על רקע של צמצום מקורות ההכנסה מהחקלאות נוצר הצורך באיתור מקור הכנסה אלטרנטיבית לחברי האגודה החקלאית במושב. כך עלה הרעיון להקמת מרכז מסחרי ותחנת דלק בחלקות האגודה בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל המאפשרת לאגודות ליזום מיזמים כלכליים שאינם חקלאים.
וועד האגודה הוביל פרויקט ייזום של מרכז מסחרי, תוך יצירת וודאות ברורה לגבי השיתוף כולו, מהותו, היקפו על כל מרכיביו וזאת באמצעות הכנסה קבועה ומוגדרת למושב ולחבריו בגישה של "ללא נטילת סיכונים".
הגישה המוזכרת לעיל נחשבה גישה חדשה ואחרת, מצד אחד הגבילה את הכנסות המושב לסכום החזר חודשי שלא יפחת מסכום שנקבע מראש ומאידך הבטיחה את קיומו של הפרויקט מבלי לחשוף את האגודה לסיכונים תפעוליים וכלכליים. כ"כ הוסכם כי חלקו של המושב לא ידולל בשום מקרה. מנגנון ההסכם המוזכר לעיל של
"יזם – אגודה" מגלה עניין רב אצל מושבים (וקיבוצים) נוספים בארץ שביקשו לאמצו כמודל לגישה אחראית בתכנון ובנית פרויקטים כלכליים במושבים.
הקמת חברת היזם:
העיקרון המנחה הוא שעבודות התכנון וההקמה של המרכז המסחרי, השכרתו ניהולו, שיווקו והפעלתו יבוצעו וימומנו בסיוע החברה היזמית ויחד עם זאת חויב היזם (המפעיל) לשמור על אופיו הכפרי של המרכז המסחרי כפי שהוא קיים היום, תוך שמירה על הוראות התכנון במרחב הכפרי ומתן אפשרות להתרחבות בהתאם למגבלות התכנון.
הקמת חברה המשותפת ליזם ולמושב:
החברה המשותפת תנהל מערכת דווח הנהלת חשבונות שתספק תמונה מלאה לעסקי החברה. למושב וליזם קיים מספר זהה של דירקטורים בדירקטוריון החברה המשותפת כאשר לכל דירקטור תהיה הזכות לדרוש את כינוס ישיבת הדירקטוריון של החברה.
מזה כעשר שנים המרכז המסחרי פועל ומתפתח לרווחת חברי האגודה והמושב.
הקמת תחנת התדלוק:
מאותם רציונליים של הקמת המרכז המסחרי ועל בסיס אותן עקרונות מוקמת במשבצת האגודה תחנת תדלוק עם שטחים מסחריים הנלווים לה, התחנה אמורה להיות מופעלת בזמן הקרוב ביותר ולה יתווספו שטחים מסחריים (חנויות נוחות) ככל שייבנו.
החשיבה בבניית שני המיזמים הסמוכים זה לזה (המרכז המסחרי ותחנת התדלוק) נעשתה במטרה כי שני הפרויקטים יפעלו בשיתוף פעולה ובתאום ויזינו זה את זה.
בנית התחנה לוותה בייסורי חבלי לידה לא פשוטים עקב הפקעת השטח המיועד לתחנת התדלוק ע"י רשות מקרקעי ישראל בטענה לחוסר שימוש חקלאי. כל ניסיון הדברות עם רשות מקרקעי ישראל לא צלח ובהסכם פשרה שקיבל תוקף בימ"ש השטח הוחזר למושב ומלאכת התכנון ובנית ההסכמים החוזיים עם היזם החלה.
לווי הפרויקט:
לווי הפרויקט (אישורי תכנית) הצריך מעקב אישי ושוטף אצל רשויות המדינה שאם לא כך, קשה לקדם פרויקט כתחנת דלק, פרויקט המצריך התארגנות לאבטחת שמירה מחמירה ביותר לדרישות איכות הסביבה, שרותי כבאות, תנועה וגורמים נוספים רבים.
כיום המושב מברך על המוגמר.
לסיכום, המלצות לאגודות במושבים:
חלק ממטרות האגודה החקלאית הן לארגן ולשפר את התנאים הכלכליים של החברים בהתאם לעקרונות קואופרטיבים ומומלץ לעשות כך לטובת החברים כל עוד הדבר אפשרי מבחינה תכנונית ובהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל.
הכותב הוא בן מושב, עו"ד שותף במשרד מאור חייקין המתמחה במרחב הכפרי.
