הערבה התיכונה: השראה עולמית למאבק במִדבור ובבצורת - לרגל היום העולמי למאבק במִדבור ובבצורת 17.6.2019
World Day to Combat Desertification and Drought- היום העולמי עליו הכריז האו"ם, למאבק במדבור ובבצורת, נועד להגביר המודעות לבעיות התחממות גלובלית, מדבור והתגברות בצורות בשל שינויי אקלים, ומשבר המים העולמי. מדינת ישראל והערבה התיכונה בפרט, מהווים מודל עבור מדינות העולם בהתמודדות עם התופעה המדאיגה, לייצור מזון דווקא באמצע המדבר, בקיום עשרות מחקרים ושיטות גידול ייחודיות החוסכות במשאבי מים ומעודדות את פיתוח הקרקע.
המדבור Desertification)) הינו תהליך התפשטות המדבר, בו הקרקע מאבדת מיעילותה ופוריותה כקרקע חקלאית לעיבוד וגידול, נוצר מצב של הידלדלות בצמחיה, המשמשת מרעה לחי ולמאכל לבני אדם. כ- 41% משטח כדור הארץ ,נחשבים כבר כיום, כאזורים צחיחים בהם יתפתחו תנאים של מדבור. הגורמים למדבור הינם משולבים ומסוכנים פעילות האדם השלילית וגורמי הטבע שאין לנו שליטה עליהם, הם הגורמים למדבור ולהתנוונות הקרקע : האדמות מתייבשות, בעיקר אלו בעלי ניקוז מהיר או דווקא אזורי מונסונים בהם המשקעים גבוהים מידי , אזורים בעלי מזג אוויר קיצוני עם קור וכפור רב, או אזורים בעלי פעילות וולקנית בקרקע. בעולם קיים איבוד אינטנסיבי של מקורות מים ,לאור שימוש לא מבוקר במקורות מים אלו, אין טיפול במקורות הסחף והניקוז של הקרקע .
גם ריבוי אוכלוסייה בעולם, הינו מאיץ נוסף למדבור, הקרקע מנוצלת ניצול יתר והרס הקרקע על ידי לקיחת וניצול משאבים ללא פיקוח- עד לניוונה, גידולים לא מתאימים בקרקעות ושימוש רב מידי בחומרי דישון והדברה, הגורמים לזיהום מהיר של קרקע ומים ואוויר, עקב פיתוח תעשיות וחקלאות מודרנית, על ידי חברות לאומיות ורב לאומיות.
החשש של מדינות האו"ם וארגוני השמירה על איכות הסביבה, הוא כי עד שנת 2025, 1.8 מיליארד בני אדם יחוו מחסור במים, כך שקיימת לכ- 2/3 מתושבי העולם סכנה מורכבת בעלת השפעות סוציו-אקונומיות וסביבתיות משמעותיות אשר תגרום למוות יותר מכל אסון טבע אחר. עוד נאמר מטעם המדינות החברות ב- UNCCD (The United Nations Convention to Combat Desertification), כי עד שנת 2045 כ -135 מיליון בני אדם עשויים להיות עקורים כתוצאה מהמדבור.
ולפיכך, המודעות לחשיבות היום נובעת על ידי טיפוח קרקעות שופעות במי תהום, פיתוח מתמשך של טכנולוגיות המעודדות צמיחה, ניהול בר קיימא של משאבים טבעיים
הערבה התיכונה- מודל עולמי להתמודדות עם המדבור:
החל משנת 2007 רואה האו"ם רואה במדינת ישראל, ובערבה בפרט כמודל מוצלח לקיום חיים בתנאים של מדבור. שכן, החקלאים הישראלים משקיעים מאמצים גדולים בשימור תכונות הקרקע ושליטה על זרימת המים המשמשים להשקיה, אשר ידועות בהיותן חסכוניות ויעילות. מו"פ (מחקר ופיתוח) ערבה תיכונה וצפונית בחצבה בפרט, פיתח במרוצת השנים גידולים העמידים למים מליחים וכן חקלאות חממות המאפשרת גידולים על פני שטח קטן, בתנאי קיצון של המדבר.
כיום, ישנם מספר פרויקטים אשר טיפחו במו"פ ערבה תיכונה וצפונית, המהווים השראה עבור ארצות מתפתחות בעולם במלחמתם במדבור, הממצבים את מדינת ישראל כמקור לידע וטכנולוגיות מתקדמות בנושא זה
- 'חממה משולבת'- המרת אנרגיית השמש לאנרגיה חשמלית:
חממה המאפשרת הפקת אנרגיה סולארית לצד גידולים חקלאיים. הפיתוח מיועד לשפר את הכדאיות הכלכלית של חממות חקלאיות בעולם, במתן פתרון לצו ההגבלה שהוציא משרד החקלאות לשימוש בחממות לייצור אנרגיה סולארית בלבד. המערכת מותקנת לכיוון מזרח מערב כך שבימי החורף הגידולים יחשפו לקרני השמש ואילו בימי הקיץ תווסת המערכת את עוצמת קרני השמש החודרת לחממה. בעזרת הטכנולוגיה החדשה- לוחות אופטיים מיוחדים, 'בוסטרים', שמווסתים חלק מהקרינה לחממה המותקנים מול הלוחות הסולאריים ובכך מוגברת הפקת החשמל הסולארי ב- 20% בימי הקיץ.
- מערכת האקוופוניקה המשלבת שני גידולים על אותו מצע מים:
שיטת גידול צמחים לצד גידול דגים, בשיטה שנקראת אקוופוניקה. הוקמה על ידי צוות חקלאות המים במו"פ ערבה תיכונה וצפונית ממחזור של חומרים שהם בשימוש בחקלאות הקיימת בערבה. השיטה משלבת שני תחומי גידול חקלאיים, דגים וצמחים, במערכת גידול המנותקת מהקרקע המתבססת על מים, אשר החיבור ביניהם מקנה למערכת הגידול כולה יתרונות חשובים. באחד המחקרים לדוגמא, גידלו יחד חסות ודגי אמנון. בשיטה זו, הדגים מפרישים למים נוטריינטים, אמוניה וחומרים נוספים, תרכובות כימיות החיוניות לצמיחה וגדילה, אשר לא נצרכות על ידי הדגים עצמם, ומהוות עבורם פסולת שמלכלכת את מי הגידול. הנוטריינטים מהווים דשן אורגני איכותי עבור החסות שגדלות על מצע מי הגידול של הדגים, צורכות את הנוטריינטים וכך גם מנקות עבור הדגים את המים. השיטה האקוופונית מתאפיינת בחיסכון רב במים, דבר שהופך אותה לשיטת גידול חקלאי אידיאלית עבור חקלאי הערבה, הנדרשים כל העת למצוא פתרון למחסור במים שפירים שקיים באזור. כמו כן, המערכת מפיקה את המקסימום מהמים. שכן, בגידולי חקלאות סטנדרטיים, לא כל המים שמשמשים את החקלאי בעת ההשקיה מגיעים למיצוי מקסימאלי ונצרכים על ידי הצמח, חלקם מחלחלים ולא ניתן להשתמש בהם.
- מעבדה חדשנית ייעודית לחקר מיקרו-אצות, אורגניזמים זעירים שעתידים לשנות את פני האנושות:
התנאים הקיצוניים של הערבה, הבידוד הגיאוגרפי, הניתוק ממערכת מימית טבעית, הקרינה הסולארית המוגברת וימי השמש המרובים, הופכים את האזור המדברי למקום אידיאלי לגידול מיקרו-אצות. החום והשמש התגלו ככלים יעילים למיצוי התכונות המבוקשות אצל המיקרו-אצות, והבידוד הסביבתי מונע זיהום ומבטיח בקרה מקסימלית של החוקרים. חוקרי תחום גידולי המים במו"פ ערבה תיכונה וצפונית, זיהו את הפוטנציאל המחקרי, הרפואי, האנרגטי והכלכלי שטמון בגידול מיקרו-אצות ובימים אלה מוקמים מעבדה חדשה וצוות מחקר ייעודי חדש לחקר הענף. חוקרים ברחבי העולם טוענים, כי אצות מיקרוסקופיות יהוו מקור ייחודי לחומרי גלם נחוצים לייצור פתרונות חדשניים לאיומים המשמעותיים שמרחפים כיום מעל המין האנושי, כגון משבר הסוכר העולמי המתהווה, חומרי גלם טבעיים חדשים לתרופות, או לחלופין הצורך במקור אנרגיה ירוקה וזמינה שתחליף את השימוש בנפט. על פי הממצאים המחקריים, מיקרו-אצות מהוות מקור טבעי חיוני, מציל חיים, המספק חומרי גלם לכל אלה, ולתחומי תעשייה נוספים, למשל קוסמטיקה, תוספי מזון, ביוטכנולוגיה, חקלאות מים ועוד. המחקרים שנעשו עד כה בנושא קובעים, כי מדובר ביצורים עדינים וקשוחים כאחד, אתגר מחקרי לא פשוט מכיוון שהמיקרו-אצות אינן ממהרות לשתף פעולה עם החוקרים, ומצד שני רגישות במיוחד ומושפעות רבות מתנאי שטח הגידול.
ראש המועצה האזורית הערבה התיכונה ד"ר אייל בלום אומר: "החקלאות המתקדמת בערבה התיכונה, בה מגדלים מזון בלב המדבר, הינה ההוכחה ליכולות המקצועיות של החקלאים בערבה. לצד הנתון החשוב כי התוצרת החקלאית מאזור הערבה מהווה כ-60% מייצוא הירקות הטריים, אנו ממשיכים לקדם פעילות מחקר ופיתוח בתחנת מו"פ ערבה תיכונה וצפונית, ליצירת זנים חדשים, שיטות ושדרוג כלים טכנולוגיים, לייצור מזון גם בתנאי קיצון, ומעבירים ידע זה לאו"ם ולמדינות בעולם הנאבקות במדבור ובצורת, במטרה להרחיב את תפוקת היבולים החקלאיים, תוך חסכון במשאבים טבעיים ועלויות. כמו כן אנו מקיימים בהצלחה את מרכז ההשתלמויות הבינלאומי לסטודנטים מארצות מתפתחות, המגיעים ללמוד כאן חקלאות מתקדמת ולהוביל תהליכים לייצור מזון בארצם."