המסמך שעיקריו מתפרסמים כאן גרם טלטלה עזה בקרב הפקידות הבכירה והנהלת משרד החקלאות. החטיבה למחקר ואסטרטגיה היא שחיברה את המסמך (מצגת בת 80 שקפים שכותרתה – "בחינת חלופות לרפורמה במדיניות החקלאית, דיוני תקציב 2021-2022"), זמן לא רב אחרי ששר החקלאות הציג את הרפורמה החדשה שגובשה עם משרד האוצר.
כפי שבהחלט ניתן להבין, הגוף המקצועי הבכיר במשרד החקלאות יוצא במסמך הנדון באורח חוצץ נגד הרפורמה על סעיפיה השונים, ולמעשה מבקר בחריפות את התכנית הממשלתית ומפרט את הנזקים הגדולים שעלולה הרפורמה לחולל אם היא תיושם במציאות.
נודע לנו כי אחרי שהמסמך נכתב הוא הגיע לידיו של שר החקלאות עודד פורר שכעס מאד, קרא למי שאחראי על ניסוחו, הסמנכ"ל לאסטרטגיה אורי צוק-בר, הודיע לו שהמסמך ייגנז לעד, ודרש ממנו שלא יעביר את המסמך לגורמים כלשהם מחוץ למשרד.
באחרונה הגיע המסמך ל"ידיים אחרות", בכלל זה ליושב ראש ועדת הכלכלה בכנסת ח"כ מיכאל ביטון, ליושב ראש מרכז המועצות האזוריות שי חג'ג' ולגורמים בהתאחדות חקלאי ישראל.
המסמך הודלף גם למערכת "יבול שיא". כאשר פניתי לדוברות משרד החקלאות לקבל תגובה, התחוללה טלטלה בלשכות השר והמנכ"לית ובקרב הפקידות הבכירה במשרד.
זה המקום לספר לכם קוראינו הנאמנים כי קודם שהועברה אלינו התגובה הרשמית של משרד החקלאות, הגיעו אלי פניות מגורמים שונים במשרד ומחוצה לו שאתחשב במצב ולא אפרסם את המסמך, שכן הוא עלול לפגוע קשה בפרנסתם של בכירים במשרד.
להלן עיקרי המצגת בכל הנוגע לענפי הצומח:
1. מחירי ירקות ופירות רבים בישראל אינם יקרים בהשוואה למדינות מפותחות, למעט המחירים של מספר מצומצם של פירות בשנים האחרונות. חקלאות ישראל תחרותית ברוב הירקות והפירות מול יבוא מאירופה. חקלאות ישראל אינה תחרותית מול יבוא ללא מכס של ירקות ופירות רבים מטורקיה, מצרים,ירדן וסין. שיעור המכס הממוצע בפועל של ישראל ירד מאוד ודומה לאיחוד האירופי.
2. החשיפה לייבוא תצמצם את הייצור החקלאי בפירות וירקות בהיקף שנע בין 35% -50% – מעל למיליון טונות בעלות של כ- 8 מיליארד ₪ לשנה, ואת שטחי הגידול המושקים ב -50% – מ-2 מיליון דונם ל- 1.0 מיליון דונם. נוכח זאת צפויה פגיעה חמורה בענפי פירות וירקות רבים.
3. תמיכה ישירה של ₪ 100 לדונם אינה מתאימה לענפי חקלאות אינטנסיביים בישראל. התמיכה לא משפיעה כמעט בענפי חקלאות אינטנסיביים. תמיכה לדונם כן יכולה לשפר את הרווחיות של ענפים אקסטנסיביים.
4. השפעת החשיפה ליבוא של מוצרים שמחירם בחו"ל זול יותר לא מתורגמת באופן אוטומטי לירידת מחירים לצרכן.
5. המחירים של מוצרים לצרכן בישראל גבוהים בהשוואה למדינות אחרות, ללא קשר בהכרח למידת ההגנה המכסית עליהם. קיימים הפרשים גדולים בין מחירי היבוא והמחירים לצרכן במוצרים רבים המיובאים כבר לאורך שנים ללא מכס.
6. ביטול ה-PRA (הערכת סיכונים) של השירותים להנה"צ ולביקורת, יכול לגרום לנזקים גדולים לחקלאות הישראלית. לדוגמה בבננות: מחלת ה-Black Sigatoka המאיימת על גידול הבננות בעולם ומחייבת ריסוסים כימיים שבועיים במדינות ייצור אחרות.
המלצות:
- ייעול ופיתוח הייצור המקומי וחשיפה מוגבלת ליבוא
- הגדלת הפריון בחקלאות ורווחיות המגדל
- חיזוק ענפים להתמודדות עם היבוא
- צמצום אובדן מזון והורדת יוקר המחייה
- אימוץ טכנולוגיות חדשות
- דיגיטציה וסטנדרטים
- התמודדות עם מזיקים בענפי המטעים וההדרים
- עיגון מעמדה של החקלאות
- עידוד התארגנויות, הכשרת דור ההמשך בחקלאות, סימון ארץ המקור
- מענה לצרכי ההדרכה
חסרים מדריכים בכל התחומים, ובעיקר:
חסרים מדריכים בנושאי מיכון, בנושאי ניהול אקלים במבני צמיחה. אין התמחות רלוונטית בנושא שיווק ודיגיטציה ובנושא איכות ופוסטהרבסט. חסר חיבור לחדשנות ולהייטק, התמחות בנושא רובוטיקה – ניהול מערכי מיון, ניהול ואיסוף מידע מרחפנים. חסרים מדריכים בתחום כלכלת הייצור, ניהול משק, שילוב דור ההמשך, ניתוח ידע ומידע, קבלת החלטות מולטי דיסציפלינרית.
להלן תגובת משרד החקלאות:
"אין מדובר במסמך רשמי, אלא במסמך אחד מני רבים שמטרתו לבחון חלק מהחלופות האפשריות טרם קבלת ההחלטות, אולם המסמך מכיל אי-דיוקים רבים ולכן חלקים משמעותיים ממנו לא רלוונטיים. תודה רבה על שיתוף הפעולה".
מצ״ב מצגת של בחינת חלופות לרפורמה במדיניות החקלאית - מדיוני תקציב 2021-2022 בקובץ מצורף (בתחילת הטקסט)
