בלוגים
גם אם משרדי האוצר והחקלאות מסתכלים על החקלאות הישראלית דרך חור הקשית הכלכלית בלבד, תמיכה ישירה באמצעות הגדלת השתתפות המדינה בביטוח כנגד נזקי מזג האוויר היא הדרך היעילה והזולה ביותר לשמור על חקלאות כחול-לבן
פורסם בגפן - מגזין המושבות, גיליון 1284, 11/2/2022
החשיפה לייבוא תצמצם את הייצור החקלאי בפירות וירקות בהיקף שנע בין 35% -50% – מעל למיליון טונות, בעלות של כ- 8 מיליארד ₪ לשנה, ואת שטחי הגידול המושקים ב -50% – מ-2 מיליון דונם ל-1 מיליון דונם. נוכח זאת צפויה פגיעה חמורה בענפי פירות וירקות רבים
ה-OECD מגדיר את שלושת האתגרים שיעצבו את מערכות המזון והחקלאות בעולם בעשור הקרוב
חקלאות זה לא עוד ענף כלכלי אלא ענף שיש לו ערכים נוספים / דודו קוכמן, עו״ד
15 אוג 2021 נכתב ע"י דודו קוכמן, עו״דדודו קוכמן, מזכ"ל תנועת האיחוד החקלאי מבקש לפרק את טענותיו של מורגנשטרן ולהגיב עליהן אחת לאחת.
ישראבלוף במיטבו! תיקון חוק הותמ"ל שהוארך הוא הצלחה או כישלון? / ידיד כהן
05 אוג 2021 נכתב ע"י האיחוד החקלאיההסכמה שגובשה עם החקלאים והמועצות האזוריות לפיה שיעור האדמות החקלאיות שייגרע מיישובים חקלאיים לא יעלה על 30% מהקרקעות היא ישראבלוף במיטבו.
להלן חמש שאלות מתוך מגוון שאלות שעולות מן החוק שתוקן שתשובה עליהן תמחיש כיצד סובבו בכחש את ההתיישבות בממשלה ה-36
דאגו למזון שלנו – קריאת חרום בעידן הקורונה, שינויי האקלים ומשברים כלכליים / אריה חייקין, עו"ד
01 אוג 2021 נכתב ע"י אריה חייקין, עו״דהחקלאות הישראלית הייתה קריטית להתפתחות המדינה וביטחונה הפיזי באופן פיזור המושבים לאורכה ולרוחבה של הארץ, ההתיישבות העובדת תרמה לשגשוגה הכלכלי והמדיני של המדינה.
עד היום החקלאות שלנו היא מהמתקדמות בעולם כולו. לצערנו, בתוך הבית שלנו קיימות דעות שהחקלאות הישראלית אמנם הייתה קריטית בראשית ההתיישבות, אך היום בעידן הגלובליזציה, ובראיה כלכלית נטו אין בה כבר את אותה חיוניות כבעבר, ועל כך נתמקד בכתבה.
מעל 25 שנה כיהן ד”ר מוטי דלג’ו משדה וורבורג כראש מועצת דרום השרון ובעוד מגוון תפקידים ציבורים במסגרת כהונתו כראש מועצה הוענק לו 23 פעמים ברציפות “פרס למנהל תקין ואיזון תקציבים”.
לאור ניסיונו הרב הוציא לאחרונה ספר “טיפים למנהיגות מוצלחת” בו הוא מציע כ־120 טיפים, ספר שכבר זכה למחמאות רבות.
מתוך קו למושב, גיליון 1185 (03.06.2021)
חלם (במקרה הטוב) או סדום??? מה שברור – רגולציה אטומה ומנותקת ! ובכל זאת יש תקווה / שמואל גלנץ, עו״ד
29 אפר 2021 נכתב ע"י שמואל גלנץ, עו״דבענף החקלאות (גם במספר ענפים אחרים) נפוצה התקשרות של מזמין עבודה עם גורם חיצוני שמבצע עבור המזמין את העבודה.
צורת התקשרות זו מקובלת בענפים בהם אין העבודה קבועה ורצופה והיא תלויית צרכים המשתנים מעת לעת. בחקלאות מקובלת התקשרות שכזו עת נדרש הביצוע בפרק זמן קצר ובד"כ על ידי מספר גדול יחסית של עובדים.
על פי חוק מי שמספק כוח אדם למזמין עבודה חייב להיות מוכר ככזה על ידי משרד העבודה ולקבל רישיון לעסוק בכך. קבלת הרישיון כרוכה בנוהלים מדוייקים ובהפקדת ערובה כספית בסכום לא מבוטל. מטרת הערובה היא הבטחת חובותיו של הקבלן כלפי עובדיו. ככלל, מקובלת התקשרות עם "קבלן כח אדם" באופן שהקבלן משים עובד אצל מזמין העבודה והתמורה אותה משלם המזמין לקבלן נמדדת לפי שעות עבודה וכד'. התמורה על פי חוק חייבת להיות בגובה שיאפשר תשלום לעובד לפחות בגובה שכר המינימום והתשלום לחברת כוח האדם מגלם בתוכו גם את רווח החברה.
בצורת התקשרות אחרת, זו הנפוצה בענף החקלאות, מזמין החקלאי ביצועה של עבודה מוגדרת ומבצע העבודה עושה זאת באמצעות עובדיו. עובדים אלה ודרך ביצוע העבודה הינם באחריותו המלאה של המבצע. המבצע הוא זה שמנהל את העבודה, הוא זה שקובע את מספר העובדים לביצועה והוא זה שאחראי לאיכות הביצוע.
התשלום המוסכם אותו משלם המזמין למבצע מתייחס ישירות לתפוקות ולתוצאות העבודה. בהתקשרות שכזו אין מדידה של זמן העבודה אלא מדידה של תפוקות ואיכות. התשלום בו נושא מזמין העבודה מחושב לפי מכפלת כמות התוצרת בתעריף ליחידה. בענפים מסויימים בחקלאות צורת התקשרות זו של הזמנת עבודה ותשלום לפי תפוקות הינה הדרך המקובלת כך למשל בעבודות קטיף שם כל העבודה מתבצעת בפרק זמן קצר יחסית בשל הבשלה מהירה של היבול, מטעמי יעילות, אילוצי ארגון, מיכון, הובלות וכד'.
עו"ד רון רוגין טפל בענייני ההתיישבות בנגב ובגליל כבר עשרות שנים, וגיבש את תוכנית "מאה הימים לחיזוק ועידוד ההתיישבות", בדגש על הגליל והנגב ואזורי הספר.
הוא מציע את תכניתו למתמודדים במערכת הבחירות, כשאת הצורך בתוכנית ממשלתית ממוקדת אפשר להסביר גם לילד בכיתה א'; אבל, הפוליטיקאים עד כה, אינם מעוניינים! אולי על ידי פרסום ולחץ מלמטה, יזוז משהו...
חיזוק ועידוד ההתיישבות, בייחוד בגליל, בנגב ובאזורי הספר, היא מטרה אסטרטגית ולאומית. יש לממש בפועל בפעולות מעשיות וקונקרטיות - לא בסיסמאות חלולות וריקות מתוכן - את העיקרון החוקתי, המעוגן בחוק יסוד: הלאום) חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי(, על פיו "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה".
- רון רוגין: תכנית 100 הימים לחיזוק ההתיישבות (15560 הורדות)