המערער הגיש תביעה לחייב את האגודה ומתיישביה להקצות לו מגרש נוסף במסגרת ההרחבה החדשה המבוצעת באגודה, בטענה כי בהרחבה הקודמת שבוצעה האגודה גזלה ממנו מגרש, וכי הוא הופלה שלא כדין לעומת בעלי משקים אחרים.
ערעור על פסק דין במסגרתו נדחתה תביעת המערער בשל התיישנותה.
ביהמ״ש דחה את הערעור משקבע כי המבחן הקובע לעניין מרוץ ההתיישנות אינו המועד בו נודע למערער על מכירת זכותו הנטענת לצד שלישי, אלא המועד בו יכול היה לדעת עובדות אלו. דומה כי עילת התביעה נולדה במועד בו הוסרו העיקולים על המגרשים בהרחבה, ולמצער בעת שהאגודה מכרה זכותו לקבלת מגרש בהרחבה לצד שלישי, ולמרב בשנת 2009 עת זוכה חשבונו בסך התקבול ששילם צד שלישי. יתר על כן. לפי כל אחד מהמקרים, חלפו למעלה משבע שנים עד למועד הגשת כתב התביעה. אין לקבל איזו מטענות מערער להארכת תקופת ההתיישנות.
עא (ב"ש) 45985-05-23 שלום גבריאלי נ' פעמי תש"ז - מושב עובדים להתישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פס״ד מיום 13/12/2023
