על פי ההערכה: פלפל, תפו"א, גזר ובטטה לא יושפעו הודות להיקפי שתילות נרחבים.
מצאי התוצרת המקומית הטרייה בעגבניות, מלפפונים, כרוב, בצל ותותים יפחת בחודשי החורף בשיעורים נמוכים, ולהערכת המשרד יושלם באמצעות יבואנים שייבאו את החסר מחו"ל.
על מנת לקבל תמונת מצב מבוססת על נתוני השטח, ערכו מומחי משרד החקלאות סקירה כוללת של כלל ענפי החקלאות ומצבם לאור המלחמה בהיבטים של זריעה, שתילה, טיפול וקטיף. מדרכי שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) של המשרד בחנו את כלל השטחים ברחבי הארץ במטרה לבחון את הפער הקיים בין תוכניות השתילה, הזריעה והקטיף אל מול המציאות בפועל כפי שמתאפשרת מהמצב בשטח והנחיות הביטחון.
על סמך הסקירה המקיפה התקבלה תמונת המצב של מצאי התוצרת החקלאית הטרייה מהשוק המקומי, שבשגרה מספקת את רוב הביקוש המקומי. ועתה, לאור המצב בחלק מהענפים עלולה לא להספיק. לאור זאת, פרסם משרד החקלאות נוהלי עידוד לחקלאים לזריעה, שתילה ושדרוג תשתיות לטובת אספקת תוצרת מקומית. במסגרת זו פורסמו ארבע תמיכות – תמיכה לשיפוץ ושדרוג חממות ישנות לטובת גידול ירקות ה"סלט הישראלי", תמיכה לתמרוץ שתילה מוקדמת של עגבניות, תמיכה לתמרוץ זריעת חיטה לתחמיץ ושחת ותמיכה לתמרוץ זריעה של תפו"א להעתקת זריעה לנגב המזרחי. בנוסף, ההנחה היא שבענפים בהם ייווצר מחסור בתוצרת מקומית גם אחרי פעולות התמרוץ, הוא יושלם על ידי היבואנים בייבוא נקודתי.
מנתוני המשרד עולה כי חקלאים כבר החלו להגיש בקשות להסבה ושיפוץ של חממות של ירקות בעל הארץ על מנת לפעול למתן מענה למחסור. בנוסף, כ-6,000 דונם של תפו"א וכ-1,000 דונם של גזר החלו להישתל בלב הנגב במקום בשטחי העוטף, אליהם לא ניתן להגיע עתה באופן מסודר (שתילת סתיו-חורף). כמו כן, כ-60,000 דונם מספוא לתחמיץ (מזון לבעלי חיים) החלו להישתל גם הם בלב הנגב במקום בשטחי העוטף.
במקביל, המשרד מעודד מעונין לעודד גידול עגבניות בשטח פתוח מזני תעשיה באזורים חמים על מנת לתת תשובה לעגבניות לשוק המקומי לקראת חודש אפריל 24 ההערכה היא שניתן יהיה לגדל בשטח פתוח בין 500 ל-1,000 דונם עגבניות.
על פי סקירת הענפים:
עגבניות
שתילות עונת סתיו חורף של עגבניות בבתי צמיחה מתבצעת בספטמבר – אוקטובר. הנבה צפויה בין נובמבר לאפריל. באזור אשכול קיימים כ-4,000 דונם בתי צמיחה לגידול עגבניות. חלק מהמגדלים הספיקו לשתול לפני המלחמה, אך לא טופלו והגידול לא התקדם לקטיף. בחלק מהשדות באזור הבשור עדיין קוטפים בבתי רשת, בהיקף של כ 2,000 דונם, הקטיף ימשך עד חודש דצמבר ויספק פחות מ-50% מהממוצע הרגיל לעונה.
מסקר שעורכים בימים אלה מומחי משרד החקלאות עולה כי בשתילות ספטמבר פחות מ-50% שוקמו (הדליה ועיצוב). לכן האספקה בחורף מאזור אשכול תהיה נמוכה בכ-50% מהממוצע הרגיל בעונה.
בנודע לשתילות חורף להנבת באביב ובקיץ, על פי בדיקת המשרד עולה כי היקף השתילות הינו של כ-30% מהממוצע הרגיל לעונה. בשאר אזורי הארץ, ערבה, בית שאן ומרכז הארץ, יש כ-4,000 דונם שנשתלו בספטמבר ומתחילים בקטיף מנובמבר עד מאי. למרות איחור בהדליה ועיצוב הצמח בגלל מחסור בעובדים, הקטיף החל בזמן, בימים אלה. לצידם, נשתלים עתה בשתילות חורף שטח פתוח בערבה, סובב ים המלח ובבקעה בהיקף של כ-200 דונם. הערכה: מחסור בתוצרת מקומית בחודשי החורף בהיקף של מעל ל-30% מהממוצע לעונה.
פלפל
בחודשים נובמבר-דצמבר לא צפויה בעיה בהספקה, כיוון שכל ה-10,000 דונם של פלפל שמגדלים בערבה ובבקעת הירדן יהיו בשיא. אזור שדות נגב והבשור נשתלים בדרך כלל רק בסוף דצמבר עד מרס, ומיועדים להניב בחודשי יוני עד נובמבר. ההערכה במשרד החקלאות היא שרוב המגדלים יזמינו שתילים וישתלו בזמן לשיווק הקיצי. הערכה: אין צפי למחסור.
מלפפון
אזורי הגידול העיקריים: אזור וואדי ערה, אחיטוב, השרון והנגב. שתילות החורף מבוצעות כמעט במלואן. הערכה היא כי 10% מהשטחים לא ישתלו בעונת החורף, ולכן ההערכה כי יהיה מחסור נקודתי בתוצרת מקומי בהיקף נמוך של כ-10% בחודש הקרוב, שככל הנראה יושלם בייבוא.
חסה
מגדלים בכל הארץ לפי החלוקה הבאה: בחבל הבשור כ-5,000 דונם, לכיש ומרכז כ-4,000 דונם, אזור העמקים כ-2,000 דונם, ברמת הגולן וגליל מערבי כ-1,000 דונם, בבית שאן ובבקעה כ-1,000 דונם נוספים.
שותלים כל השנה במחזורים של כל שבוע. קימת פגיעה בהיקף השתילות של כ-30% בגלל מחסור בעובדים. באזור העוטף הפגיעה מגיעה לכ-40%. יש לציין שחקלאים אחרים מאזורים שונים שתלו בהיקפים גדולים יותר, ולכן כיסו על חלק מהחוסר. מחזור גידול חסה בחורף לוקח כ-70 – 80 ימים. לחסה אין "חיי שדה" והיא חייבת להיקטף במועד, אחרת הצמח מפריג (פורח), ולכן זמינות העובדים בזמן הקטיף חשובה מאוד. הערכה: הירידה בהיקפי הגידול מתקרבת ל- 25%.
כרוב
היקף גידול הכרוב בישראל הוא כ- 25 אלף דונם כרוב לבן ו-5,000 דונם כרוב אדום. הכרוב גדל בכל האזורים, בעיקר בנגב המערבי בהיקף של כ-10 אלף דונם, לכיש ומרכז כ-6 אלף דונם, אזור הבשור כ-2.5 אלף דונם, אזור החוף כ-5 אלף דונם, עמקים כ-3 אלף דונם, גליל עליון וגולן כ-2 אלף דונם, בקעה ובית שאן כ-1.5 אלף דונם. החקלאים נוהגים לשתול במחזורים של כל שבוע. היקף השתילות הארצי פחת בסדר גודל של כ-25% בגלל מחסור בעובדים. מחזורי החורף ארוכים יותר ויכולים להגיע ל 90 – 110 ימים לאסיף. חשוב לציין שלכרוב יש "חיי שדה" וניתן לעכב את האסיף בכשבועיים. הערכה: כמויות נמוכות ב-20% מהממוצע בעונה הרגילה.
תפו"א
ביישובי חבל מעון נזרעו 17,000 דונם במקום 20,000 המתוכננים. בשאר האזורים זריעות ממוצעות לעונה. הערכה: לא צפוי חוסר בתפו"א בחודש הקרוב.
גזר
חלק גדול מהחלקות ממערב לכביש 232 ננטשו. לשמחתנו המגדלים הצליחו להגדיל את הזריעות ממזרח לכביש 232, כך שהיקף השטחים נשאר דומה למתוכנן. הערכה: לא צפוי שינוי בכמויות.
בטטה
רוב שטחי הבטטה נאספו ונכנסו לאחסון. מעט שטחים בעוטף לא טופלו בשל המלחמה. הערכה: לא צפוי חוסר.
בצל
הספקת בצל יבש לתקופת החורף מתבצעת בעיקר משטחים שנשתלו מבצלצולים (חומר ריבוי). השתילה החלה בתחילת ספטמבר ונמשכה עד אמצע אוקטובר. סך הכול נשתלו כ-5,800 דונם בצלצולים. עקב בעיות גידול של חומר ריבוי במשתלות נשתלו העונה 700-1,000 דונם פחות מהמתוכנן. זריעת המשתלות בשטחים פתוחים מתוכננת לאמצע ינואר - אמצע פברואר. זריעה ישירה של הזנים המוקדמים הייתה מאמצע אוקטובר עד תחילת נובמבר. סך הכול נזרעו מעל 1,900 דונם, כ-400 דונם יותר מאשר בעונה ממוצעת. האסיף צפוי להתחיל מתחילת אפריל. כיום הספקת הבצל היא מאחסון של הזנים הקיציים. הערכה: בשל בעיות בחומר הריבוי בזריעת בצל בספטמבר צפוי מחסור של כ-20% מהכמויות לאורך כל החורף עד אפריל 24.
תות שדה
בעונת הגידול הנוכחית הייתה הגדלה מסוימת של שטחי הגידול בכל שיטות הגידול הקיימות. ההערכה שיש מעל 4,500 דונם תות שדה. רוב המגדלים בשטח הפתוח סיימו את הפעולות האגרוטכניות ההכרחיות (חיפוי קרקע וכיסוי המנהרות ביריעות פוליאיתילן), חלק מהמגדלים לא הספיקו לסיים את הפעולות האלה ויש חלקות שנמצאות בשלבים שונים של הפעולות הנדרשות. יש גם חלקות שיינטשו. האתגר העיקרי של הענף הוא ידיים עובדות מקצועיות, קשה מאוד להגיע לכמות היבול והאיכות שאנו רגילים אליהם, לכן הצפי הוא ליבולים נמוכים יחסית לעונה בגלל הבעיות שנוצרו בעונה זו, וגם לגריעה של חלק משטח הייצור. הערכה: העונה היבול יהיה נמוך יותר. ההיקף תלוי בזמינות עובדים פלסטינים לקטיף.
