מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון, אורן לביא: "משרד החקלאות וביטחון המזון רואה בגידול בעלי חיים במרעה – בקר וצאן – נדבך אסטרטגי להבטחת ביטחון המזון הלאומי.
לענף חשיבות אסטרטגית, הוא תורם משמעותית לפיתוח החקלאות המקומית, לשימור הקרקעות, למניעת שריפות, ולהבטחת אספקת מזון יציבה לכלל האוכלוסייה. לנוכח הפגיעה החמורה בתשתיות המרעה בשל התמשכות המלחמה, התקציב הייעודי יספק מענה לשיקום התשתיות ולחיזוק הענף"
בשל מלחמת "חרבות ברזל" נגרם נזק עצום לתשתיות המרעה, וכן פגיעות כלכליות לבעלי העדרים - גדרות נעקרו ונקרעו, מנעי (גשר) הבקר נהרסו מכובד הטנקים וצינורות מים נרמסו. השריפות כתוצאה מההפגזות חרכו גם את הגדרות שעוד נותרו על תילן. כל אלו ועוד גרמו לנזקים כבדים למגדלים. כתוצאה מכך, בעלי העדרים חייבים לכנס את העדרים שנותרו לתוך המכלאות ולהזין אותם במזון קנוי במקום לאפשר להם לרעות במרעה, שנשרף. תשתיות פרוצות של גדרות אף מסכנות את הציבור ועלולות להעלות סיכון פגיעה ברכוש, בציבור ובענפי חקלאות נוספים ועוד. על כן הקצה משרד החקלאות וביטחון המזון תקציב ייעודי לשיקום תשתיות המרעה והגדרות בהיקף תקציבי של 20 מיליון ש"ח. העבודות יכללו: הקמה ושיקום גדרות, הצבת מעברי אדם ושערים בגדרות, מנעי בקר וצאן, אספקת צינורות מים, שקתות, מכלאות ניידות ועוד.
אומדן הנזקים, כפי שמשתקף מהערכות המשרד מגיע לכ- 20 מיליון ₪, כאשר מרבית הנזק הוא באזור הצפון, שם ריכוז המגדלים ושטחי המרעה גדולים יותר. הנזקים לגדרות הם המשמעותיים ביותר בהיקפים ובעלויות. באזור הצפון מוערך הנזק בכ-300 ק"מ גדר, ובנוסף למעלה מ-100 מנעי בקר שבורים וכן הרס רב לצינורות המים בשטח, שנגרמו בעיקר מנסיעות רכבים משוריינים כבדים בשטחי מרעה. היקף הנפגעים נאמד בכ-100 מגדלים בהיקפים שונים, חלק מהמשקים נהרסו.
המרעה מניב תועלות רבות, מעבר להיותו ספק לביטחון המזון לאוכלוסייה - הוא מפחית את הסיכון לשריפות על ידי אכילת צומח דליק, שומר על השטחים הפתוחים מפלישות, מאפשר פתיחת חורש, תורם לעיצוב מגוון נופי, מעלה את המגוון הביולוגי ועוד. הרעייה בשטח פתוח מוסדרת בחוזים להשכרה זמנית של הקרקע דרך רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). התשתיות למרעה הוצבו על ידי משרד החקלאות וביטחון המזון על מנת למנוע השקעות כלכליות משמעותיות מהמגדלים בשטח הזמני. התשתיות שמקים משרד החקלאות וביטחון המזון כוללות: גדרות, מנעי בקר וצאן, מכלאות, צינורות מים ושקתות להגמעת העדר בשטח, שערים ומעברים ואף מעברי אופניים לשימוש הציבור. התשתיות מוקמות גם לטובת הציבור הכללי, למעבר בטוח בשטחי המרעה, הגנה מפני יציאת בעלי חיים לכבישים ומניעת סכנה לתאונות דרכים, לטובת פיתוח שבילי אופניים ושבילי הליכה ועוד.
