריסוקה על ידי פקידי ממשלת ישראל והשרים האמונים עליהם, וללא שום צורך אמיתי. אנו חייבים להגן על שארית השטחים החקלאים וההתיישבות העובדת במרכז הארץ. מחובתה של הוותמ"ל, פקידיה וחברי הועדה לאזן את גישתם בעת טיפולם בהרחבת הבנייה של הערים ולוודא שמושבים אלה יוכלו להמשיך להתקיים ולתפקד כיחידות משק חקלאיות. אנו קוראים לדחות את תכניות הותמ"ל הפוגעות בשטחים חקלאיים עד לבחינת נחיצותן. שוב אנו נקראים להקיף את השטחים החקלאים "בחומה ומגדל".
