פסק הדין מבסס זכותה של התנועה המיישבת (הסוכנות היהודית) בשיתוף פעולה עם האגודה הקהילתית ביישוב לקבוע קריטריונים עם ניקוד בצידם, ולפיהם לדרג את הנרשמים, כל עוד הקריטריונים סבירים, ענייניים והוגנים, ומיושמים באופן שוויוני ובשקיפות.

ביום ה- 23.11.2022 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את אפיון היחידות הגאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה בשנת 2019 (להלן "המדד החברתי כלכלי החדש").

" הניתוח נערך עבור 255 רשויות מקומיות, מתוכן 201 עיריות ומועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות, לפי המפה המוניציפלית המעודכנת לשנת 2019.

אוכלוסיית המדד כוללת גם את רוב דיירי המוסדות, ואינה כוללת דיירי מוסדות סיעודיים, בתי סוהר וכדומה."

יצויין כי על פי פרסום זה - 22 ישובי מועצות אזוריות מסווגים בדירוג 10, 144 ישובים בדרוג 9, 147 ישובים בדרוג 8.

תקרת סכום ההנחות על פי המדד החברתי כלכלי החדש תיכנס לתוקף בעקבות החלטת ממשלה חדשה הצפויה בעתיד בנושא מפת אזורי העדיפות הלאומית.

כיום הסיווג מבוסס על נתונים מ- 2015 שפורסמו ב 2017.

האם גם אתם חוכרים של נחלה חקלאית ואינכם יודעים מה מותר לכם לעשות בשטח הנחלה? אתם לא לבד, זה נושא סבוך והמידע בנושא אינו נגיש ומרוכז.

הבעיה היא, שכל שימוש שאינו מותר בנחלה חקלאית, גם אם נעשה בתום לב ומחוסר ידיעה, נקרא שימוש חורג ועלול להוביל לקנסות כבדים וצווי הריסה של מבנים כשפועל יוצא מכך גרימת נזקים כלכליים כבדים לרבות כתבי אישום פליליים, כל אלה יכולים להיחסך מאיתנו אם נדע את האסור והמותר. 

על מנת לנסות ולהתגבר על מכשולים אלה, אתן מידע לבעלי הנחלות, אסביר כיצד יש לנהוג בכל חלק מחלקות הנחלה ואפרט את הגורמים אליהם יש לפנות במידה ורוצים להקים מבנה כלשהו בשטח הנחלה או לעשות שימוש מסוים בשטח זה.

נחלה חקלאית, מורכבת לרוב משתיים או שלוש חלקות. לכל חלקה ייעוד אחר וניתן לעשות בה שימוש ע"פ הפירוט שיוסבר בהמשך: 

החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

חקלאות וסביבה: יום העיון השנתי 17/11/2022

ביום 3.4.2022 פרסם מינהל התכנון מחוז צפון מכתב שמופנה למועצות אזוריות וועדות מקומיות שבו נקבע, כי לא יאושרו תוכניות נקודתיות עד לאישור תכנית כוללת לכל יישוב שתיתן מענה לתוספת יח"ד, הגדלת שטח חלקת המגורים, פיצול מגרשים בסמכות ועדת מקומית ושימושי פל"ח.

מינהל התכנון מחוז צפון מסביר, כי לאחר אישור תמ"א 35 תיקון 1ב בחודש יוני 2016, קיימת עלייה חדה במספר התוכניות הנקודתיות המוגשות לוועדות המחוזיות, לפיצול מגרשים מנחלות, במסגרתן מבקשים בעלי הנחלות לאשר תוספת יח"ד שלישית, פיצול מגרשים מנחלות, הגדלת שטח חלקת המגורים ל 2.5 דונם (בפריפריה ניתן להגדיל את שטח חלקת המגורים ללא רצף תכנוני ובמרכז הארץ, חיפה וירושלים ניתן רק כאשר יש רצף תכנוני) ושימושי פל"ח. כמו כן, במרכז הארץ הועדה המחוזית מאפשר הגדלה של חלקת המגורים לשטח של 2 דונם בלבד!

בהתאם להוראות תמ"א 35 תיקון 1ב, בכדי לאשר תכנית במסגרתה מבקשים להוסיף יח"ד שלישית, פיצול מגרשים ופל"ח - יש לבחון את התוכנית בראיה כוללת של המושב ולהציג את ההשפעה של התכנונית על התשתיות במושב, תחבורה וכו'. לאור כך שמוגשות תוכניות שלא מציגות ראיה כוללת של המושב, הועדה המחוזית דחתה תוכניות אלה ותחת זאת קבעה, כי המועצות האזוריות/ועדות מקומיות יפעלו לאישור תב"ע כוללת לכל יישוב בכך לטענתן, יתקיים איזון וצדק חברתי כך שלא יקרה מצב שבו "כל הקודם זוכה".

הועדה קצבה תקופה של שנתיים אשר במהלכה המועצות והועדות המקומיות יפעלו לאישור התוכניות ועד אז לא ניתן להגיש תוכניות נקודתיות ליחידת שלישית ולפיצול מגרש מנחלה.

מניסיון בעבודה מול מועצות וועדות מקומיות נוכל לומר, כי אנו צופים עיכובים משמעותיים באישור תוכניות בהובלה של מועצה/ועדה מקומית, וכבר כיום מוכרים לנו מקרים בהם מועצות פועלות לאישור תוכניות מזה מספר שנים ונתקלות בעיכובים רבים וריג'קטים מצד ועדה מחוזית שהביאו לכך שעד היום התוכניות לא אושרו.

ההמלצה שלנו היא שכל יישוב יפעל בהקדם לאישור תכנית ליחידה שלישית, הגדלת זכויות הבניה ופיצול מגרש בתשריט חלוקה, למרות העלויות והמורכבות לנהל אירוע מסוג זה על ידי האגודה.

לאחרונה (26.10.22) פרסמה הנהלת רמ"י עדכון לנוהל העוסק בשימושי תעסוקה במשבצות חקלאיות של קיבוצים ומושבים.

החידוש העיקרי בנוהל, נוגע לנושא המעבר מחוזה פיתוח לחוזה חכירה.

עסקאות התעסוקה נעשות בהקצאה דו שלבית - בשלב הראשון חתימה על חוזה פיתוח לתקופה של 4 שנים, אשר במהלכה יש לסיים בניית שלד וגג, בהתייחס לשטחי בניה בהיקף של לפחות 40% משטח המגרש ולאחר מכן השלב השני - חתימה על חוזה חכירה.

יצוין, כי בשנים האחרונות רמ"י מטילה קנסות כבדים על איחור בסיום הבניה במהלך תקופת הפיתוח.

העדכון החדש משנה את היקף הבניה הנדרש למעבר לחוזה חכירה, כך שכיום הדרישה היא לפחות 40% משטח המגרש או 80% מזכויות הבנייה, לפי הנמוך מביניהם.

בשנים האחרונות, ההליכים החלופיים אשר מתבצעים מחוץ לכותלי בית המשפט, הולכים  וצוברים תאוצה. סכסוכים רבים נפתרים במסגרת ההליכים הללו שהעיקריים הם גישור ובוררות.

ההליכים החלופיים הללו מאפשרים לצדדים לפתור את הסכסוך בניהם בצורה מהירה יותר, ללא צורך להמתין חודשים ואפילו שנים במקרים מסוימים לדיון בבית המשפט, מאפשרים שפה נגישה יותר וגם פתרונות שלא תמיד בית המשפט יכול לתת במסגרת ההליך האזרחי.

החל משנת 2020, לאחר התיקון של תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, אף ישנה חובה, בכל הגשת תביעה אזרחית שסכומה מעל 40,000 ₪ (למעט חריגים), לקיים פגישת מהו"ת אשר מטרתה בין היתר, לבחון אפשרות של יישוב הסכסוך בהליך חליפי. במסגרת הליך זה, מתמנה מגשר מהו"ת ומתקיימת פגישה, אשר הנוכחות בה היא חובה. שינוי החקיקה מעודד עוד יותר פנייה להליכים חלופיים.   

כמשרד מוביל בגישורים בכלל ובמרחב החקלאי בפרט, ולאור התלבטויות והתייעצויות של אנשים עמנו, החלטתי לכתוב את הכתבה בנושא שהפך נפוץ יותר ויותר ביישוב סכסוכים.

בכתבה זו אתמקד בהליכי בוררות וגישור, אסביר על כל הליך ואפרט את הדמיון וההבדלים בניהם.

קבלת זכויות הנחלה בהורשה אינה פעולה המקימה חבות במע"מ.

השאלה היא האם יחול מע"מ במכירתה ובאילו תנאים.

כאשר יורש  מוכר את הנחלה שקיבל בירושה יחול מע"מ עפ"י מעמדו של היורש.

במידה וביום מכירת הזכויות היורש אינו מוגדר כ"עוסק" לפי חוק מע"מ ביחס לפעילותו בנחלה במשק החקלאי שהתקבלה בהורשה  הרי שאין לחייב את המכירה במע"מ .

״מדיניות רמ"י החלה על חלקות המגורים בנחלות הידועה כ"משטר הנחלות" נקבעה בשנת 1965 בהחלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל. מדיניות זו הביאה לכך שבעלי נחלות רבים חיים תחת גזירות בלתי סבירות שיש לבטלן לאלתר כפי שיוסבר להלן.

ברשימה זו אביא בפני הועדה הנכבדה טיעונים מרכזיים ביחס לכשלים שקיימים בהחלטות רמ"י שגורמים לפגיעה בזכויות הקניין של בעלי הנחלות ואציע את השינויים הנדרשים בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל (להלן: "המועצה"), על מנת לאפשר לבעלי הנחלות להתפרנס בכבוד מחלקות המגורים בנחלות ובהתייחס לעידן הנוכחי שקראנו לו "עידן הנחלה המהוונת".״

מתוך מכתבו של עו״ד אביגדור לייבוביץ לועדה לבחינת חלופות הכנסה במשק החקלאי ברשות מקרקעי ישראל