הפרק הזה ינסה להסביר, להבהיר, לגלות ולפתוח צוהר בהבנת מהו הקואופרטיב, ומהו המפעל הקואופרטיבי. הבנת מהו הקואופרטיב,על כל המשמעויות של המושג, יעזור להבין גם את התוצאות של מהשקרה בישראל, וגם בעולם, כאשר קואופרטיבים פנו לעבר תהליךהדמוטואליזציה ולהפסקת קיומם כקואופרטיבים. הפרק הזה כוללאת הבנת מהו הקואופרטיב דרך סקירת ההגדרות השונות הקיימותבעולם לגבי מהו הקואופרטיב. אחת האפשרויות להבנת הסיבותלהפסקת קיומם של קואופרטיבים נמצא, אולי, גם בקשיים הקיימיםלהבנת מהו הקואופרטיב, דרך מבחר ההגדרות הקיימות, ומהצריכים להיות היחסים שבין החברים והקואופרטיב.

יחסי החברים עם הקואופרטיב מתפצלים לשני מרחבים. האחד נוגעלבעיית הבעלות על הקואופרטיב. החברים כיום אינם הבעליםהמלאים על רכוש הקואופרטיב, והפרק העוסק בנושא ומנתח את כלההיבטים השונים של בעיה זו. השאלה המרכזית היא, אם כן, האםהבעלות של החבר על הקואופרטיב שלו מתומצתת בעובדה כי הואשולט על מערכת קבלת ההחלטות של הקואופרטיב, או שהבעלותשל החבר על הקואופרטיב צריכה לקבל ביטוי גם בבעלותו על נכסיהקואופרטיב בייחוד כאשר כלל החברים משלם במלואו, דרךהשתתפותם בעסקי הקואופרטיב, עבור נכסים אלו.

המרחב השני בדיוננו על מהות הקואופרטיב ועל יחסי החבר עםהקואופרטיב שלו, נוגעים לשאלת המחיר שעל החבר לשלם עבורהשתתפותו בקואופרטיב. האם החבר מקים את הקואופרטיב שלו,יחד עם החברים האחרים, כדי לקבל ממנו את השרות הטוב ביותרהאפשרי ובמחיר הנמוך ביותר האפשרי. האם החבר צריך לשלםעבור מטלות חשובות במסגרת הקואופרטיב בו הוא חבר, כמו מימוןהשקעות בקואופרטיב, כמו הקמת קרן שמורה בקואופרטיב, במידהוהיא קיימת, כמו תשלום עבור חינוך החברים בקואופרטיב, כמותשלומי ריבית על ערך המניה שבידו, מתוך תשלומי השתתפותבקניית הפעולות הכלכליות שהוא עושה עם הקואופרטיב, או שעליולשלם עבור פעולות חשובות אלו, באופן שווה לשאר החברים.

הסוגיה של הבעלות של החבר על הקואופרטיב שלו והסוגיה על הקרן השמורה, הרזרבה הלא מחולקת, הינן בעלות חשיבות רבה ביותר בתפעול מירב הקואופרטיבים בעולם. מירב הקואופרטיבים אשר ICA - בעולם עוקבים בקפדנות אחרי העיקר השלישי של המכסה שני היבטים של קיומו של כל קואופרטיב והם: יצירת ההון הנכסי של הקואופרטיב, ואז כמובן השאלה באיזו מידה החברים הינם בעליו של הון זה. ההיבט הנוסף של העיקרון הוא חישוב מחיר ההשתתפות הפעילה של החברים בפעילות הכלכלית של הקואופרטיב. ומכך השאלה העולה כמה ישלם לקואופרטיב כדי לכסות את חלקו הוא בהוצאות התפעול הכוללות של הקואופרטיב.

(Galor, 1994; Galor, 2003) בדיונים קודמים על נושאים אלו העליתי חלק מן הנקודות הנוגעות לסוגיות הנזכרות לעיל. אני מבקש לפתח את הדיון על נושאים אלו.

בדרך כלל חבר מצטרף לקואופרטיב כיוון שהוא או היא מצפים לתגמול כל שהוא עבורם מצעד זה. התגמול יכול להיות שרות מסוים שהם מחפשים לקבל כיוון שהם זקוקים לו, וזאת במחיר הנמוך ביותר האפשרי ובאיכות הטובה ביותר האפשרית, או שהם מחפשים תעסוקה במסגרת הקואופרטיב המסוים, בו הם מצפים לקבל התמורה הגבוהה ביותר לעבודתם.

בנקודה זו, חשוב לציין שקואופרטיבים ברחבי העולם ניתנים להיות מסווגים באופנים שונים.

האליאנס הקואופרטיבי הבינלאומי החליט בשנת 1995 על שורת עקרונות קואופרטיבים בינלאומיים חדשים בקונגרס שהוא קיים בעיר מנצ'סטר שבאנגליה. אני מבקש להתייחס במאמר קצר זה לעיקרון השלישי, מבין שאר העקרונות, העיקרון הדן ביחסים :(ICA, 1995) הכלכליים של החבר עם הקואופרטיב שלו

אנסה לבחון עיקרון זה בשתי רמות: הבעלות של החבר על הקואופרטיב שלו, והשתתפות החבר בפעילות הכלכלית של הקואופרטיב. כל מרכיב כזה יבחן על בסיס מספר משתנים. אנסה להראות מה לא נכון בעיקרון זה כמו שהוא כיום, וכיצד הוא צריך להיות כדי למנוע בעיות רבות המאפיינות רבים מן הקואופרטיבים בימינו.