פניות רבות מטעם חקלאים בעניין ההפרשה לפנסייה ועל חשבון פיצויי פיטורים לעובדים התאילנדים המועסקים אצלם מופנות אלי לעיתים קרובות.
ההפרשה לפנסיה לעובדים הזרים בחקלאות הינה סוגיה לא פתורה. מחד הדין מחייב הפרשה לטובת פנסיה לכל עובד בחקלאות ובכלל זה לעובדים הזרים. לשון החוק(1) מחייב הפרשה לקופה מוגדרת שזהו ייעודה. מאידך, בפועל אין קופה כזו. דוחות ביקורות הנערכות אצל חקלאים מטעם משרד העבודה מפיקות התראות לחקלאים ואיום בעיצומים כספיים. בית הדין הארצי הורה הלכה לפיה בצאת העובד את הארץ, יש לשלם את הסכום שהיה מופרש עבורו אילו קיימת היתה קופה גמל לעו"ז.
מעבר להיות תשלום הפנסיה ופיצויי פיטורים לעו"ז נוגד את הרציונאל שבגינם קיימת החובה (בעיה שלא כאן המקום לדון בה) מתמודדים החקלאים עם בעיות יישום הלכה למעשה. המלצת משרד התמ"ת עוד משנת 2008 לפתוח חשבון ע"ש המעסיק ואליו להפריש באופן שוטף את המגיע בעד פנסיה וע"ח פיצויי פיטורים יוצרת בעיה מצד הכרה בהוצאה השוטפת ע"י רשויות המס.
במטרה להמנע מהתראות וחיובים הניתנים ע"י פקחי משרד העבודה וכדי לפתור את בעיית ההכרה בהוצאה נוהגים מקצת חקלאים לשלם את המגיע בעד פנסיה וע"ח פיצויי פיטורים בתלוש השכר תוך ציון הדבר בשורות נפרדות בתלוש. אין ספק שפתרון זה אינו עונה על המהות והרציונל של שני נושאים בעייתיים אלה, זו גם היתה עמדתו של הממונה על יחסי העבודה במשרד העבודה כפי שהובעה בפגישה עימו בעבר.
פסקי דין סותרים ניתנו במקרים בהם מעסיק משלם לעובד הזר מידי חודש את הסכום אותו אמור היה להפריש לקופת פנסיה. בחלקם הונחה דעתו של בית הדין ותביעת העובד נדחתה ובמקרים אחרים נפסק כי תשלום שוטף אין בו כדי למלא את הדרישה לתשלום פנסיה ופיצויי פיטורים.
פסק דין שניתן בבית הדין הארצי(2) יכול שישמש צידוק להתנהלות כאמור, היינו תשלום שוטף מידי חודש. פסק הדין העוסק בעניין שכזה ניתן בתביעה של מסתנן מאריתראה שהועסק למעלה מ-3 שנים בחברת ניקיון.
פסק הדין עסק במספר עניינים ואולם כאן נתמקד רק בעניין ההפרשות לפנסייה.
באותו מקרה נמסרה לעובד בתחילת עבודתו כנדרש הודעה על תנאי עבודתו. בהודעה צויין כי פנסיה תשולם לעובד ישירות מידי חודש וכך אמנם נעשה. בתלוש השכר נרשמו בין היתר 2 שורות באחת "ע"ח פ.פ." בשניה "גמל פנסיה".
העובד טען בערכאה הראשונה, בבית הדין האזורי לעבודה, כי יש לחייב את החברה בתשלום פיצויי פיטורים מלאים שכן הוא לא הבין את תוכן ההודעה לעובד שניתנה לו בתחילת עבודתו משזו נרשמה בעברית. בית הדין האזורי קיבל את טענתו של העובד וקבע כי על החברה לשלם לעובד את מלוא פיצויי הפיטורים המגיעים לו וזאת לנוכח הוראות חוק פיצויי פיטורים(3) לפיו על מנת שאפשר יהיה לשלם מידי חודש סכום ע"ח פיצויי פיטורים נדרש אישורו של שר העבודה וכזה לא היה. בית הדין קבע: "משלא הוצג בפנינו אישור שר העבודה, אין לראות בתוספת השכר ששולמה לעובד תחליף לתשלום פיצויי פיטורים לנוכח... הוא זכאי לפיצויי פיטורים".
בית הדין האזורי תמך החלטתו בין היתר בטענה כי מטרת החוק אינה קבלת כספים מהמעביד במהלך העבודה, אלא לאפשר לעובד קבלת סכום כסף עם סיום עבודתו.
במהלך השנים הוסדרו בחוק בצווים ובתקנות דרכי הפקדה לקופות לסוגי עובדים שונים (ב-23.6.16 הותקנו תקנות פיקדון לעובדים זרים בענף הבניין ובחברות סיעוד. ב-11.5.17 פורסמו תקנות לתשלום פקדון למסתננים).
מכל מקום לגבי עובדים זרים בחקלאות עד למועד רשימה זו לא הותקנו התקנות בעניין קופה אליה יש להפריש זכויות הפנסיה והסכום ע"ח פיצויי פיטורים.
בעקבות ערעור החברה לבית הדין הארצי נתהפכה ההלכה לפיה פסק בית הדין האזורי. בניתוח שערך בית הדין הארצי נקבע: "אין מקום למנוע מהמעסיק לצאת ידי חובת ההפקדה השוטפת באמצעות תשלום שוטף של רכיב הפיצויים לעובד בשכרו במסגרת שורה נפרדת בתלוש השכר".
בית הדין קבע כי במקום בו קיימת הסכמת העובד, ישנה הפרדה ברורה בתלוש בין שכר היסוד לבין רכיב פיצויי הפיטורים וכאשר הסכום המשולם אינו בא במקום פיצויי פיטורים אלא ע"ח פיצויי פיטורים, כי אז יש לאפשר צורת תשלום שכזו.
אין באמור לעיל כדי להחליף ייעוץ משפטי.
- חוק עובדים זרים, תשנ"א-1991
- 64836-09-16 י.ב. שיא משאבים בע"מ נ' אוקובזגי
- סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 "הסכם בין מעסיק לבין עובד, שפורש בו שהפיצויים כלולים בשכר העבודה וההסכם אושר על ידי שר העבודה או מי שהוסמך על ידיו לכך, יבוא לענין הפיצויים במקום הוראות חוק זה ובלבד שאין הסכם קיבוצי החל על המעסיק והעובד, המחייב תשלום פיצויי פיטורים".
