הרקע
התובעים הם בן ואמו, חברי המושב משמרת, אשר הגישו לביהמ"ש המחוזי תביעה כנגד המושב במסגרתה הם קובלים על החלטת האספה הכללית של המושב שלא לאפשר להם לגדל קנאביס לצרכים רפואיים בחלקות החקלאיות אשר הוקצו להם על ידי המושב. לטענתם, ההחלטה פוגעת בחופש העיסוק שלהם וכן בזכויות היסוד שלהם מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
לטענת הבן ואמו, בגין העניינים החוקתיים אשר עומדים בבסיס התביעה ואשר יש בהם עניין ציבורי והשפעה רחבה על כלל המושבים והקיבוצים, על התביעה להתברר דווקא בביהמ"ש, זאת למרות שקיים סעיף יישוב סכסוכים בתקנון המושב אשר מפנה בכל מצב של סכסוך להליך בוררות.
מנגד, טוען המושב, כי הוראות תקנון המושב ופקודת האגודות השיתופיות קובעות כי הסמכות לדון בסכסוכים הנוגעים לעסקי המושב, הינה במסגרת הליך בוררות. לטענתו, אין מדובר בעניינים חוקתיים, כי אם בסכסוך רגיל הנוגע להחלטת המושב הנוגעת לאופן השימוש בקרקע החקלאית שהקצתה לחברי המושב, ועל כן מבקש המושב לעכב את הליכי התביעה ולהעבירה לדיון במסגרת הליך בוררות.
דיון והכרעה
ביהמ"ש שמע את טענות הצדדים, ופסק כי אכן יש להעביר את הדיון להליך בוררות, זאת מכיוון ואין מדובר בסכסוך חוקתי, אלא בסכסוך כלכלי הנוגע לעניין החלטת האסיפה הכללית של המושב בנוגע לסוג הגידולים אותם מותר לגדל בשטח המושב.
ביהמ"ש קבע, כי הסכסוך נכלל במסגרת הגדרת "עסקי האגודה" המופיעה בפקודת האגודות השיתופיות אליה מפנה תקנון המושב, ולכן הוא צריך להתברר המסגרת הליך בוררות. בעניין זה ציין ביהמ"ש, כי מדובר בנושא בעל השלכות חברתיות אשר יש בו אספקטים הנוגעים לאיכות החיים ורמת הביטחון של חברי האגודה.
סיכום
מכל האמור, קבע ביהמ"ש כי יש לעכב את הליכי התביעה ולהעבירה לדיון במסגרת הליך בוררות.
הבן ואמו חויבו בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד המושב בסך 10,000 ₪.
ה"פ (לוד) 35332-05-17 – גילה כרמי נ' משמרת מושב עובדים, פס״ד מיום 26/07/17
