עניינה של התביעה הינה טענה מטעם גברת ג'נט להב (להלן: "התובעת") לפיה על הקיבוץ להכיר בחברותה בקיבוץ. לעומת זאת סובר קיבוץ שער הגולן (להלן : "הקיבוץ") כי הוא מעולם לא קיבל את התובעת כחברה וכי היא מצויה בסטטוס של "הורי חבר".

ת"א (נצרת) 24698-03-20 להב נ' קיבוץ שער הגולן, פס״ד מיום 27/06/22

תביעתה של גברת קמילה גל וינקלר (להלן: "התובעת") הינה תביעה רכושית שבאה להוציא נכס מנכסי קיבוץ נווה ים (להלן: "הקיבוץ") שהינו אגודה שיתופית הנמצאת בפירוק. הקיבוץ סובר כי מכיוון שמדובר בתביעה לגבי נכסי האגודה, הרי שהסמכות לבררה הינה בידי המפרק שמונה לאגודה ולא בידי בית המשפט.

ת"א (חיפה) 16246-11-21 וינקלר נ' ים, פס״ד מיום 17/06/22

עניין ההליך הינו ערעור על הכרעת חוב של עו"ד אורן הראל (להלן: "בעל התפקיד המיוחד") שמונה לשם בחינת תביעת חוב של חצב מושב עובדים (להלן :"האגודה") ונושים נוספים [בנק לאומי לישראל (להלן: "הבנק") ועוזי ז'אנו] והכרעת סדר הנשייה ביניהם.

פש"ר (ב״ש) 8520-08-21 חצב מושב עובדים נ' ז'אנו ואח', פס״ד מיום 13/06/21

עניין ההליך הינו ערעור על הכרעת חוב של עו"ד אורן הראל (להלן: "בעל התפקיד המיוחד") שמונה לשם בחינת תביעת חוב של חצב מושב עובדים (להלן :"האגודה") ונושים נוספים [בנק לאומי לישראל (להלן: "הבנק") ועוזי ז'אנו] והכרעת סדר הנשייה ביניהם.

פש"ר (ב״ש) 8520-08-21 חצב מושב עובדים נ' ז'אנו ואח', פס״ד מיום 13/06/21

בית המשפט העליון (כבוד השופטת ענת ברון) ביטל לפני ימים אחדים (7.8.2022) את פסק-דינו של בית המשפט לעניינים מינהלים בתל אביב בעניין צמח וחסיד נ' רשות מקרקעי ישראל (ת"צ 47451-06-17 ו-ת"צ 27129-01-18).

מדובר בפסק-דין שניתן לפני למעלה משנה (10.3.2021) ע"י כבוד השופט ארז יקואל  ואשר במסגרתו נתקבלה עמדת רשות מקרקעי ישראל בכל הנוגע לפרשנות החלטה 1370 של מועצת מקרקעי ישראל. 

במסגרת פסק-דינו קיבל בית המשפט את פרשנות פקידי הרשות להחלטת המועצה, למרות שפרשנות זו לא הייתה מעוגנת בלשון ההחלטה, וזאת בנימוק לפיו "לא מן הנמנע כי לשון ההנחיה תיסוג מפני כוונת הרשות האמונה על יישום ההנחיה".

בכך נתן למעשה בית המשפט המחוזי לפקידי  רשות מקרקעי ישראל משקל רב בכל הנוגע לפירוש החלטותיה של מועצת מקרקעי ישראל, ולא בכדי השתמשה מאז הרשות בפסק דין זה במסגרת התדיינויותיה המשפטיות עם חוכרים ובעלי זכויות.

ביטול פסק הדין נעשה בעקבות הסכם פשרה שאליו הגיעו הצדדים, בהמלצת בית המשפט העליון, שבמסגרתו התחייבה הרשות להשיב לחוכרים הרלבנטיים מחצית מהסכומים שבמחלוקת.  

בית המשפט העליון ציין אמנם כי על פניו מדובר בהסכם ראוי, אלא שלאור הוראות סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, הוא העביר את הדיון בנושא לבית המשפט המחוזי.  

המערערים בתיק ייוצגו ע"י עוה"ד דורון רדעי, ניצן גדות, ומנשה אליאס, ואילו הרשות יוצגה ע"י עו"ד יעל מיימון.

עע״מ 2910/21 3347/21 עובדיה חסיד ואח׳ נ׳ רשות מינהל מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 07/08/22

בשנת 2006 ביקשו העותרים להתיישב בישוב נווה אטיב, ולשם כך עברו הליכים שונים הקשורים לקבלתם לישוב, ובין היתר עברו בהצלחה את ועדת הקבלה של הישוב.

בתקופה זו חוקק חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות, כך שעתה כל המבקש להתקבל לישוב קהילתי מתחייב לעבור ועדת קבלה מורחבת.

במרכז הדיון ניצבת השאלה האם המבקשים להתקבל לישוב מחויבים לעבור ועדת קבלה מורחבת, אף שכבר נמצאו כשירים על פי ועדת הקבלה המקומית.

עת"מ (נצרת) 28224-03-21 שריקי ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל, פס״ד מיום 29/09/21

את המשיב ייצגו עו״ד זיו שרון ועו״ד רם כספי.

ע״א 6107/20 מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב נ׳ נירה מעין ואח׳, פס״ד מיום 19.7.22

עניינה של המרצת הפתיחה הינה טענה מטעם מרדכי אדלר (להלן: "המבקש") להארכת טווח הזמן הקבוע בתקנון משואות יצחק (להלן: "האגודה") להודעה על כינוס אסיפה כללית, כאשר האגודה מסרבת לבקשה זו עקב טווח הזמן הקבוע בתקנון.

ה"פ (ב״ש) 38420-11-20 אדלר נ' משואות יצחק מושב שיתופי, פס״ד מיום 20/06/21

בימים אלה ניתן בבית המשפט המחוזי צפון פסק דין חשוב שמסגרתו קיבל בית המשפט את הטענה, כי הקריטריון שנקבע ע"י האסיפה הכללית של מושב רמות, לפיו רק "בעל משפחה עם ילדים שגרים עימו, כאשר ילד אחד לפחות נמצא בגילאי המסגרות החינוכיות," יכול להיות מועמד לקבלת מגרש בהרחבת המושב, הוא קריטריון לגיטימי שאותו יכולה הייתה האגודה לקבל בשם ייעדה להבטיח את הגידול הדמוגרפי ואת המשכיות חיי הקהילה.

רק לאחרונה קיימנו בפורום היועצים המשפטיים דיון בנושא זה ואני שמח שבית המשפט קיבל את עמדת האגודה וקבע כי מדובר בקריטריון לגיטמי.

את אגודת רמות ייצג עו"ד אייל סודאי ממשרד חיימסון-סודאי ואת המתנגדים להעדפת "משפחות עם ילדים" ייצג עו"ד רון בן מיור.

מצ"ב פסק הדין וכן תקציר ובו הנקודות החשובות כולל קביעה כי לנוכח אופיו וציביונו המיוחד של המושב, הרי שיש לאגודה שיקול דעת נרחב בעת קביעת קריטריונים להתיישבות במסגרתו ואלו אינם נגזרים מהוראות תיקון 8 לפקודת האג"ש (שחל רק על ועדות קבלה ולא על המושב).

ת"א 9561-05-22 פלד ואח' נ' רמות מושב עובדים להתיישבות, פס״ד מיום 12/7/22