יכולתי לכתוב על השלטון, על ההזוי
על רשויות מקומיות וארנונה,
על פקידים מעצבנים שמטרטרים
אותך, הופכים אותך האזרח, לעובד
שלהם, של פקידים המקבלים
שכר בין היתר ממך...על המענה
האלקטרוני בבנק
שאומר לך "תלחץ 5 אחכ 7
אחכ 9...ואז תגיע למענה קולי...
על עוולות המחוקק, על המריבות
בין השמאל לימין או בין המתנחלים
לחילוניים, על העומס בכבישים
או על תאונות הדרכים, על החום
או על עוגמות נפש מול הרשויות
אלה המקשות במקום להקל,
אלה שלא הבינו את תפקידם,
על המתנשאים, ואלה המרגישים
כי הם בעלי הבית....ועוד ועוד...
במקום זה אכתוב על ישראל היפה
על החקלאי המעבד את אדמתו
זה שקם בחמש בבוקר
זה שמזיע בקיץ כשהוא
גודד תמרים, או אוסף בידיו
אבטיחים כבדים, וארגזי ירקות ופרות
ובנוסף, אציין את איכות הירקות והפירות
הישראלים שזוכים לתהילה כלל עולמית.
הפיתוחים החקלאיים הם מושא להערצה.
היי טק חקלאי ישראלי.
החקלאי שמשלם לכולם בזמן,
למקורות, לחשמל, לרשות
המיסים, לרואה החשבון
לבית האריזה, למוסך
להלוואות על כלים חקלאיים
למשכורת ובסוף, לאחר קטיף....
מקבל מעט מאד עבור התוצרת
שנמכרת ביוקר ברשתות השיווק
שהסוחר שרק מעביר את הסחורה
עובד אולי עשירית מאותו חקלאי...
ומרוויח כפול או יותר...
אז חברה, כבוד לחקלאי הישראלי
שכנגד כל הסיכויים מצליח
עדיין להרים את הראש
ולהחזיק מעמד מול נטל התשלומים
בחום, בסערות או בגשם,
קיום הוראות ועמידה בתנאי השוק,
ויתר ההתחייבויות שלו...
לפעמים הוא נקרא למילואים,
והוא הולך, לא משתמט
תורם את חלקו למרות העומס,
למרות הגידולים הדורשים
את נוכחותו, השגחתו והקפדתו
על עשרות פריטים, מים, דשן
חממות, ניילון שנקרע, טפטפת שנפרצה
מיון, אריזה , קרטונים, הובלה ועוד..
כי כזה הוא החקלאי,
אוהב הארץ.
(מותר ורצוי, לשתף)