האיחוד החקלאי
האיחוד החקלאי היא תנועת התיישבות א-פוליטית המאגדת יישובים חקלאיים. של המעמד הבינוני
התנועה הייתה אחת התנועות המיישבות בארץ ישראל ובמסגרתה הוקמו יישובים רבים מאז שנות ה-20 של המאה ה-20.
כיום, פועלת התנועה לקידומם והמשך פיתוחם של יישובים רבים
החלטת שר האוצר לנצל את פגרת הכנסת ולבטל את המכס על פירות וירקות כגנב בלילה היא פחדנית ומצביעה על אטימות.
העובדה שההודעה יוצאת בצמידות לפרסום דוח הביניים של הוועדה לבחינת פערי התיווך רק מוכיחה שהמטרה סומנה מראש ואנשי האוצר והחקלאות לא מעוניינים שיבלבלו אותם עם עובדות לפיהן לא החקלאים הם האחראים ליוקר המחיה, אלא הסיטונאים והיבואנים- הטייקונים.
הוועדה לבדיקת פערי התיווך לצרכן בנושא התוצרת החקלאית – פירות וירקות, מגישה לשרים את דוח הביניים
14 מרס 2022הוועדה נפגשה עם כל הגורמים בשרשרת האספקה של פירות וירקות – חקלאים, סיטונאים, קמעונאים, יבואנים, ועוד. הוועדה קיימה מספר סיורי שטח במשקים חקלאיים, בשוק הסיטונאי, במרכז לוגיסטי וכד', זאת על מנת להתרשם מהאופן שבו הפירות והירקות עוברים מהחקלאי ועד להגעתם לביתו של הצרכן, חוליה אחר חוליה.
במסגרת עבודת הוועדה בוצע מחקר כמותי, שבחן את פערי התיווך והמרווחים על פני שרשרת השיווק של פירות וירקות, נערכה בחינה של חומרי רקע ממקורות שונים ועבודה השוואתית בינלאומית לקבלת אינדיקציה להשוואה לשווקים דומים בעולם.
המדגם של המחקר הכמותי כלל 18 קמעונאי מזון גדולים ו-3 סיטונאים שמתמחים בפירות וירקות. המחקר ניתח את נתוני הרכש והפדיון של אותם קמעונאים וסיטונאים, ובחן כיצד המחיר הסופי מתחלק בין המקטעים: המקטע החקלאי שכולל את שלבי הגידול והאריזה, המקטע הסיטונאי והמקטע הקמעוני.
לאחר ניתוח עומק של הממצאים, הוועדה תגיש את מסקנותיה והמלצותיה לשרים.
הוועדה מציגה כעת את ממצאי הביניים
המהלך החד צדדי של שרי האוצר והחקלאות לייבוא פירות וירקות יביא לחיסולה של החקלאות וההתיישבות במדינת ישראל באופן סופי!
ראובן דור יו"ר שולחן האבוקדו: "בהתאם להסכמים שלחו חברות הייצוא אבוקדו לרוסיה ואוקראינה - אך טרם שולמה התמורה עבורם, מדובר על חוב בשווי כ-30 מיליון שקלים"
אבוקדו הוא בריא וטעים מאוד בסושי אך האם ידעתם כי הוא אינו נמצא במקור בסושי יפני אמיתי? כיצד תרמו השומנים הבריאים שבו להפוך אותו לאחד המאכלים הנפוצים בעולם?
הצלחה לכנס הבנייה המקצועי שקיימה מועצה אזורית הערבה התיכונה לסיוע למאה המשפחות הצעירות הבונות בית חדש בערבה
הערות תנועות ההתיישבות לישיבת מועצת מקרקעי ישראל
14 מרס 2022מזכ״ל האיחוד החקלאי, עו״ד דודו קוכמן, שלח ליו״ר מועצת מקרקעי ישראל הערות לישיבת מועצת מקרקעי ישראל שתתקיים ביום ג׳ 15/03/22.
ההערות הן להצעות החלטה להן השלכות על אגודות היישובים החקלאיים וחבריהם והם על דעת הקיבוץ הדתי, תנועת העובד הציוני, התנועה הקיבוצית, ישובי פא"י, עמותת אדמתי והאיחוד החקלאי.
רשות המים מטעה את הציבור: ייקור המים לחקלאים יפגע בחקלאים, יעלה את יוקר המחיה ויפגע בסביבה
09 מרס 2022על פי פרסומים, בקרוב אמורה רשות המים להודיע על כוונתה לייקר את המים לחקלאים בשקל למ"ק במטרה לכאורה להוזיל את המים לצרכנים ביתיים.
למעשה כבר באפריל 2021 רשות המים פירסמה בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר מתווה כלכלי מקיף בו מוצע להעלות את כלל מחירי המים לחקלאות ב- 45% החל מ- 1.7.2022 בפריסה הדרגתית עד שנת 2028.
רשות המים טוענת כי המים שצורכים החקלאים מסובסדים בסכום שנתי של כ- 556 מיליון שקל ע"י צרכי המים הביתיים בעיר.
אלא שמדובר בהטעיה. לפי צוות מומחים שבראשו עמד ירום אריאב, מדובר במסמך כלכלי שגוי מיסודו, נטול הקשר, שהנחותיו שגויות, ראייתו צרה ויישומו יהיה הרת אסון למשק בכלל ולחקלאות ולחקלאים בפרט.
הכנסת סחורה ללא בדיקה מקדימה צפויה להכניס לישראל מינים פולשים – חיידקים, וירוסים, פטריות, חרקים, מיני צומח ועוד שזרים לישראל וצפויים להתפשט ללא בקרה. המינים הללו כוללים נגעים מסוכנים הפוגעים בתוצרת החקלאית הישראלית ואף יכולים להרוס ענפי חקלאות שלמים.
נגעי חקלאות כאלה גורמים לאובדן של עד % 40 מכלל התנובה החקלאית בעולם ונאמדים באובדן מסחרי של כ- 200מיליארד דולר כל שנה.
תעודת בריאות אינה יכולה להבטיח את איכות הסחורה כיוון שאינה מתייחסת לכל רשימת הנגעים העשויים להגיע עם הסחורה ממדינת המקור!
האם מדינת ישראל ערוכה להשפעות הסביבתיות?
כחלק מהמאבק ביוקר המחיה משרד האוצר מקדם רפורמה חקלאית הכוללת, בין היתר, הפחתת מכסים והקלת הפיקוח על תוצרת פירות וירקות מיובאת. רפורמה זו עשויה לתרום להוזלה מסוימת של עלויות המזון של הציבור, אך גם תגרום לנזקים כלכליים, בריאותיים וסביבתיים כבדים כתוצאה מחדירת מינים פולשים לישראל.
הגדלת התוצרת החקלאית הטרייה הנכנסת לישראל צריכה להיעשות לאחר הערכת סיכונים והיערכות מוקדמת ונאותה להגעתם של מינים פולשים. במסגרת היערכות זו, יש להימנע מפתיחה מוחלטת ומיידית של המשק ליבוא, אלא לנקוט בגישה מדודה והדרגתית שתאפשר לאנשי המקצוע וגופי הפיקוח להיערך כראוי לסיכוני פלישה ביולוגית.
