האיחוד החקלאי
האיחוד החקלאי היא תנועת התיישבות א-פוליטית המאגדת יישובים חקלאיים. של המעמד הבינוני
התנועה הייתה אחת התנועות המיישבות בארץ ישראל ובמסגרתה הוקמו יישובים רבים מאז שנות ה-20 של המאה ה-20.
כיום, פועלת התנועה לקידומם והמשך פיתוחם של יישובים רבים
בעקבות הצלחת אקלום זן "אמירה", פטל קייצי ומתוק, דווקא בחורף, המחקר המשותף של מו"פ ערבה תיכונה וצפונית ומו"פ ההר, בעקבות ההצלחה והביקוש, מנסים כעת חוקרי מו"פ ערבה תיכונה וצפונית, לאקלם ולטפח זנים נוספים של פירות יער במנהרה עבירה וחקלאים בערבה יחלו בגידול הפטל כבר בעונה זו לשיווק בישראל.
זן הפטל, אשר בדרך כלל גדל בקיץ, אוקלם בערבה לטיפוח החקלאים בעונת החורף דווקא, עובדה המעניקה יתרון כלכלי לחקלאי הערבה, וכן יסייע במצב של מחסור בפטל טרי בשווקים בישראל, בחודשי החורף, בשורה גדולה לחובבי פירות היער, השפים והקונדיטורים. פטל החורף מזן "אמירה" דומה במראהו לפטל הגדל בחודשי הקיץ, אך טעמו דווקא מתוק יותר.
כנס מקצועי יתקיים במסגרת אירועי היום הפתוח במו"פ ערבה תיכונה וצפונית
והתערוכה החקלאית הגדולה בישראל בחצבה, 30.1.2019
מצ"ב נוהלי התמיכה בנושא שימור קרקע לשנת 2019. שימו לב שהמועד האחרון להגשת הבקשה הינו 28/2/19 ולא כדאי להמתין לרגע האחרון
ראשי התאחדות חקלאי ישראל: "גאים להיות כאן. אתם דוגמא מדהימה לציונות" **** יו"ר החברה לפיתוח הגליל ומשקי הגליל העליון, אורי דורמן: "שיתוף הפעולה בין התאחדות חקלאי ישראל לבין הגליל העליון הוא דוגמא לפעילות נכונה שמביאה תועלת רבה לחקלאי הגליל העליון ושאר מדינת ישראל וזאת ההוכחה שבאמצעות התארגנויות ניתן להשיג תועלת כלכלית משמעותית לחקלאים
מבין כל מדינות ה OECD, ישראל היא יוצאת דופן. הרוב המוחלט של הקרקע החקלאית והיישובים החקלאים - שיתופיים הם על מקרקעי הלאום. ההחלטות הממלכתיות בדבר הזכויות במקרקעין בקיבוצים ובמושבים משתנות לבקרים, בדרך כלל במגמה של החלשת סל הזכויות או מיסחורן הכפוי. זאת, בכיוון הפוך לתהליך החל על מקרקעי ישראל העירוניים, שעברו תהליך של ״הפרטה זוחלת״. התוצאה היא אי ודאות המזיקה לעתיד לאופיים של המושבים והקיבוצים ולקרקע החקלאית עצמה.
המדיניות הקרקעית והתכנון במושבים מעודדים הפיכת הנחלות לאחוזות יוקרה. בקיבוצים המתחדשים, המדיניות שכופה המדינה לגבי שיוך ותמחור של יחידות הדיור גורמת בעקיפין לג׳נטריפיקציה ופירבור ולפגיעה ביסודות השיתופיות כ״חברה רצונית״ בעלת רגולציה עצמית. במצב הלימבו הקנייני הנוכחי נוצרת מדיניות כאוטית ותזזיזתית, ואף עוינות רבה כלפי המגזר הכפרי וכלפי הערכים והתרומות שאותן הוא מייצג.
דוח זה כולל רק חלק ממימצאי המחקר הרחב. מדווח כאן על סקר עמדות ראשון אי פעם, שהופץ בין כל הקיבוצים והמושבי. הסקר שאל על דעותיהם של חברי הקיבוצים והמושבים עצמם בדבר העתיד הרצוי של זכויותיהם במקרקעין ובדיור.
המימצאים מראים, דעות שונות, בחלקן מפתיעות. הם מאפשרים הצצה לעתיד בהתחשבות בדעותיהם של המיעוט הכפרי המנפיק עבור כל תשובי ישראל, העירוניים - תועלות ציבוריות כה רבות. המחקר משרטט קיים למדיניות כוללת, יציבה ועקבית, המאפשרת בחירה בין רמות הפרטה שונות של תחזיות עתידיות ליישוב ולפי רצון חברותיו וחבריו.
מבוסס על דו״ח מחקר שהוגש למשרד החקלאות ופיתוח הכפר
צוות המחקר :
- חוקרת ראשית: רחל אלתרמן, פרופסור אמריטה. חוקרת בכירה, מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, הטכניון.
- חוקרת שותפה: פרופ״ח (בדימוס) מיכל פלגי.
- חוקר: ד״ר מיכה דרורי, עו״ד.
- עוזרת מחקר: דנה לנדאוי.
- יועץ כלכלי: ד״ר איל סלינג׳ר.
מהשקת ביטוח הצאן, לפני כשנתיים, שילמה קנט למגדלים למעלה ממיליון ₪