לאחרונה התקבלו שתי החלטות חשובות, על-ידי בית המשפט המחוזי בחיפה ועל-ידי בית משפט השלום בקריות, בעניין סעד זמני למניעת מסיגי גבול מפני המשך פלישותיהם לשטחי מרעה כפי שנהגו לעשות מזה כ- 20 שנים. מדובר בשטחי מרעה, אשר הוקצו על-ידי רשות מקרקעי ישראל למשרד החקלאות, והאחרון העניק זכות שימוש בשטחים למגדלי בקר - באופן בלעדי לצורך רעיית עדר הבקר שברשותם.
מדובר בשטחי מרעה בהיקף של כ-4,000 דונמים. במשך שנים נהגו הפולשים להיכנס לשטחי המרעה, ולעשות בהם שימוש, תוך שרשויות המדינה מבצעות מפעם לפעם הליכי סילוק יד כנגדם. עם זאת, לא היה בכך כדי למנוע את הפלישות והשימוש האסור. בשנים האחרונות, החלו להירשם אירועי אלימות קשים בין מגדלי הבקר לבין הפולשים. לאחר שפעולות מדינת ישראל לסילוק הפולשים לא הביאו להרחקתם, פנו מגדלי הבקר לארגון השומר החדש, בבקשה לקבלת סיוע בעניין.
ארגון השומר החדש החל הן לבצע שמירות על שטחי המרעה, הן לסייע בסילוק ידם של הפולשים במקרים של פלישות חדשות והן הנחה את מגדלי הבקר לפנות לערכאות משפטיות בעניין.
ההחלטה למתן צו המניעה ניתנה לאחר מספר הליכים, אשר כללו בקשת רשות ערעור וערעור שהתקבלו על-ידי בית המשפט המחוזי (רע"א חייקה ואח' נ' נעים ואח' 40213-04-20), אשר החזיר את ההחלטה בצו המניעה לבית משפט השלום בקריות (ת"א 67743-02-20 חייקה ואח' נ' נעים ואח').
במסגרת החלטת בית משפט השלום בקריות מיום 04.08.2020 והחלטת בית המשפט המחוזי בבקשת רשות הערעור והערעור מיום 02.07.2020 נקבע, כי אין במתן צו מניעה זמני בהתאם לפרק כ"ח לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 כאשר כבר קיים צו מניעה בהתאם לחוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 החל על אותם שטחי מקרקעין, כדי להוות ניסיון לעקוף את צו מניעת ההטרדה המאיימת. כן נקבע כי הצהרה על כוונה לפלוש, או להסיג גבול לשטחי מקרקעין - מהווה טעם המצדיק קבלת צו מניעה זמני.
בית המשפט קיבל את הטענה כי העובדה שמדובר בסכסוך ארוך שנים ביחס לפלישות למקרקעין, 20 שנים כאמור, אינה גורעת מדחיפותו של הצורך במתן צו מניעה זמני.
עוד קבע בית המשפט כי העובדה שהמשיבים פלשו בעבר למקרקעין ואף לטענתם נמצאים שם כיום, אינה מצריכה קיום של הליך סילוק יד כנגדם, וכי אין מניעה לתת צו מניעה זמני אשר יאסור עליהם להיכנס למקרקעין, זאת לאור היעדר זכויות במקרקעין. במילים אחרות, לאור היעדר אישור בכתב בדבר זכויות במקרקעין, צו מניעה זמני אינו מהווה שינוי של מצב קיים.
כמו כן ולמרות שהמשיבים טענו כי שטחי המרעה שבמחלוקת משמשים אותם לפרנסתם וכי ככל שימנע מהם השימוש עלול הדבר להביא להכחדת העדר, קבע בית המשפט כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים.
החלטות אלו מהוות הרחבה נוספת של ההגנה אשר מוענקת בשנים האחרונות לחקלאים בגין עבירות של פשיעה חקלאית אשר החלה וקיבלה ביטוי מהותי בתיק אחר שנוהל על-ידי משרדנו (ת"א 54414-05-18 אלמקייס נ' בשיר) שם קיבל בית משפט השלום ניתן צו מניעה כנגד מסיגי גבול אשר נהגו לפלוש אל שטחי מרעה מזה עשרות שנים.
ת"א (שלום)(נצרת) 544140518 אלמקייס נ' בשיר ואח', פסד מיום 13/06/18
ת"א (שלום)(קריות) 67743-02-20 חייקה ואח׳ נ׳ נעים ואח׳, החלטה מיום 04/08/2020
רע״א (חיפה) 40213-04-20 חייקה ואח׳ נ׳ נעים ואח׳, פס״ד מיום 02/07/2020