פסקי דין
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל לאחרונה תובענה של מושב ישעי ופסק כי בן המושב שלא שילם את מלוא דמי הפיתוח בגין בנייה בהרחבה איבד את זכאותו לרכוש זכויות במגרש כמומלץ האגודה.
בין היתר, קבע בית המשפט כי אי-תשלום דמי הפיתוח מהווה הפרה יסודית של החוזה עם המושב, ולכן היה המושב זכאי לבטל את החוזה אף ללא מתן ארכה (אם כי במקרה הנדון המושב נתן לבן המושב מספר ארכות לתשלום). עוד נקבע בפסק הדין כי טענתו של בן המושב, שלפיה הוא זכאי שלא לשלם את דמי-הפיתוח בשל חובות של המושב לבני משפחתו, בעיקר חוב עבר לאביו – חבר המושב, אינן מצדיקות את אי-התשלום, מה גם שבן המושב לא העלה טענה מפורשת לקיזוז סכום דמי הפיתוח מחוב העבר של המושב לאביו לפני עריכת ההגרלה על הזכאות למגרש או מייד לאחר שהמושב הודיע לו על הזכייה בהגרלה.
ת"א (מחוזי י-ם) 13908-01-17 ישעי – מושב עובדים של של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' בשארי (פורסם בנבו, 5.03.2023)
חיוב הרשות בכיבוד הוראות הסכם ההשבה בנוגע לאופן חישוב מגרשים / דודו קוכמן, עו״ד
07 מאי 2023 נכתב ע"י דודו קוכמן, עו״דאגודת כפר שיתופי נהריה הגישה עתירה כנגד המנהל שדחה את ההשגה המשפטית בעניין המפרט הכספי שנערך ביחס למגרשים מסוימים שעמדו לרשות נהריה במסגרת הסכם ההשבה.
לפי המנהל נדרשה האגודה לשלם 91% מערך הקרקע נכון למועד עריכת המפרט הכספי על פי שומת השמאי. אגודת נהריה טענה בעתירה שיש לחשב את מחיר המגרשים, לפי הסכם ההשבה בין הצדדים, קרי לפי ממוצע המחירים המשוקלל של 40% המגרשים הראשונים ולא לפי "שומה עדכנית".
עת"מ 48831-09-22 נהריה כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל ואח', פס״ד מיום 20/03/23
על רישום נוכחות בעבודה וגם על טענת "תלושים פיקטיביים" / שמואל גלנץ, עו״ד
05 אפר 2023 נכתב ע"י שמואל גלנץ, עו״דשני כשלים שכיחים אצל חקלאים מעסיקי עובדים שכירים
להלן פס"ד בן מומחשים שני הכשלים הנ"ל:
בבית הדין האזורי לעבודה[1] נדונה תביעתו של עובד שצו ההרחבה בענף הבניה חל עליו.
התובע עתר לקבל פיצויי פיטורים ופנסיה, לפידיון חופש, דמי הבראה, נסיעות, חגים, שעות נוספות, פיצוי על פיטורין ללא הודעה מוקדמת וללא שימוע וכן לשכר חודש העבודה האחרון, דמי הודעה מוקדמת ופיצוי עקב הפקת תלושי שכר פיקטיביים. בתביעה טען התובע שתלושי השכר שהנפיק לו מעסיקו, הנתבע, אינם כוללים את השכר ששולם לו במזומן ושהרישום 'בונוס' היה שכר לכל דבר ועניין, ועל כן יש לקחת בחשבון גם את סכומי הבונוס לחישוב המגיע כפנסיה ופיצויי פיטורים.
מנגד טען הנתבע כי התובע לא פוטר אלא נעלם וזנח את העבודה ועל כן התובע הוא זה שחב בדמי הודעה מוקדמת.
טענות סותרות היו גם באשר לימי ושעות העבודה. בעניין אחרון זה נסמך בית הדין על הסעיף בחוק[2]: "מעסיק חייב לנהל פנקס בדבר שעות עבודה... לא בוצע הרישום באמצעים מכניים... יחתם הרישום מידי יום בידי העובד ויאושר בחתימת אחראי שהמעסיק מינה לכך".
כאן הוסיף בית הדין והפנה לחוק אחר[3]: "בתובענה של עובד נגד מעסיקו שבה שנוי במחלוקת... והמעסיק לא מסר לעובד הודעה... תהיה חובת ההוכחה על המעסיק בדבר העניין השנוי במחלוקת".
[1] סע"ש 19183-06-21 מוחמד עבדלואלי נ' נשאת מנסור
תקדים נדיר: ביהמ"ש מחק את ערעור המדינה כנגד "האיכר מאבן יהודה" / רחל בן יחזקאל, מתמחה
31 מרס 2023 נכתב ע"י ד"ר ניסן שריפי- משרד עורכי דיןהאם יש לצפות שיזם שמבקש לקבל רישיון עסק ימתין שנה ( או שנתיים ) עד לקבלת הרישיון ? הרי בהמתנה זו יכלה כל כספו ולא ירוויח אף שקל שחוק אחד. לפיכך, בודדים הם היזמים בישראל שקודם לפתיחת העסק מוציאים רשיון – עסק.
בכשליש מהעסקים מסורבי הרישוי – הסיבה העיקרית לסירוב מתן הרישיון הוא דרישת הרשות לשימוש חורג. בקשה להיתר לשימוש חורג עולה הון עתק ( אדריכל, מהנדס, מודד, אגרות, היטלים ) ונמשכת זמן רב ( בין שנה לשלוש שנים ). גם ברפורמה לא ניתן מענה לכך (בעיה שמאפיינת עסקים בקיבוצים ומושבים רבים בכל רחבי הארץ).
תמצית הרצאה במכללה האקדמית כנרת-עמק הירדן
עמי חצרוני, בעל עסק למכירת פירות וירקות בכביש 553, בסמוך לתחנת הדלק, בשם "האיכר אבן יהודה", מנהל כבר מספר שנים מאבק כנגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה "שרונים", בשל כתב אישום שהוגש כנגדו וכנגד בנו והחברה שבבעלותו.
לאחרונה, בית המשפט השלום בנתניה (השופט גיא אבנון) ציין בפסק הדין שנתן, כי עמי חצרוני, בנו והחברה שבבעלותו, ביצעו שימוש אסור במקרקעין בכך שהם משתמשים במבנה שנבנה ללא היתר על קרקע חקלאית בשימוש מסחרי כחנות לממכר פירות וירקות. התובעת, עו"ד איריס יערי, ביקשה להשית על הנאשמים קנסות כוללים בסך של 900 אלף ₪, וגם קנס יומי על כל יום בו ימשיכו להפעיל את החנות, בסך של 1,400 ₪, והכל יחד עם מאסר על תנאי.
לעומתה, הסנגור, עו"ד ד"ר ניסן שריפי, ציין כי מדובר בחקלאי פעיל שמכר גם תוצרת של חקלאים אחרים. כמו כן, ציין את היותו לוחם וקצין קרבי בשירותו הסדיר ובמילואים, אשר זכה לתעודת הוקרה והערכה, ולמרות שנקלע למצוקה כספית קשה עד לפשיטת רגל, הצליח להשתקם כלכלית.
ד"ר שריפי ביקש, כי הקנס שיוטל על הנאשמים לא יעלה על 10,000 ₪ ושיינתנו מספר חודשים להסדיר תכנונית את המבנה והפעילות בו.
תו"ב (שלום) 14938-11-18 הוועדה המרחבית לתכנון ולבניה שרונים נ' חץ השדה בע"מ ואח', פס״ד מיום 02/01/23
- תו"ב (שלום) 14938-11-18 הוועדה המרחבית לתכנון ולבניה שרונים נ' חץ השדה בע"מ ואח', פס״ד מיום 02/01/23 (13908 הורדות)
- עתפ"ב (לוד) 43066-02-23 ועדה מקומית לתכנון שרונים נ' חץ השדה בע"מ ואח' (13847 הורדות)
- עתפ"ב (לוד) 43066-02-23 ועדה מקומית לתכנון שרונים נ' חץ השדה בע"מ ואח' - כתב טענות של עו״ד ד״ר ניסן שריפי (13832 הורדות)
להלן פסק דין של בית המשפט המחוזי שאימץ ביום רביעי 22.3.2023 את עמדת בית המשפט המחוזי – שקבע כי אין לנהל תביעות ייצוגיות נגד רמ''י בגין נזקי התנהלותה בעסקאות.
בין היתר בגלל "השונות האישית בין עסקה לעסקה" שחוסמת מכנה משותף של הקבוצה הרלבנטית!
עת״מ (חיפה) 48831-09-22 נהריה כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע״מ נ׳ רשות מקרקעי ישראל ואח׳, פס״ד מיום 20.03.23
פרסום תקנות התכנון והבנייה (הקלה, שימוש חורג וסטייה מתכנית), התשפ"ג-2023 (התקנות) / אדריכל יונתן פרג'ון, עו״ד
21 מרס 2023 נכתב ע"י חגי שבתאי, עו״דכללי כניסתו לתוקף של תיקון מס' 134 לחוק התכנון והבנייה (התיקון לחוק) שחל מ-1 בינואר 2023, צמצמה מאוד את יכולת הוועדות המקומיות לדון בהקלות במסגרת בקשות להיתרי בנייה.
תיקון מס' 134 חוקק, עובר לחוק ההסדרים לשנת 2021-2022. מטרת התיקון היא קיצור משך הטיפול בבקשות להיתרי בנייה, שבמסגרת מרביתן, מוגשות גם בקשות להקלות שונות מהתכנית המפורטת החלה במקום.
ככלל, נטל התיקון לחוק את היכולת של וועדה מקומית, לדון בבקשות הקלה בהיתרי בנייה מכח תכניות שמופקדות החל מ-1 בינואר 2023 (התאריך הקובע), ואילך. בבקשות להיתרי בנייה הנסמכות על תכניות שהופקדו או אושרו לפני התאריך הקובע, ניתן להמשיך ולפעול במתכונת ההקלות הקודמת, לשנתיים נוספות מהתאריך הקובע, כלומר: עד 31.12.2025.
בתאריך 21 בפברואר 2023 פורסמו התקנות בהן עסקינן. תקנה מס' 4 לתקנות, מפרטת את הנושאים הבודדים בהן תוכל הוועדה המקומית להמשיך וליתן הקלות בבקשות להיתרי בנייה.
פלוני (להלן: "התובע") ואלמוני (להלן: "הנתבע") הינם זוג אחים אשר ברשות אמם הייתה נחלה ובה דירת מגורים. לאחר מות האם, הנתבע מונה כבן ממשיך ואילו התובע קיבל רשות לבנות את ביתו בסמוך לבית הקיים בנחלה. בהמשך פרץ סכסוך בין האחים אשר הוביל לכך שהגישו תביעות זה כנגד זה בנוגע לשייכות בנחלה.
תמ"ש (משפחה)(טבריה) 15955-06-17 פלוני נ' אלמוני, פס״ד מיום 28/09/22
העסקת עובדים פלסטינים בחקלאות והקשר הגורגי עם רשות האוכלוסין (מת"ש) / שמואל גלנץ, עו״ד
21 פבר 2023 נכתב ע"י שמואל גלנץ, עו״דהתלות הכפויה של מעסיקי עובדים פלסטינים במדור התשלומים שברשות האוכלוסין (מת"ש) מייצרת למעסיקים קשיים יומיומיים, כך גם לעובדים. אחת התוצאות של הרגולציה העודפת, המכבידה, היא שוק שחור בהיקפים עצומים בו חוטאים רבים וטובים, ככל שמת"ש מערים קשים חדשות לבקרים, כך מיוצרות "שיטות" להתגבר על הקשיים. 'ככל שיענו אותו כן ירבה וכך יפרוץ', ככל שמת"ש מכביד כך מתרחבת תופעת הסחר בהיתרי עבודה ובהעסקה שלא כדין.
פסק דין (אחד מיני כמה) שממחיש את הפרקטיקה בנושא ניתן בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב[1].
[1] סע"ש 32954-10-17 מעאד זידאן נ' אנקר עוזי בע"מ
[2] סע"ש 3238-05-18 חאלד עבדאלעאל נגד גיל-בר מהנדסים בע"מ ניתן ב-
שימוש שאינו חקלאי, במקרקעין שייעודם חקלאי, אסור גם אם נעשה בהסכמת וביוזמת הרשות המקומית
08 פבר 2023 נכתב ע"י האיחוד החקלאיבית משפט השלום קבע ששימוש שאינו חקלאי, במקרקעין שייעודם חקלאי, אסור ומחייב בדמי שימוש והריסת המבנים, גם כאשר נעשה באישור ואף ביוזמת הרשות המקומית.