"עידן הנחלה המהוונת" הוא "חלון ההזדמנויות" שנפתח לשינוי של "משטר הנחלות" שהחל בהחלטה 1 של מועצת מקרקעי ישראל בשנת 1965.
אדני היסוד עליהם מבוסס "משטר הנחלות" הולכים ומתערערים עת "נולדה" האפשרות לבצע היוון של זכויות המגורים בנחלה ורכישה של כל הפוטנציאל התכנוני העתידי במסלול "דמי רכישה" בהחלטה 1591 (כיום סעיף 8.3 סימן ז' בקובץ ההחלטות), לרבות השכרה של בתי מגורים הבנויים בהיתר בנחלה וכן ביצוע פעולות בנחלה ללא תשלום דמי היוון לרמ"י.
"משטר הנחלות" קובע את ההוראות המרכזיות כלהלן:
- הנחלה היא יחידה אחת שלא ניתנת לחלוקה.
- רישום הזכויות ע"ש יחיד או בני זוג בלבד.
- בנחלה קיימת חובת התגוררות של בעל הנחלה הרשום בנחלה.
- חובת עיבוד ברצף של החלקות החקלאיות בנחלה.
- בנחלה אסור להשכיר בתי מגורים או מבנים.
- רצף בין דורי - בנחלה ניתן לבנות בתי מגורים עבור בעל הנחלה, דור ההמשך, נכד נשוי ("רצף בין דורי"), בהרכב של שלוש יחידות בשני מבנים או שלוש יחידות בשלושה מבנים בהתאם לתב"ע החלה על המושב.
השוואה של "משטר הנחלות" מול מגזרים אחרים:
אם נבחן את העיוות שקיים כיום נוכח "משטר הנחלות" שהוראותיו אנכרוניסטיות ולא מתאימות לימינו, בהשוואה לזכויות להם זכאים חוכרים במגזר החקלאי, לרבות במגזר העירוני, נגיע למסקנות הבאות:
משק עזר - במשק עזר מהוון או לא מהוון ניתן לרשום זכויות ע"ש מספר בעלי זכויות ואין חובה לרישום ע"ש יחיד או בני זוג בלבד, ניתן להוריש את הזכויות למספר יורשים ולא קיימת חובת התגוררות או עיבוד ברצף ואין איסור על השכרה.
מגרש בהרחבה - ניתן לרשום את הזכויות ע"ש מספר בעלי זכויות או יורשים ואין חובת התגוררות ואין איסור על השכרה.
מגרש לשיוך בקיבוץ - מגרש שמשיוך בשיוך קנייני בקיבוץ ניתן לרישום ע"ש מספר יורשים ואין חובת התגוררות בבית המגורים ואין איסור השכרה.
נבהיר בעניין זה, כי על מנת לשמור על "האופי הקיבוצי" ועל מנת שלא להפוך את הקיבוץ לשכונות מגורים להשכרה - הקיבוצים מגבילים בהסכמי השיוך את התקופה במהלכה היורשים זכאים להשכיר את בית המגורים ודורשים כי היורשים יקבלו החלטה תוך מספר שנים, ביחס ליורש שיקבל הזכויות בבית המגורים ויפצה את היורשים האחרים או מכירה של בית המגורים.
קרקע עירונית למגורים/תעסוקה - ניתן לרשום את הזכויות ע"ש מספר יורשים ואין חובת התגוררות או הגבלה בהשכרה.
סוף עידן "משטר הנחלות" ותחילתו של "עידן הנחלה המהוונת":
כל שינוי מתחיל מצעד אחד קטן שבמבט קדימה נראה כמו הר גבוה, אך שינויים בהחלטות רמ"י שחלו במהלך השנים שהיו נראים בלתי אפשריים לפני זמן לא רב, במבט לאחור נראים כיום כמחויבי המציאות וברורים מאליהם כמו בית שלישי, פיצול של שני מגרשים, השכרת מבנים בנחלות לאחר תשלום דמי רכישה, הקמת ועדה שתבחן את האפשרות להשכרת בתים בנחלות, השכרה של מבני פל"ח - פעולות שאנו מבצעים כיום בנחלות שבעבר הלא רחוק היו נראות לנו בלתי אפשריות.
כפי שנסביר להלן, החלטות רמ"י מוכיחות בהחלט, כי אנו עומדים בפתחו של עידן חדש שנולד נוכח החלטות רמ"י שהביאו איתן את הסוף על משטר הנחלות ותחתיו את הכניסה לעידן הנחלה המהוונת.
משיחות עם אנשי רמ"י אני מקבל את הרושם כי לאור הכניסה לעידן הנחלה המהוונת, נוצרה כיום קרקע פוריה לקבוע כי הגיע הסוף להגבלות שנולדו במשטר הנחלות שנקבעו בהחלטה 1 של מועצת מקרקעי ישראל בשנת 1965 והתפתחו עם השנים עד כדי אבסורד של ממש כפי שנבהיר ברשימה זו.
הצגת הבעיה:
בתקופה האחרונה אנו עוסקים רבות בדיונים בדבר חוסר הרלוונטיות של הוראות משטר הנחלות וזאת לאור מקרים קשים במיוחד של בעלי נחלות שמצאו עצמם נתבעים על ידי רמ"י כאשר הם הגיעו לגיל גבורות וכל מבוקשם היה לעבור להתגורר בדיור מוגן או בסמוך לילדים ולהשכיר את בית המגורים על מנת לממן את העלויות הכבדות שהוטלו עליהם. בעלי נחלות אלה נדרשו לשוב ולהתגורר בנחלה, בטענה כי הם עומדים בהפרה של הסכם המשבצת שמחייב אותם כמי שרשומים כבעלי הזכויות להתגורר בנחלה.
בהקשר לכך נדון גם ביורשים שקיבלו נחלה בירושה ועדיין לא החליטו כיצד לחלק את הזכויות ביניהם ומבקשים להשכיר את בית המגורים עד לקבלת החלטה. גם אלו נתבעו על ידי רמ"י בטענה כי לאחר שההורים הלכו לבית עולמם על היורשים לקבל החלטה כיצד לחלק ביניהם את הזכויות או למכור לצד ג' וכאן נבקש לטעון כי ליורשים קיימת זכות להשכיר את בית המגורים לפחות לתקופה קצובה עד שיקבלו החלטה (זכות שמוקנית לדוגמא ליורשים של חבר קיבוץ).
נושא נוסף שנמצא בראש סדר העדיפויות הוא איסור השכרה של בתי מגורים ומבנים הבנויים בהיתר בנחלה, הוראה שאין לה כל מקום במציאות של ימינו ובייחוד לאור החלטות רמ"י שמאפשרות השכרה של בתי מגורים לאחר היוון חלקת המגורים בתשלום דמי רכישה.
נבקש לטעון, כי לאור ביטול הרצף הבין דורי במסלול "דמי כניסה" בתשלום 3.75% + מע"מ משווי חלקת המגורים, התבטלה גם ההוראה שקובעת איסור השכרה.
השכרת בתי מגורים בנחלה:
מעבר לדיור מוגן/מגורים חלופיים - בגלגל החיים כאשר אדם מגיע לגיל השלישי הצרכים משתנים והתלות בילדים או בקרובים גוברת באופן משמעותי. בגיל מבוגר אדם הופך להיות פעמים רבות חסר בטחון, חולה או בודד ומבקש להתגורר בסמוך לקרובים לו על מנת להרגיש בטחון ובכדי שניתן יהיה להעניק לו את הסיוע הנדרש בעת הצורך. כאשר עולה הצורך של מגורים ליד הקרובים שהוא הבסיסי ביותר בגיל מבוגר, באופן רגיל אין כל מניעה שאדם יעבור להתגורר ליד ילדיו אן בדיור מוגן וישכיר את בית המגורים. במקרה שלנו בהתאם למשטר הנחלות אדם שמגיע לגיל מבוגר ומבקש לעזוב את בית המגורים לאור הצרכים של הגיל, מוחזק כמי שמפר את הסכם המשבצת מול רמ"י וצפוי לתביעה על נטישה של הנחלה ובמקרים של השכרה לתשלום דמי שימוש חורג בסכומים שנראים דמיוניים לאדם רגיל שלא מכיר את "משטר הנחלות".
אנחנו מבקשים לטעון בתוקף, כי התנאי שנולד במשטר הנחלות לפני 55 שנים, שקובע חובת התגוררות של בעל הנחלה בבית המגורים בנחלה ואיסור השכרה, לא יכול לעמוד במציאות של היום במבחן משפטי ובייחוד לאור חוק יסוד כבוד האדם וחרותו.
פטירה של בעלי הזכויות – יורשים של נחלה במקרים רבים חוששים מהרגע בו אחרון ההורים ילך לבית עולמו. בנוסף לפרידה הקשה מההורים, היורשים עומדים מול המפגש עם הנחלה שטומן בחובו חובות שהיורשים במקרים רבים לא מכירים. כאשר היורשים מתוודעים למשטר הנחלות, עננה כבדה מרחפת מעל ראשם והם שלא בטובתם עומדים חסרי אונים ונדרשים בגילאים מתקדמים לקבל החלטה גורלית ביחס לנחלה המשפחתית. יורשים של נחלה נדרשים לפי החלטות רמ"י לקבל החלטה מי מהם יקבל את הזכויות בנחלה ויפצה את האחרים או למכור את הנחלה לצד ג'. דרישה שמעמידה אותם מול מציאות חדשה שהם לא מכירים והרבה פעמים יוצרת מחלוקות בין יורשים שלצערנו הרבה מגיעות לפתחו של בית המשפט במאבקים קשים שגורמים לנתק של דורות במשפחה.
השכרה של בתי מגורים בנחלה - בעל נחלה עליה בנויים מספר בתי מגורים בהיתר (שניים או שלושה או ארבע יחידות בשלושה מבנים), שמתגורר במבנה אחד לא יכול להשכיר את בתי המגורים בנחלה. בעל נחלה שהוריו נפטרו והותירו בנחלה בית מגורים או בנחלה בה בנויות שלוש יחידות ובעל הנחלה מתגורר ביחידה אחת ומבקש להשכיר שתי יחידות (לצורך הדוגמא יחידה של 55 מ"ר עם קיר משותף לבית הראשי והבית הראשי בו התגוררו ההורים ז"ל כאשר בעל הנחלה מתגורר בבית השני) - לא יכול להשכיר את בתי המגורים אלא שהחובה היא שרק מי מילדיו או נכדיו יתגורר בבתי המגורים או הוריו (במקרה זה הם נפטרו).
בעל הנחלה התבגר והדרך היחידה שלו להתפרנס בגיל השלישי היא השכרה של בתי המגורים בנחלה (נבהיר כי הדיון הוא רק על בתים בהיתר). בהתאם להחלטות רמ"י גם אם ילדיו לא מתגוררים בבתים קיים איסור השכרה של בתי המגורים ועליו להותיר אותם פנויים. במקרה שבו בעל הנחלה היוון את חלקת המגורים ושילם דמי רכישה - הוא יכול להשכיר את בתי המגורים בנחלה. כאן נבקש לטעון - כי כאשר רמ"י הקנתה את הזכות להשכיר בתים בנחלה לאחר תשלום דמי רכישה היא למעשה ביטלה את אחד הבסיסים המרכזיים של משטר הנחלות ויש להחיל את הזכות להשכיר גם במקרים בהם שולמו רק דמי כניסה בסך 3.75% + מע"מ.
הטיעון המרכזי:
חובת התגוררות ואיסור השכרה של בתי המגורים בנחלה, לא יכולה להתקיים במציאות של היום במקרים בהם בעל הנחלה מבקש לעבור להתגורר בדיור מוגן או בקרבת הילדים או בעיר או בכל מקום אחר שיבחר, על מנת לאפשר לו לעבור את הגיל השלישי בכבוד.
איסור השכרה של בתי מגורים בהיתר לא יכול להתקיים במציאות של היום לאור כך שרמ"י קבעה כי לאחר תשלום דמי רכישה ניתן יהיה להשכיר בתי מגורים בנחלה.
כאן נבקש לשאול - אם קיימת מדיניות שקובעת כי יש לשמור על "שלמות הנחלה", שלא מאפשרת רישום של הנחלה ע"ש מספר יורשים וכן אוסרת השכרה, על מנת לשמור על הנחלה שלא "תתפרק" - כיצד מדינות זו "מתפרקת" כאשר רמ"י מקבלת "דמי רכישה" בסכומים של מאות ומיליוני ₪? אם מדובר במדיניות עקרונית לא יכול להיות שהיא תבוא לכדי סיום בעת שרמ"י קיבלה את ליטרת הבשר שלה!
החלטה 1591 (כיום סעיף 8.3 סימן ז' לקובץ ההחלטות) היא זו שהביאה איתה את הסוף למשטר הנחלות ולהוראה שלא מאפשרת השכרה של בתי מגורים בנחלה ולמעשה העלתה על פני השטח את שהיה ברור מזה 15 שנים לפחות, כי משטר הנחלות שייך לעבר וכל מה שנותר הוא להעלות את הדיון בנושא זה בפורומים הראויים על מנת שמקבלי ההחלטות יבינו את המסגרת המשפטית שחלה על נחלות ויפעלו לבטל את משטר הנחלות בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל.
האיסורים שנולדו במשטר הנחלות לפיהם לא ניתן "לעזוב" את הנחלה, כולל במקרים בהם בעל הנחלה לא מבקש להשכיר את בית המגורים, התאימו לימי קום המדינה ואולי בשנים לאחר מכן. בעבר לא היתה מציאות של דיור מוגן ובעלי הנחלות שהיו חקלאים ברוב המקרים ועיבדו את אדמה עד לרגע האחרון, לא דימיינו אפשרות של מעבר בגיל השלישי למקום שבו תהיה להם אפשרות לקיים חיים אחרים מאלו בהם הורגלו החל משחר ילדותם.
תסתכלו מסביב ותראו לאיזה מציאות מקבלי ההחלטות הביאו את בעלי הנחלות, הממסד מקבל החלטות שמטרתן היא לגדוע את המשך קיום החקלאות במשק המשפחתי ותחת זאת מקדמים רפורמות שמאגדות בתוכם גופים גדולים שמבצעים פעילויות חקלאיות בהיקפים שהמשק המשפחתי לא יכול לעמוד בהם ולמרבה הצער, בוחר לעזוב את הפעילות בענף שהתקיים בנחלה שנים רבות.
אני פוגש בעלי נחלות רבים שמבשרים לי בצער רב כי הם החליטו להפסיק את הפעילות לאור הפסדים רבים וגלגול של הלוואות במשך שנים, על מנת להציל את מה שנותר ולא להגיע למצב של מכירת הנחלה.
במציאות של מדינת ישראל בשנת 2019 ובייחוד לאור עידן הנחלה המהוונת, רשות מקרקעי ישראל רואה בנחלה מקום שבו בעל הנחלה מקים את ביתו, אך לא עומדת יותר על הדרישה כי בתי המגורים הנוספים (השני והשלישי) ייבנו עבור אחד הילדים אלא שהיא מכירה במציאות שבה בעל הנחלה יבקש למכור את בית המגורים שייבנה או את זה שכבר בנוי, במסגרת פיצול הבית מהנחלה.
החלטות רמ"י ואישור ממשלת ישראל להחלטת המועצה הארצית לתכנון לבניית בית שלישי בנחלה ובמקרים מסוימים גם בית רביעי וחמישי, בהכרח משנות את המציאות התכנונית ואת הדרך שבה אנו תופסים את המושב ואת ההגדרה מהי נחלה? ובייחוד במבט לעתיד לעשרים ושלושים שנים הקרובות.
הדרך לשינוי:
כעת, לאחר שהבנו במעט מה טוען העתיד בחובו, נבקש להתמודד עם השאלה - מה יעשה בעל נחלה שמבקש להזדקן בכבוד? מה תעשה גב' רבקה בת שמונים בעלת זכויות בנחלה שמבקשת להתגורר ליד הילדים בעיר כי היא צריכה סיוע, קרבה לקופת חולים, היא רוצה ללכת לבית קפה עם חברות, כאשר החושך יורד והיא מרגישה בדידות, היא רוצה להיות קרובה לנכדים, היא רוצה ללכת להצגה, לרדת מהבית וללכת לבנק, לסופר, לקחת מונית ולנסוע לילדים ועוד הרבה פעולות יומיומיות פשוטות שאותה גב' רבקה שיש לה דירה בעיר ולא מכירה את המציאות של המושב יכולה לעשות, אבל רבקה מהסיפור שלנו בעלת זכויות בנחלה במושב - לא יכולה לעשות! ויותר מזה היא הופכת להיות מפרת חוק ונדרשת לשלם קנסות עבור דמי שימוש!!!
זו מציאות שלא יכולה להמשך יותר, אין לדרישות אלה אח ורע במדינות העולם המערבי. ברור כי מדינת רווחה כמו מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצה שרבקה בת שמונים תהיה
"כלואה" בנחלה בגלל "משטר נחלות" שיסודו לפני יותר מ- 55 שנים, בימי הקמת מדינת ישראל כאשר המציאות היתה שונה לגמרי.
התוצאה היא שמשטר הנחלות פוגע פגיעה מהותית בחופש של רבקה להנות מהקניין, פוגע ביורשים של נחלות, פוגע בבעלי זכויות שמבקשים להשכיר בתים בהיתר, דבר שאינו מתיישב עם חוקי היסוד של מדינת ישראל ואינו מתאים לימינו.
בואו נשתף כוחות ונפעל להביא סוף למשטר הנחלות, הכתובת על הקיר, מסביב ברור גם למקבלי ההחלטות כי המציאות השתנתה וכעת רק צריך לפעול ולהביא לכך שהדיון על הסוף של עידן משטר הנחלות ותחילתו של עידן הנחלה המהוונת לא ירד מהשולחן.
