שנה חדשה גם בענף הבננות בעין גב

24 אלף שתילים חדשים של בננה מזן גראנד-נן ישתלו באזור החקלאי של עין גב

החלה שתילת הקיץ בענף הבננה בקיבוץ עין גב, שם ישתלו 24 אלף שתילים חדשים של בננה מזן גראנד-נן, על שטח של 50 דונם סמוך לכורסי, אזור הנחשב פורה במיוחד למטעי בננה. שתילה זו משלימה את שתילת האביב במאי השנה, של 15 אלף שתילי בננה, על שטח של 55 דונם, כלומר 105 דונם של מטעים חדשים. השתילים טופחו במשתלת הקיבוץ וכעת ישתלו בשתילה ידנית עדינה. עצי הבננה שניטעו באביב, בחודש מאי, יניבו בחודש אפריל שנה הבאה ועצי הבננה שיינטעו עתה, יניבו באוקטובר שנה הבאה. כל שטחי הבננות בעין גב משתרעים על שטח של 950 דונם.

מטעי הבננה מכוסים בבתי רשת המגנים על הבננות העדינות, הידועות כגידול הדגל של עמק הירדן, אזור בו פגיעת הקרה בחודשי החורף הינה נמוכה יחסית.

מיקי זעירא, מנהל ענף הבננה בעין גב אומר, כי מטעי הבננות מכוסים ברשתות, בכדי לחסוך במים "הרשתות מפחיתות באידוי המים וקיים חיסכון של 35% בכמות המים בשטחי הבננות וגם שומרות על המטע מפני הרוחות המזרחיות העזות, בעמק הירדן, העלולות לעקור את השתילים העדינים ולפגוע בעצים". עוד מוסר זעירא, כי השנה היה יבול מצוין בענף הבננות. בעין גב קטפו 6300 טון ובכלל בארץ כ- 170 אלף טון בננות, משטח כולל של כ- 25 אלף דונם.

עצי הבננה מניבים פרי כשנה מיום השתילה. רוב מטעי הבננה בישראל מטופחים באזורים המתאימים מבחינה אקלימית, אזור עמק הירדן וחוף כרמל. אורך חיי מטע בננות באותו שטח, הינו לזמן מוגבל ותלוי בתנאי האקלים והקרקע. בישראל מטע בננות מתקיים 7-10 שנים, לעומת דרום אמריקה, שם ניתן לגדל מטע במשך כ-20 שנה. ישראל הינה מחלוצות העולם בטיפוח וריבוי שתילי בננה ונחשבת ליצואנית גדולה של שתילי בננה למטעים ברחבי העולם, עם יתרון של ניקיון ממחלות המאפשר לישראל להיות אחת הספקיות החשובות של שתילי בננות לכל העולם. במטעים מסחריים נוהגים לקטוף את הפרי בעודו ירוק ומבחילים ואורזים אותו בבתי אריזה ברחבי הארץ.

הבננה (המכונה גם תְּאֵנַת חַוָּה) הינו צמח טרופי חד פסיגי השייך למשפחת המוזיים. לבננה 200 זנים בעולם והיא מוגדרת מבחינה בוטנית כ"עשב", מאחר ולצמח יש גבעול מעובה שכבות ולא גזע מעוצה, כמו לכלל העצים. הגבעול בנוי משכבות של גלדים. לבננה סוגים רבים הגדלים בעיקר באזורים חמים בעולם כמו מרכז ודרום אמריקה, מזרח אפריקה ועוד. במדינות המזרח הרחוק וביניהן הודו, אוכלים גם את קליפת הבננה, המכילה ערכים גבוהים מאוד של ויטמיניםB6 ו- B12, מגנזיום ואשלגן, סיבים, פרוטאין ואנטי אוקסידנטים. הסיבים בקליפת הבננה גורמים לתחושת שובע, מעודדים חילוף חומרים ולכן דיאטניות ממליצות על צריכת קליפות בננה בדיאטה. מרבית גידולי הבננה בעולם אינם של הזנים הנאכלים כפרי טרי ומתוק, אלא משמשים כמזון בסיסי ומקור לפחמימות. בארצות מסוימות אוכלים גם את קליפת הפרי, פרח הפרי ואף מבשלים אוכל בעליו של העץ ואוכלים את לבת הגבעול. בארצות הטרופיות מסיבי צמח הבננה מפיקים סיבים חזקים ביותר המשמשים חבלים "חבלי מנילה", שקים, סלים, מחצלות ועוד.