בפסק דין מכונן שניתן בבית הדין הארצי לעבודה(1) נקבע כי חיוב עובד לבצע "רישום" נוכחות באמצעות טביעת אצבע מהווה פגיעה בפרטיות וכל עוד אין התייחסות לכך בחוק אין למעסיק רשות לחייב עובד למסור טביעת אצבע לשם רישום נוכחות. בית הדין הוסיף כי גם אם וככל שהדבר יבוטא בחוק קונקרטי יהא עליו לעמוד בדרישת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
להלן הרקע לפסק הדין:
חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 ס' 25 "מעסיק חייב לנהל פנקס בדבר שעות עבודה, שעות מנוחה שבועית, שעות נוכחות...". מתוקף כך חייבה עיריית קלנסואה את עובדיה למסור טביעת אצבע בטענה כי בהינתן שרישום הנוכחות הינו חובה מהחוק, יישום הרישום הינו אך מנהלי, טכני, ולעירייה הזכות לקבוע כיצד יבוצע הרישום.
החלטת העירייה להנהיג דיווח נוכחות באמצעות טביעת אצבע נתקבלה בעקבות אי סדרים וחשדות לאי התייצבות מסיבית של עובדים לעבודה לרבות החתמת כרטיסי נוכחות על ידי עמיתים לעבודה עבור חבריהם.
ועד העובדים וההסתדרות התנגדו עקרונית לנטילת טביעת אצבע בכפייה מהעובדים במטרה להכניסם למאגר ביומטרי. אלה טענו כי יש בכך משום "הפיכת עובדי הרשות לחשודים אוטומטית". ועד העובדים וההסתדרות טענו כי המעשה אינו מעוגן בחוק או בהסכמי עבודה, אלו גיבו 110 עובדי חינוך בעירייה שלא מסרו טביעת אצבע ועקב כך קיצצה העירייה מחצית משכרם.
בית הדין האזורי שדן בעניין בראשונה (2) שקל את הזכות לפרטיות של העובדים אל מול זכותו של המעסיק לקניין. בית הדין האזורי קבע כי העירייה "רשאית להחליט, אף ללא היוועצות בנציגות העובדים, כי רישום הנוכחות במשרדיה יתבצע באמצעות שעון נוכחות ביומטרי".
על פסק דין זה של בית הדין האזורי הוגש הערעור לבית הדין הארצי.
בית הדין הארצי בפסק דין ארוך מאוד ומפורט חזר וסקר את עמדות הצדדים וכן את עמדתם של גופים נוספים שהצטרפו להליך. עמדת היועץ המשפטי לממשלה שנתבקש ע"י בית הדין ליתן דעתו היתה כי: "בהעדר הסכמה, כפיית עובד למסור דגימה ביומטרית לתכלית רישום נוכחות כשלעצמה אינה עומדת בחובת תום הלב ובחובת ההגינות בהן חב מעסיק כלפי עובדו. זאת, נוכח פגיעתה הלא מידתית של כפיה כאמור בזכות היסוד של העובד לפרטיות ופגיעתה בזכותו לאוטונומיה על גופו". לעומת זאת סבור היועמ"ש כי "במקום בו ניתנת הסכמה פוזיטיבית, מרצון חופשי, אין מניעה לעשות שימוש בטביעת אצבע לרישום נוכחות עובדים בעבודה".
מרכז השלטון המקומי שהצטרף אף הוא להליך טען כי "דיווח נוכחות כוזב שקול כנגד קבלת כספים במרמה וגניבת כסף מהמעסיק .... שעון נוכחות ביומטרי יכול להבטיח דיווחי אמת... שימוש בכרטיס נוכחות שאינו ביומטרי הוא בבחינת פרצה הקוראת לגנב". המרכז הוסיף וטען כי מעסיקים רבים עברו לדיווחי נוכחות באמצעות שעונים ביומטרים וללא התנגדות ההסתדרות.
המרכז טען עוד כי המעסיק הוא המנהל את עסקו ואין זה נכון שבית משפט יקבע כיצד ייושם החוק המחייב רישום נוכחות. המרכז מזכיר כי במסגרת יחסי העבודה מחוייב העובד למסור למעסיקו פרטים אישיים רבים מבלי שהדבר יחשב כפגיעה בפרטיות.
עמותות קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח שביקשו גם הן להצטרף ולטעון טענותיהן שבו וטענו לפגיעה בפרטיות וטענו כי ככלל "רצוי להוציא את האופציה הביומטרית ממקום העבודה" העמותות סבורות עוד "שהזכות לפרטיות היא זכות אישית מעצם טבעה... כיוון שכך, אין להכיר בתוקפה של הסכמה קיבוצית כחלופה להסכמה אישית מדעת ומרצון חופשי".
טביעת אצבע פוגעת בפרטיות ובאוטונומיה של המוסר כ"כ נגרמת פגיעה כתוצאה מהסיכון הכבד לשימוש לרעה שלא למטרה שלשמה נמסרה.
לשכת התיאום של המעסיקים שגם היא הצטרפה להליך טענה "יש לאפשר למעסיקים במדינה לעשות שימוש מושכל בהחתמה ביומטרית ככלי ניהולי לצורכי ניהול נוכחות העובדים בחצרם שעל בסיס זה משולם שכרם". לדעת לשכת התיאום "מדובר בענין המצוי בלב הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק".
בית הדין הארצי בחן את השאלה ואת עמדות הצדדים, בסופו של דיון מעמיק איזן מחד בין זכות הקנין של המעסיק וזכותו לפעול לשמירת קניינו במסגרת הפררוגטיבה הניהולית הנתונה לו, כמו גם זכותו לנהל את עסקו כראות עיניו, ומאידך, זכותו של העובד לכבוד, לפרטיות ולאוטונומיה על גופו.
בית הדין ציין בין היתר כי הסוגיה עוסקת בנושאים טכנולוגיים מתקדמים שהמשפט רודף אחריהם ואינו משיגם וקרא למחוקק להסדיר את הנושא בחקיקה.
בפסיקתו זו הפך בית הדין את החלטתו של בית הדין האזורי וקבע כי העירייה לא היתה רשאית לחייב את עובדות החינוך למסור טביעות אצבעותיהן לשם שימור בשעון הביוטמטרי ולא היתה רשאית להפעיל נגד המסרבות לכך כל סנקציה שהיא.
בית הדין הוסיף כי משלא ניתנה במקרה קונקרטי זה הסכמת הועד או הסכמה קיבוצית, לא נדרש הוא לפסוק בשאלה האם הסכמה במסגרת הסכמה קיבוצית די בה כדי לאפשר רישום נוכחות באמצעות טביעת אצבע או שמא נדרשת בכל מקרה הסכמה אישית מפורשת.
בית הדין סיים את פסק דינו בהערה לפיה "לא כל מקרה שבו יבקש מעסיק לעשות שימוש בשעון ביומטרי הדבר יפסל באופן אוטומטי... מעסיק המבקש לעשות שימוש באמצעי שכזה יהיה עליו לעמוד בתנאים קפדניים ביותר".
- עס"ק 7541-04-14 (ארצי) ההסתדרות ואח' נ' עירית קלנסואה. ניתן ב-15.3.17.
- ס"ק 49718-11-12 עירית קלנסואה נ' ההסתדרות ואח'.
