ביום 15.04.2018 התקבלה החלטת הממשלה מס' 3738 בעניין "הגדרת יישובים ואזורים כבעלי עדיפות לאומית".

מניתוח הצעת ההחלטה עולים מספר שינויים המשפיעים על קיבוצים ומושבים.

בסעיף ב' "יישובים סמוכי גבול" בתבחינים  לקביעת הישובים המוגדרים כיישובים בעלי עדיפות לאומית נגרע מהחלטות קודמות המשפט: " מועצה אזורית, אשר לפחות מחצית מן היישובים בתחומה הם ישובים סמוכי גבול, יהיו כל היישובים הנמצאים בתחומה בעלי עדיפות לאומית."

גריעת משפט זה הובילה לכך שהקיבוצים ברור חיל, דורות ורוחמה הוסרו מרשימת הישובים בעלי עדיפות לאומית, ולא יוכלו להיכלל ברשימות עדיפות לאומית של משרדי הממשלה

לקראת ישיבת הממשלה ב 11.2.2018 פורסמה הצעת החלטה בעניין "הגדרת יישובים ואזורים כבעלי עדיפות לאומית".

בשל הסתייגויות שהעלו שרי ממשלה נדחה הדיון לישיבת הממשלה הבאה.

על פי הצעת ההחלטה ההטבות שנקבעו במסגרת החלטה 1527 "קביעת אזורי עדיפות לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון" יעודכנו בהתאם להחלטה זו, ובהתאם לכך תעודכן גם החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1505 "מדיניות אחידה למתן הנחות בקרקע".

להלן עיקרי ההחלטה

בפסק דין סופי שניתן ביום 26.12.2017 בבית המשפט העליון דנ"א  4213/16 , הוינגמן ובניו נגד הועדה המקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון (להלן: "המבקשת"), ו- 7084/13 ובר יהודה בע"מ נגד הועדה המקומית לתכנון ובנייה שומרון ואח', בפני הרכב השופטים: אסתר חיות, יורם דנצינגר, ניל הנדל, עוזי פולגמן, יצחק עמית, אורי שהם ודפנה ברק ארז (להלן: "הרכב השופטים"),  החליטה המבקשת למשוך את הבקשה לדיון נוסף שהגישה לבית המשפט העליון וזאת  בהמלצת הרכב השופטים לאחר ששמע את כל טיעוני הצדדים.

לאור החלטת בית המשפט העליון בדיון הנוסף,  פסק הדין שניתן ביום 10.5.2016 לרבות ביטול הלכת "קנית" נשארת בעינה.

בפסק הדין נקבע כי במידה ואושרה תוכנית משביחה על קרקע המוחזקת על ידי יזם בתקופת הסכם פיתוח, על היזם יהיה לשלם היטל השבחה וכיוצא מזה היזם ייחשב כחוכר לדורות גם לצורך החלת ההחלטות לעניין "דמי היתר", "הפרשי ערך" והחזר סכום היטל ההשבחה ששילם מתוך דמי החכירה המהוונים .

ביום 15.1.2018 התקבל ערעורה של רשות מקרקעי ישראל (להלן:"רמ"י) בבית המשפט העליון  בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"צ 1836/16) בפני כבוד השופטים חנן מלצר, עוזי פוגלמן ודוד מינץ ,על פסק דין שניתן ביום 18.8.2016 בין רמ"י לבין שירה גרא ואח' (להלן: "המשיבים"), על החלטת בית המשפט המחוזי כי החלטות מועצת מקרקעי ישראל בעניין היוון הזכויות בחלקת המגורים (979 ועדכוניה), יחולו ממועד אישורן כדין, כלומר ממועד חתימת שר האוצר עליהן.

בית המשפט העליון הפך את החלטת בית המשפט המחוזי וקבע כי החלטה 979  תכנס לתוקף בקבלת תקציב ליישומה וזאת לצד ההסדר הקבוע בסעיף 5.4 בהחלטה 1464 (1523 כיום) שעיגנה  את המדיניות שנקבעה בהחלטת הנהלת רמ"י 3139 כלומר מועד פס"ד בעניין פורום הערים (בג"צ 1027/04) של השופטת עדנה ארבל מיום 9.6.2011.

בהצעת החלטת ממשלה שהופצה ב- 20.12.2017 בעניין "קביעת אזורי עדיפות לאומית לעניין מתן הטבות בתחום הבינוי והשיכון" מוצע להאריך תוקף החלטה הממשלה מס' 1527 לעניין הטבות בתחום הבינוי והשיכון עד 31.3.2018.

אם לא יוגשו הסתייגויות, ההצעה תכנס לתוקף של החלטת ממשלה ב- 27.12.2017 ובמקביל יוארך תוקף ההנחות בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1505 "מדיניות אחידה למתן הנחות בקרקע" עד 31.3.2018..

בישיבת מועצת מקרקעי ישראל מיום 18.9.2017 , החליטה מועצת מקרקעי ישראל על תיקון החלטה 1478 "העברת בעלות במקרקעי ישראל" .ההחלטה קיבלה תוקף עם חתימת שר האוצר ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל עליה ביום 15.11.2017 ומספרה הוא כעת 1520 (להלן: "החלטה החדשה").

ההחלטה החדשה כמו גם קודמיה ממשיכה להפלות לרעה את המגזר החקלאי ולהעניק הטבות בשווי עשרות מיליארדי שקלים למגרשים במגזר העירוני.

משרדנו מלווה עשרות מושבים, קיבוצים וחוכרים חקלאים אחרים בייעוץ וטיפול בהיבטי המס במהלך יישום מימוש החלטת מועצת מקרקעי ישראל  (וקודמותיה) 1470 בדבר "הפסקת חכירה בקרקע חקלאית שיעודה שונה למטרת מגורים או תעסוקה" (ההחלטות הקודמות - 1222, 1259 , 1285 ו- 1426) (להלן: "ההחלטה").

לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה, ריכזנו כאן, כבכל שנה, חלק מהנושאים החשובים אשר העסיקו את אנשי ההתיישבות החקלאית. הנושאים המפורטים להלן מהווים את הסוגיות הבוערות ביותר בתחום ההתיישבות הכפרית החקלאית בהיבטים שונים הנוגעים לזכויות במקרקעין.

כבכל שנה, המגזר החקלאי מקווה כי "תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה", ומייחל כי סוף כל סוף יוכרו הזכויות המלאות בנחלות החקלאיות לרבות בחלקת המגורים ויוסר העול הבירוקרטי המכביד של רשות מקרקעי ישראל  (רמ"י), שהרי הוא בבחינת אגודות מוטה למגזר החקלאי.

בפסק דין שניתן לאחרונה ע"י כבוד השופטים אליקים רובנישטיין, חנן מלצר וענת ברון, מושב צפריה, מושב עובדים להתיישבות דתית שיתופית בע"מ (להלן: "המערער ו/או מושב צפריה") נגד רשות מקרקעי ישראל (להלן:"רמ"י"), ע"א 2149/15, נדחה ערעורו של המערער בעניין קבלת סעד הצהרתי, לפיו, זכאי המערער להגיש תביעת פיצויים לוועדת הפיצויים של רמ"י, בגין גריעת שטח מקרקעין ממשבצת נחלות אגודת המושב, לטובת הרחבה למגורים.

הנהלת רשות מקרקעי ישראל (להלן רמ"י) רשאית בהתאם לסמכותה בסעיף 6 להחלטת מועצת מקרקעי ישראל 1513 "ביטול עסקאות ומתן אורכות" "לקבוע מקרים (כלליים ופרטניים) בהם ניתן לחרוג מכללי החלטה זו".

ביום 16.8.2017 ניתנה החלטת הנהלה מספר 4198 בנושא אורכות וחריגים בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מספר 1513 "ביטול עסקאות ומתן אורכות".

בהחלטת הנהלת רמ"י מס' 4198 נקבעו בין השאר ארכות וחריגים המתייחסים לעסקות במגזר החקלאי כדלקמן.