למרות זאת יתקיים ייצוא רימונים של 12 אלף טון; בתקופת חגי תשרי צרכו הישראלים כ- 6,000 טון רימונים.
ירון בלחסן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות אומר, כי השנה פחת יבול הרימון ויעמוד על היקף של כ- 40,000 טון בהשוואה לאשתקד, אז עמד היבול על כ- 55,000 טון, זאת מאחר ועקב מצב שווקי הייצוא והתחרות הגוברת עם מדינות שכנות, הצטמצמו הנטיעותובשנה האחרונה אף בוצעו עקירות מטעי רימון של אלפי דונם ברחבי הארץ, כאשר היום היקף שטחי גידול הרימון בארץ משתרע על פני כ- 15,000 דונם, מתוכם כ- 14,000 דונם מניבים וכ- 1,000 דונם מטעים צעירים, לעומת כ- 20,000 דונם שטח כולל בשנה שעברה. בנוסף, החקלאים נאלצו להתמודד השנה עם תנאי שרב אשר אינם מטיבים עם גידול הרימון.
את הרימון מגדלים באזור הצפון על כ- 3,000 דונם, במושבות השומרון כ- 3,000 דונם ובדרום הארץ כ- 9,000 דונם, המטופחים על ידי 400 מגדלים. כ- 28 אלף טון רימונים מיועדים לענף התעשייה (פריטת רימונים, הכנת מיץ רימונים-גרנאדין, ייצור שיכר וחומץ רימונים), במחיר לחקלאי של בין 1-1.5 שקלים לק"ג רימונים ומחיר ק"ג רימונים למאכל שנע בין 5-6 שקלים עבור החקלאי.
בתקופת חגי תשרי צרכו הישראלים כ- 6,000 טון רימונים, זאת כחלק מגידול בהיקף הצריכה המקומית של פרי טרי, בשיעור ניכר בשנים האחרונות, מכ- 4,000 טון בשנת 2000 לכ- 14 אלף טון בשנה כיום.
ירון בלחסן, ארגון מגדלי הפירות אומר, כי עונת קטיף הרימונים בארץ בעיצומה ותמשך עד חודש דצמבר. השנה חלקו של הפרי נפגע מגלי החום הכבדים בשרב האחרון, אשר משפיעים על צבעו, שאינו הופך לאדום, דבר הפוגע בשיווקו לצרכנים בארץ ובחו"ל וכן השרב הביא לירידה בכמות היבול. "כאשר חם מידי הפרי לא מקבל את צבעו האדום וקשה יותר לשווקו. הקיץ נפגעו החקלאים בעמקים, שם הטמפרטורות היו גבוהות במיוחד. עם זאת, החום מאפשר קטיף מוקדם יותר של הפרי ורמת החמיצות שלו יורדת וכך מתקבל פרי מתקתק יותר, המתאים במיוחד למיץ טרי או תעשייתי", אומר בלחסן ומוסיף, כי הרימון נחשב לפרי בעל סגולות בריאותיות רבות, עשיר במרכיבים נוגדי חמצון המסייעים במניעת התפתחות טרשת עורקים, מחלות לב, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, שבץ מוחי ובעלי תכונות אנטי-אייג'ינג. "על מנת להפיק את מיטב הבריאות מפרי הרימון מומלץ לסחוט מיץ רימונים במסחטת פרי הדר פשוטה. סחיטת הפרי יחד עם קליפתו מוסיפה למיץ את הערכים התזונתיים הגבוהים שבקליפה, שהיא החלק הבריא ביותר בפרי" מציע בלחסן.
מנתוני מכון הייצוא עולה, כי מרבית יבול הרימונים בארץ כ- 60% מיועד לשוק המקומי ו-40% מיועד ליצוא. מגמת יצוא הרימונים נמצאת בירידה. בשנת 2019 עמד הייצוא של הרימונים על 19 מיליון דולר, ירידה של 15% בהשוואה לשנת 2018. 78% מייצוא הרימונים מופנה למדינות אירופה ובעיקר לצרפת, גרמניה והולנד וחלקם לרוסיה ומעט למזרח הרחוק. בנוסף לשיווקו של הרימון כפרי טרי הוא משמש גם לתעשיות המזון והמשקאות, תעשיית הקוסמטיקה, תוספי מזון להזנת בעלי חיים ולשימוש בייצור מוצרים פארא-רפואיים.
בלחסן מציין, כי להערכתו יגיע השנה ייצוא הרימונים מישראל לכ- 12 אלף טון "עדיין לא ברור אם תהיה כדאיות כלכלית לחקלאים לייצא רימונים בשל תחרות גוברת בשווקים הבינלאומיים, עמם מתקשים המגדלים בישראל להתחרות, בעיקר מסיבות מאקרו כלכליות וזאת על אף שהפריון לדונם ואיכות הפרי בישראל טובים יותר משל המדינות המתחרות העיקריות: טורקיה, מצרים וספרד" אומר בלחסן.
לרימון תכונות בריאותיות ובארץ מטפחים מספר זנים, מהם בעלי גרגרים חמוצים וגרגרים מתוקים. הזן הנפוץ ביותר והמבוקש ביותר בארץ ובחו"ל הוא ה"וונדרפול", רימון גדול, חמוץ מתוק שצבעו אדמדם. זן נוסף אשר מפורסם בארץ ונחשב לזן המיתולוגי הינו "ראש הפרד". בשנים האחרונות מרבית מהעצים הוחלפו לטובת עצים מהזנים האדומים, הזנים המוקדמים: "עמק", "עכו" ו"שני", ובאמצע העונה זן "116".
אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ: (דברים פרק ח' פסוק ח')
מטע רימונים- צילום רבקה מזרחי