בקשה לדיון נוסף שהוגשה בעקבות פסק דין של ביהמ"ש העליון בשבתו כבג"ץ בו הוחלט לדחות שלוש עתירות שעסקו במועד תחולת החלטה 979 של מועצת מקרקעי ישראל, העוסקת במתן אפשרות לבעלי נחלות במושב לרכוש את מלוא זכויות המגורים בחלקת המגורים שבנחלתם.
הרקע
החלטה 979 של מועצת מקרקעי ישראל, שכותרתה "קביעת הזכויות למגורים בחלקת המגורים בישובים חקלאיים שהם מושב עובדים, כפר שיתופי, מושב שיתופי, קיבוץ או אגודה חקלאית שיתופית", התקבלה ביום 27.03.07. במסגרת החלטה זו נקבע, בין היתר, הסדר מורחב שבמסגרתו תינתן לחוכר נחלה במושב האפשרות לרכוש את מלוא זכויות המגורים שבחלקת המגורים בשטח נחלתו בתמורה לתשלום דמי רכישה, מהם יקוזזו דמי ההסכמה ששולמו לרשות מקרקעי ישראל בגין העברת הזכויות בחלקת המגורים.
ההחלטה כללה סעיף תחולה, אשר קבע כי יישום ההחלטה מותנה בקבלת תקציב אשר יאפשר את מימושה.
כנגד החלטה זו, הוגשו 8 עתירות אשר נדונו בפני בג"ץ בהליך אחד. בפסק דינו מיום 09.06.2011, דחה בג"ץ את העתירות בהרכב מורחב של שבעה שופטים. בעקבות זאת, קיבלו רמ"י ומועצת מקרקעי ישראל החלטות לפיהם בעל זכויות בנחלה חקלאית שהעביר את זכויותיו לאחר מועד מתן פסק הדין ושילם לרמ"י את דמי ההסכמה, רשאי להצטרף בדיעבד להסדר הקבוע בהחלטה 979. דהיינו, רמ"י ומועצת מקרקעי ישראל החליטו להפעיל את החלטה 979 ולהעניק לה תחולה מיום מתן פסה"ד האמור.
לאחר קבלת החלטות אלה, התרעמו בעלי הנחלות החקלאיות אשר מכרו את זכויותיהם לאחר קבלת החלטה 979 ובטרם מתן פסק הדין בעניין פורום הערים. בהתאם לכך, עתרו חלקם לבג"ץ וטענו כי יש להחיל את החלטה 979 ממועד קבלתה בשנת 2007 כך שגם הם יכללו תחתיה ויוכלו ליהנות מההטבות שניתנו במסגרתה.
ביהמ"ש העליון דחה את העתירות וקבע, כי יש לקבל את עמדת רמ"י ומועצת מקרקעי ישראל כי מועד תחולת ההחלטה הינו מיום מתן פסק הדין בעניין פורום הערים. כמו כן, קבע ביהמ"ש העליון, כי החלטות מועצת מקרקעי ישראל הינם הנחיות מנהליות אשר יש לפרשן בשים לב ללשונן ולתכליתן. אשר על כן, קבע ביהמ"ש העליון, כי תכלית ההחלטה נלמדת מעמדת מועצת מקרקעי ישראל ומדברי ההסבר שניתנו להחלטה, במסגרתם הובהר הצורך בהתארגנות תקציבית לצורך הוצאתה של ההחלטה לפועל.
עוד קבע ביהמ"ש העליון, כי ההחלטה להפעיל את ההחלטה ממועד מתן פסק הדין בעניין פורום הערים, אינה פוגעת בשיוויון שבין העותרים לבין חוכרים אחרים שייהנו מההטבה. זאת מאחר וההחלטה על מועד תחולת ההחלטה הינה החלטה סבירה שנתקבלה לאחר שבעקבות פסק הדין הוסר חוסר הוודאות שעמד מעל ההחלטה, וכן נעשתה בהתאם לסעיף התחולה שבהחלטה, אשר איפשר את דחיית הפעלתה עד למועד בו היא תוסדר מבחינה תקציבית.
בעקבות כך, הגישו העותרים את הבקשה לדיון נוסף בבג"ץ. במסגרת הבקשה טענו העותרים, כי בפסק הדין שניתן בעתירות נקבעה הלכה חדשה שסותרת הלכות קודמות של ביהמ"ש העליון. לטענתם מפסק הדין ניתן להבין כי החלטות מועצת מקרקעי ישראל אינן בעלות תוקף חקיקתי חרף פרסומן ברבים, וזאת בניגוד לעמדת ביהמ"ש העליון בהלכות קודמות.
דיון והכרעה
ביהמ"ש העליון דן בבקשה לדיון נוסף, וקבע כי דינה להידחות. ביהמ"ש העליון סמך את קביעתו על הוראות חוק בתי המשפט, אשר קובע כי תנאי לקיומו של דיון נוסף הוא שבפסק הדין נקבעה הלכה חדשה.
בענייננו קבע ביהמ"ש העליון, כי לא נקבעה בפסק הדין כל הלכה חדשה, וודאי שלא נקבעה הלכה אשר מפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה מצריכה קיום דיון נוסף. במסגרת פסק הדין יישם ביהמ"ש את ההלכות הנוגעות לפרשנות הנחיות מנהליות בנוגע להחלטות של מועצת מקרקעי ישראל, ולכן אין לומר שנקבעה בו הלכה חדשה.
בהתאם לאמור, קביעתו של ביהמ"ש לפיה מועד תחולת החלטה 979 של מועצת מקרקעי ישראל תהיה מיום מתן פסה"ד בעניין פורום הערים, איננה עונה על הקריטריונים הקבועים בחוק לקיומו של דיון נוסף, ועל כן דין הבקשה להידחות.
בשלהי הדברים ציין ביהמ"ש העליון, כי פסה"ד מושא הבקשה ניתן פה אחד, ולדבר ישנה משמעות באשר להצדקה לקיום דיון נוסף.
סיכום
לאור האמור, דחה ביהמ"ש העליון את הבקשה לדיון נוסף, וקבע כי לא מדובר במקרה המצדיק קיומו של דיון נוסף.
לדברי עו״ד דודו קוכמן:
"שוב ניתן פסק דין המשנה הלכות של בית המשפט העליון. בעוד ביהמ"ש המחוזי בפסק דין מנומק מדוע צודקים המבקשים וזאת בין היתר כי החלטות מועצה גוברות על החלטות פקידים, באה בית המשפט העליון ובפסק דין מאכזב, מכעיס ומקומם הופכים את ההחלטה ופוגעים בזכויות כלכליות של רוכשים רבים".
חשוב לקרוא את פסק הדין של ביתה משפט המחוזי המנומק והרהוט לפני שקוראים את פסק הדין של העליון. במקרה הזה "יש שופטים בחיפה"
דנג"ץ 1836/18 – שמיר נ' מועצת מקרקעי ישראל ואח', פס״ד מיום 09/08/2018
ת״א 22744-03-14 גרא ואח׳ נ׳ מינהל מקרקעי ישראל, חיפה. פס״ד מיום 18/008/2016
