בתביעה שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב תבע עובד בחברת טכנולוגיה עילית את החברה בה הועסק ואת מנהלה ובעליה.

סיפור המעשה בקיצור; עובד שהועסק בחברה 11 חודשים, 6 חודשים ראשונים במשרה מלאה ו- 5 חודשים בחצי משרה. אז נותקו היחסים בין הצדדים. הנתבעת טענה כי התובע לא היה עובד בחברה. לטענתה, התובע, עולה חדש, פנה אל מנהל הנתבעת והציע את שירותיו ללא תמורה. הנתבעת הציעה כי אם וכאשר יושקע בחברה ע"י צד ג' סכום כסף משמעותי אזי יהפוך התובע לעובד וישולם לו בנוסף לאופציות סך של 7,500 ₪ כשכר חודשי.
עם סיום ההתקשרות כאמור לאחר 11 חודשים שולם לתובע סכום מסויים שלטענת הנתבעת גילם תמורה השווה לשכר המינימום, לזכויות סוציאליות ולוויתור על האופציות.

ס"ע (עבודה) (ת"א) 37315-12-14 גורדון סוטקר נ' גסטר טכנולוגיות בע"מ ש' איתי וייס, פס״ד מיום  15.12.2016

כתב אישום כנגד בעל ואשתו בגין העסקת עובדת זרה אחת לשבוע במשך שנה וחצי. הסתיים בזיכוי השניים.

בעת הדיון בפני כב' השופט דורי ספיבק בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב טען עורך דינם של הנאשמים כי יש לזכות את הנאשמים בשל כך שהמפקחים נהגו שלא כדין ועל כן יש לפסול את כל הראיות שבתיק ולהתעלם מהודאת הנאשמים.

הע"ז 11387-09-14 מדינת ישראל נ' ארז רובינשטיין ואלה רובינשטיין, פס״ד מיום  4.2.2017.

ראובן מעונין בשינוי יעודם של מקרקעיו, אך רשויות התכנון אינן מאפשרות לו לעשות כן לפי רצונו אלא מחייבות אותו לשנות גם ייעודם של מקרקעין סמוכים הנמצאים בבעלות שמעון. כתוצאה מכך, האינטרסים של ראובן ושמעון במקרקעין השייכים להם כלואים זה בזה. לפיכך, פועל ראובן על מנת לשנות הן את יעוד מקרקעיו, והן את יעוד מקרקעיו של שמעון. שמעון נהנה מהתכנית אותה יזם ראובן – אך מסרב לשלם בגין כך. האם זכאי ראובן לחייב את שמעון בהשבה בעילת עשיית עושר ולא במשפט?

ת"א 3344-10-00 בן סירא ואח' נ' ברנהיים ואח', פס״ד מיום 05/03/17

חברת מושב לפידות תובעת את שכנה בגין הפרת הסכם שנגע לגבולות נחלותיהן, וכן בגין הריסת גן הנוי שגידלה בגבול בין הנחלות.

ת"א (שלום)(חיפה) 901-11-13 שולמית נ' מרקו, פס״ד מיום 27/01/17

בקשה למתן פסק דין הצהרתי לפיו לצדדים עומדת זכות ערעור על פסק בוררות אשר הכריע בסכסוך גבולות אשר נתגלע בניהם.

ה"פ (חיפה) 21482-06-16 ניסים דעדוש נ' אגודת גורן, פס״ד מיום 26/12/17

תושב היישוב כרמי יוסף תובע את שכנו בגין לשון הרע מכיוון ופרסם פוסט המגנה אותו בפורום הקהילתי של היישוב.

ת.א (שלום)(רשל״צ)  52180-12-14 נועם נ' דוד, פס״ד מיום 29/11/16

האם ניתן לערער על החלטות רשם האגודות השיתופיות בפני בית המשפט העליון? בפסק דין שניתן אך לאחרונה (16/11/2016) ע"י נשיאת בית המשפט העליון, כב' השופטת מרים נאור, עסק בית המשפט בשאלה.

בג"ץ 5945/14 יונתן זאנדני נ' רשם האגודות השיתופיות, פס״ד מיום 16/11/16

נחשון רשף ממושב רשפון, אשר הואשם אשתקד בכתב אישום, לפיו הוא משכיר מבנה איסכורית בשטח של כ- 1,280 מ"ר למספר שוכרים, זוכה בשבוע האחרון מכל אשמה לאחר שבית המשפט השלום בנתניה (השופט עוז ניר-נאוי) קיבל את טענות סנגוריו של רשף, עוה"ד ד"ר ניסן שריפי ואלעד בוסקילה, ולפיהן המשק במושב רשפון שייך לאביו של הנאשם, ואין לראות בנאשם כ"מי שהוחזק כבעלים של המקרקעין בשעת ביצוע העבירה". קביעה זו של בית המשפט ניתנה למרות שעורכי הדין של הנאשם הודיעו לבית המשפט, כי אין בכוונת לקוחם להעיד,  וכלל לא נוהלה פרשת הגנה.

המדינה טענה, באמצעות עו"ד אופיר סטרשנוב, בין השאר, כי "הנאשם, נחשון רשף, הוא מי שאסף את השיקים בגין השכירות... כי השוכרים ראו בנאשם כמשכיר ... והם (הנאשם ואביו) פועלים על מנת להשיג היתר ואף פנו לעו"ד".

השופט נאוי קבע, כי כדי להרשיע את הנאשם כבעלים של המשק (או מי שמוחזק כבעלים של המשק), יש לבחון הענין במבחני השליטה הממשית במקרקעין.

ת״פ (שלום)(נתניה) 15306-09-15 מדינת ישראל נ׳ רשף ואח׳, פס״ד מיום 01/02/17

עסקינן בשתי תביעות שאוחדו שעניינם בשני תושבי השטחים אשר טענו כי הועסקו ע"י מושב משואה וכי מגיעים להם כספים בשל זכויות אשר לא שולמו להם כדין.

סע"ש (עבודה)(ירושלים) 44036-10-14 ראפת סעיד נ' מושב משואה, פס״ד מיום 16/12/16