מועצת הדבש וארגון מגדלי הדבורים בישראל: בחודש האחרון נרשמת עלייה חדה בגניבת חלות דבש וכוורות בשיא עונת אגירת הדבש, לפני חגי תשרי ובצל הקורונה והמשבר הכלכלי

כחלק משיתוף פעולה של 'מעוף נתניה וצפון השרון'
והמועצה האזורית מנשה בסיוע לעסקים בצל הקורונה

מערכת סולרית צפה על פני מאגר מים הגדולה בישראל, החלה את פעילותה השבוע בהספק חשמל של 880 קילו ואט, כמות אשר שווה ערך לצריכת חשמל של קיבוץ אחד.

בבית המטבחיים מצאו המפקחים כחצי טון בשר שנשחט בשחיטה שחורה, ללא כל פיקוח, וכן חותמות מזויפות שמטרתן "להכשיר" את הבשר. בעל המקום נחקר ונפתחו נגדו הליכים משפטיים, הבשר הועבר להשמדה

מתחילת השנה ועד היום סיכלו מפקחי המשרד עשרות ניסיונות הברחה ושחיטה של בשר והשמידו למעלה מ-23 טון בשר שעלול להוות סכנה ממשית לבריאות הציבור והיה בדרכו לצלחת שלנו, הצרכנים

במשרד החקלאות מדגישים כי יש לרכוש מוצרים מן החי אך ורק במקומות מורשים, הנמצאים תחת פיקוח. יש לשים לב שהמוצר נמצא באריזתו המקורית, סגורה ונקייה עם תווית וסימון של תאריך ייצור ותאריך תפוגה

הסקר בדק את מידת האמון של הציבור בממשלה בהתנהלות בסגר ויכולתה להעניק לו ביטחון מזון בהקשר של אספקת ביצים, ובעתיד, במידת ההסכמה שהממשלה תוכל למנוע מחסור בביצים אם יהיה סגר נוסף. על פי התוצאות בסגר הקודם 58% מהציבור הרגישו ביטחון שהמדינה תמצא פתרון מהיר למחסור בביצים כאשר אחוז דומה, 55% חושבים שהמדינה תוכל למנוע מחסור בביצים בסגר הבא אם יהיה.

 ומה יעשו הצרכנים בפועל בסגר נוסף? 57% ציינו שלא ייקנו יותר ביצים

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק עובדים זרים (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020.

חלה בקיעת התנינים הקטנים בחוות התנינים 'קרוקולוקו'

מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות: "מה לא הבינה מדינת ישראל מהקורונה? במקום לקדם ולתמוך במחקר ופיתוח חקלאי, בייצור מזון טרי בישראל ולהגן על ביטחון המזון לתקופות קשות מבחינה בריאותית וביטחונית, או חרם פוליטי על ישראל, מייבאת הממשלה תוצרת חקלאית טרייה מחו"ל ותומכת דווקא בחקלאי אירופה, טורקיה, עזה וירדן!

מועצת הדבש וארגון מגדלי הדבורים בישראל: בחודש האחרון נרשמת עלייה חדה בגניבת חלות דבש וכוורות בשיא עונת אגירת הדבש,
בחג הקורבן, לפני חגי תשרי ובצל הקורונה והמשבר הכלכלי
הנזק מוערך במאות אלפי שקלים– חובה על ממשלת ישראל להקצות תקציבים למלחמה בתופעה החמורה של פשיעה חקלאית!

בחודשים האחרונים תופסת את מרכז תשומת הלב הציבורית והעולמית מגפת הקורונה ונזקיה הבריאותיים ולא פחות מכך, הנזקים הכלכליים האדירים שבאו בעקבותיה. אולם, נראה כי עבור החקלאים משבר האקלים וההתחממות הגלובלית הם סכנה כלכלית לא פחותה.

השינויים הקיצוניים במזג האוויר, כתוצאה ממשבר האקלים,  פוגעים בשנים האחרונות באופן קשה בגידולים החקלאיים ובכללם בצמחי הנוי. מנתוני קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי בשנה החולפת פיצתה הקרן את מגדלי צמחי הנוי בכ-1.3 מליון ש"ח.