בימים אלה פסק ביהמ"ש לענייני משפחה בנצרת פסק דין חשוב שמתמקד בשאלה האם סכום הפיצוי שאח חייב לשלם לאחיותיו לפי סעיף 114 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, ייגזר לפי "שווי נטו" של הנחלה, קרי לאחר ניכוי דמי הסכמה, מס שבח והיטל השבחה או שמא ייגזר לפי "שווי ברוטו" של הנחלה כפי שהדבר הוערך על ידי שמאי.

הכרעה זו חשובה שכן ידוע כי בעת מכירה של נחלה לצד ג' הניכויים בגין המסים השונים מפחיתים את ערך הנחלה בארבעים עד חמישים אחוזים.

כבוד סגן הנשיא, השופט אסף זגורי התמקד בפסק דין (ת"ע 69253-05-18 א.פ. ואח' נ' י.פ) בשאלה חשובה זו שעולה רבות בשנים האחרונות במצבים דומים בדבר פרשנותו של סעיף 114 לחוק הירושה.

מושבים וחברי מושבים מעסיקים עובדים בענפי המשק שברשותם. בכובעכם כמעסיקי עובדים אתם מחוייבים, מלבד תשלום שכר וזכויות סוציאליות, גם לספק לעובדים סביבת עבודה בטוחה. לעיתים, בשטף העבודה והלחץ לעמוד במשימות הרבות, קיימת נטייה ל"עגל פינות" ו"לעצום עיניים" מחובה זו. אלא שאז חושף עצמו המעביד לטענה כי התרשלותו היא שגרמה לתאונת העבודה ולפציעת העובד ועליו לשאת באחריות ולשלם לעובד נזקו (הגבוה לעיתים מתגמולי הביטוח הלאומי).

פסק דין שניתן לאחרונה (31.3.19) בבית משפט השלום בתל אביב דן בסוגיה חשובה זו ובחרתי לסקור בפניכם את עיקריו.  

* ת"א (שלום ת"א) 40788-12-15 פלוני נ' א. א. צנרת בע"מ (פורסם בנבו, 31.03.2019)

תביעה שהגיש מושב ינוב כנגד נציגי הועד הדתי במושב, במסגרתה תבע המושב את פינוייהם ממבנה ציבורי אשר הוא העניק להם בו זכויות חכירה, ואשר שימש אותם כבית כנסת, וזאת לאור פקיעתו של הסכם השימוש וכן בעקבות הפרות שונות מצד הנציגים.  

ת"א (שלום)(נתניה) 13253-01-17, אגודת ינוב נ' לביאד ואח' , פס״ד מיום 17/01/2019

חקלאים, וודאי מעניין אתכם לדעת האם ניתן לתקוף בבית משפט החלטה שניתנה לגביכם על ידי גורם במשרד החקלאות (פיצו"ח, השירותים הווטרינריים, הגנת הצומח וכו').

התשובה הינה שניתן אולם אני מבקשת להבהיר לכם כי בהתאם לפסיקה, בתי המשפט אינם נוטים להתערב בשיקול דעתם המקצועי של רשויות המדינה, אלא במקרים חריגים. פסק דין* שניתן לאחרונה (18.3.19) בבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה דן בסוגיה זו ומפאת חשיבותו ראיתי לנכון לסקור את עיקריו בפניכם.

* עת"מ (מינהליים חי') 6676-03-19 סובחי נח'לה ובניו בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד החקלאות ופיתוח הכפר (פורסם בנבו, 18.03.2019)

תביעה שהוגשה על ידי שניים מתושבי היישוב ריחן החברים באגודה הקהילתית של היישוב, במסגרתה ביקשו החברים לבטל את החלטת האגודה להפסיק את חברותם.

בנוסף, לאור התנהלות חברי ועד האגודה שהובילה להחלטה זו, תובעים החברים פיצוי בגין התרשלות של חלק מחברי וועד האגודה וכן פיצוי בשל עוולת לשון הרע.

ת"א (ירושלים) 35629-10-15 צבי פריד נ' מתיישבי ריחן יישוב קהילתי כפרי אגודה שיתופית בע"מ, פס״ד מיום 14/01/2019

השאלה אם ניתן לסווג פעילות כפעילות חקלאית אם לאו, היא שאלה קריטית.

זאת, בשעה שהן על פי דיני התכנון והבנייה והן על פי חוק ההתיישבות, שימוש שאינו חקלאי הנעשה על קרקע חקלאית ללא קבלת היתר, נחשב ל"שימוש חורג" ואסור, שבצדו סקציות חמורות.

בנוסף, לשאלה זו יש גם השלכות כספיות נרחבות, שכן דמי השימוש הנגבים על ידי רשות מקרקעי ישראל ("רמ"י") בגין פעילות בעלת אופי מסחרי גבוהים משמעותית מאלו הנגבים בגין פעילות חקלאית. מדובר בנושא רלוונטי לקיבוצים רבים אשר לצד פעילויות חקלאיות מובהקות (רפת, לולים, גד"ש וכו'), מפעילים גם עסקים הנמצאים בתחום "האפור".

פסק דין* שניתן לאחרונה (6.2.19) בבית המשפט השלום בבית שמש דן בסוגיית סיווג הפעילות בקרקע חקלאית, ומפאת חשיבותו בחרתי לסקרו בפניכם בתמצית.

* ת"א (שלום בי"ש) 45276-06-13 מנהל מקרקעי ישראל ירושלים נ' יוסף ערוסי (פורסם בנבו, 06.02.2019)

משלוח בוטנים מהודו שיועד למפעל קפה ופיצוחים בשפרעם הגיע לנמל ב-7.1.2019.

המשלוח היה מלווה ב'תעודת בריאות' מטעם משרד החקלאות בהודו. התעודה כללה הודעה כי הבוטנים נבדקו בהודו בהתאם לפרוצדורה הנדרשת ונמצאו נקיים ממזיקים כמו כן אושר כי מספר ימים קודם למשלוח בוצע בו אידוי במתיל ברומיד.

עתמ 6676-03-19 סובחי נח'לה ובניו בע"מ נ' מדינת ישראל, משרד החקלאות.

חבר הקיבוץ תל יוסף אשר עבד במדגה, תובע מהביטוח הלאומי להכיר במחלת עור שהתפתחה בכף רגלו השמאלית כתאונת עבודה שנגרמה לו כתוצאה מעבודתו במדגה

ב"ל (עבודה)(נצרת) 4011-03-16 – נתן נ' המוסד לביטוח לאומי, פס״ד מיום 21/05/2018

עסקינן בתביעה במסגרתה מבקשים קיבוץ חפציבה וקיבוץ בית אלפא כי יוענקו להם זכויות יתר בשטחי המשבצת המקוריים אותם הם חוכרים מרשות מקרקעי ישראל, בעודם מסתמכים על הלכת "שיח חדש", שהכירה בכך שבמצבים מסוימים יהיה זכאי חוכר חקלאי ל"זכויות יתר" במקרקעין. 

על כן, בית המשפט מחדד את הלכת שיח חדש בהדגישו כי תביעה במסגרתה מבקש חוכר כי יוענקו לו זכויות יתר שאינן מוענקות לכלל המגזר החקלאי, עומדת בניגוד לעקרונות השוויון והאחידות, ומשום כך ראוי לקבלה אך במקרים יוצאי דופן בהם קיימת הצדקה משפטית לסטות מהם.

ע"א 463/18 קיבוץ חפציבה, קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ  ואח' נ' קרן קיימת לישראל ואח', פס״ד מיום 05/03/2018