לאחרונה קיבלה הנהלת רשות מקרקעי ישראל שתי החלטות הדוחות מועדים וזאת בקשר עם משבר הקורונה.

החלטה 4890 - מתן ארכה להשלמת הבניה בהסכמים בעקבות משבר הקורונה.

החלטה 4884- ארכה לעסקאות פטור ממכרז בהן המועד האחרון לתשלום והמפרטים הכספים היה עד ליום 30.6.20 בהתאם להחלטת הנהלה 4820.

בתאריך ה- 13.5.2020 רשות מקרקעי ישראל (להלן רמ"י) קיבלה את החלטה 4814 המוסיפה תנאי סף להצטרפות להסדר בעניין התגוררות שני אחים בנחלה ואפשרויות הסדרה. ההחלטה מאשרת את המשך התגוררות של האחים בנחלה, כאשר התגוררותם נעשתה כדין,  עם פטירת ההורים הופכת ההתגוררות להפרה.

'עידן הנחלה המהוונת', המאפשר בנייה של בית שלישי בנחלה, העניק את ההזדמנות לכמה אחים להתגורר בנחלת הוריהם. עם זאת, לפי הוראות רמ"י שקדמו להחלטה, בעת פטירת ההורים לא ניתן להרשות את המשך מגוריהם של כל האחים פרט ליורש הזכויות בנחלה. בטרם קבלת ההחלטה, אחים יכלו להתגורר יחד בנחלה כדין באם בתי המגורים נבנו בהיתר בחיי ההורים. אולם עם פטירת ההורים והורשת הזכויות בנחלה לאחד מצאצאיהם, מגוריהם של האח או האחים המתגוררים עימו בנחלה נחשבים כהפרה. זאת גם במידה וההורים הותירו צוואה לפיה יחידות המגורים מועברות לילדים.

לפי ההחלטה, אחים שמתגוררים יחד בנחלה בעקבות פטירת ההורים מהווה הפרה. בכדי לבטל את ההפרה על האחים להצטרף להסדר המוצע תוך פרק זמן של שנה ובתוספת של הפקדת ערבות בנקאית.

מועצת מקרקעי ישראל פרסמה לקראת ישיבתה ב 8.9.2020 בין היתר את הצעת ההחלטה לתיקון פרק משנה 4.2 - "הנחות אזור".

על פי הצעת ההחלטה יסווגו הישובים הכפריים בהתאם לסיווג משרד השיכון והבינוי העדכני כדלקמן:

• ישובים בקבוצה א 1 ו- א 2 על פי החלטה 4302 יסווגו כאזור עדיפות לאומית א'.
• ישובים בקבוצה ב' על פי החלטה 4302 יסווגו כאזור עדיפות לאומית ב'.

חברים אני שמח לבשר, כי רמ"י אישרה שינוי היסטורי בנהלים החלים על חלקת המגורים בנחלה ובהתאם לכך - אחים יכולים להתגורר ביחד בנחלה!

אני מבקש להודות למקבלי ההחלטות על התיקון ההיסטורי בנהלים, שהתבקש נוכח השינויים שחלו בחלקת המגורים במסגרת היישום של "עידן הנחלה המהוונת".

כידוע, מאז תחילת משבר הקורונה חלות מגבלות נרחבות על התכנסות  של ציבור.

מגבלות אלו מקשות על כינוס אסיפות כלליות של אגודות שיתופיות, ובעיקר אגודת שיתופיות של אגודות להתיישבות, כגון קיבוצים, מושבים ואגודות להתיישבות קהילתית.

משרד רשם האגודות הוציא הנחיות שונות בנוגע לאופן כינוס אסיפות במהלך החודשים מאז פרוץ המשבר. ההנחיות, ככלל, היו קשות עד בלתי אפשריות ליישום באגודות השונות. לכן, חלק מהאגודות נאלצו שלא לכנס אסיפה כללית בכלל, ומצאו עצמן במצב בו הן לא יכולות לקבל החלטות בסיסיות בחיי האגודה.

לפני מספר ימים אישר משרד רשם האגודות להגיש את הדו"חות הכספיים לשנת 2019, שאמורים היו להיות מאושרים באסיפה הכללית של שנת 2020, באיור, עד ליום 30.11.2020. הארכה אינה ניתנת לאגודות שלא הגישו את הדו"חות הכספיים עבור השנים שעד 2018, כולל שנת 2018. אגודות אלו, שלא הגישו דו"חות כספיים קודמים, נדרשות להגיש את דו"|ח 2019 במועד הרגיל.

בית המשפט העליון קיבל היום שתי עתירות שהוגשו בנוגע להנפקת תעודת מחלה גורפת לעובד השוהה בבידוד לפי צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (בידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף -2020.

משמעות ההחלטה הינה שהחל מיום 30.9.20 לא יהיה ניתן לחייב את המעסיקים בישראל לשלם דמי מחלה לעובדים הנמצאים בבידוד כפוי, כאשר אלו אינם מגלים שום תסמיני מחלה ואינם נשאים של נגיף הקורונה.

בהגדרת "קרוב" בפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל (להלן: "ההחלטה"), קיימת "'תקלה" בהתייחס למגורים של אחים ביחד בנחלה אחרי שאחרון ההורים הולך לבית עולמו.

התוצאה של "התקלה" היא, שלא ניתן להותיר אחים להתגורר ביחד בנחלה ביחידות דיור שנבנו בהיתר, לאחר ששני ההורים הלכו לבית עולמם, כאשר הזכויות בנחלה נרשמו ע"ש אחד היורשים ושני אחיו מתגוררים עימו בנחלה, לאחר שבנו בתים שנים רבות בטרם ההורים הלכו לבית עולמם.

הבעיה העמיקה לאור "עידן הנחלה המהוונת" ותיקון 1ב לתמ"א 35, שמאפשרים בנייה של בית שלישי נפרד בחלקת המגורים בנחלה, כלומר, הרכב של "ארבע יחידות בשלושה מבנים נפרדים".

הלכה למעשה, ההרכב החדש של יחידות הדיור בחלקת המגורים בנחלה ("ארבע יחידות בשלושה מבנים"), יכול ליצור מצב לדוגמא, בו הורים מתגוררים ביחידת הסמך (55 מ"ר) עם קיר משותף לאחת היחידות בה מתגורר אחד הילדים ושני ילדים נוספים מתגוררים בבתים שנבנו בהיתר.

כלומר, בנחלה מתגוררות ארבעה משפחות - הורים ושלושה ילדים - והשאלה שעולה - מה יקרה כאשר ההורים יותירו את הילדים ביחד בנחלה אחרי 120? כיצד נתמודד עם הבעיה המשפטית שנוצרה נוכח "התקלה" בהגדרת " קרוב" בהחלטה?

החלטות חדשות במושבי עובדים מתחילות להשוות למעשה את המשק החקלאי (הקרוי הנחלה) לקרקע עירונית לכל דבר.

בעבר התרגלנו לראות במשק חקלאי, יחידה חקלאית סגורה שאינה ניתנת למימוש קרקעי מסחרי או אפילו לחלוקה בין יורשים או רחמנא ליצלן, הכנסת רוכשים זרים לתמונת המשק החקלאי והנה לאחרונה מתגלים בקיעים מהותיים בכך ונתארם להלן

בעקבות הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל, חלק מחוכרי קרקע מינהל, זכאים לרכוש את הבעלות שלהם כך שירכשו את אותם 9% מרמ"י. 

היו אגב גם מקרים שהיטיבו עם החוכרים (בעיקר בדירות בבנייהרוויה או במגרשים קטנים בבניה נ

מועצות אזוריות פועלות במבנה דו-רובדי: ברובד הראשון – הישובים  וברובד השני – המועצה. הממשל הסטטוטורי בישוב הכפרי הוא הועד המקומי כפי שמוגדר בצו המועצות האזוריות.[1] צורת ממשל זו היא יצוגית: חברי הועד המקומי נבחרים אחת ל- 5 שנים, והם מנהלים את חיי הכפר בתקופת כהונתם.[2] בישובים רבים קיימות אגודות שיתופיות, בין אם אגודות שיתופיות חקלאיות או קהילתיות, זאת לצד הועד המקומי. החברות באגודה שיתופית היא רצונית של כל חבר, ולא ניתן לחייב את מי מתושבי הכפר (קיבוץ, מושב, ישוב) להיות חבר באגודה. המועצה פועלת מול הועד המקומי, מאצילה לו סמכויות, מפקחת על פעולותיו, ומאשרת את תקציבו ואת הדוחות הכספיים.[3]

חסרונו הבולט של הועד המקומי, בכל הקשור לפעולתו ביישוב כפרי קטן, הוא בהגדרתו כמייצג. אחת ל-5 שנים מתקיימות בחירות, ובזאת מתמצה היכולת הסטטוטורית של תושב בכפר להשפיע על מה שקורה בו. בישוב כפרי קטן נדרש לתת מקום לתושבים להשתתף בתהליכי קבלת ההחלטות כיכולת סטטוטורית, ולא רק אחת לחמש שנים. יכולת ההשתתפות מגדילה את ההון החברתי של הישוב ואת רמת ההתנדבות שבו.

במאמר זה אציע אפשרות נוספת לשלטון המקומי ביישוב הכפרי, שאקרא לו "ועד מקומי (ישיר)" לעומת הועד המקומי המוגדר כיום שהוא "ועד מקומי (יצוגי)". לתושבים בישוב שיבחר בועד מקומי (ישיר) ינתנו אפשרויות התערבות בתהליכי קבלת ההחלטות והשפעה על תקציבים שיחייבו את חברי הועד, בעיקר בצורת אסיפת התושבים. המאמר להלן מציג את התפיסה הכללית, וכולל גם עיון בסוגיות שונות בועד המקומי (ישיר).

מטרת המאמר הינה להתחיל תהליך חשיבה בקרב היישובים והמועצות האזוריות, משרדי הממשלה, המחוקק והמרחב הכפרי.