ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושרי הממשלה הקדישו מאמץ רב בשנים האחרונות להגעה להגה השלטון או כדי לשמור על מקומם בשולחן הממשלה. למרבה ההפתעה דוקא באחת ההכרעות הכלכליות הראשונות והחשובות – הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל – בוחרת הממשלה לא לעסוק במגזר החקלאי בטענה שהנושא תלוי ועומד בפני בג"צ.

כיצד נקבע שווי לולים במשק חקלאי

לא אחת, נדרש בית המשפט בתיקים שעניינם ירושת המשק החקלאי, למנות שמאי מטעמו, על מנת שיעריך את שווי הנכסים וכלל הזכויות הקיימות במשק.

ביום 02.04.09 ניתנה החלטתו של השופט טפרברג דניאל בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, בבקשה לפסילת חוות דעת שמאי שמונה ע"י ביהמ"ש ולמינויו של שמאי חדש תחתיו, ולפיה קיבל בית המשפט את הבקשה ואכן מונה שמאי נוסף לערכית חוות דעת שמאית למשק.

חוזר משרד עו"ד גלעד שרגא

החלטה מס' 1184 של מועצת מקרקעי ישראל מיום 12.3.2009 שעניינה "תוספת בניה שינוי ייעוד, ניצול ופיצול מגרש – תשלום דמי היתר", קיבלה תוקף ביום 29.3.2009 עם חתימת שר האוצר.

במסגרת החלטה זו מוענקות הטבות כספיות במגרשים צמודי קרקע למטרת מגורים במגזר העירוני ובהרחבות במגזר החקלאי, בדמות פטור מדמי היתר ו/או השלמת דמי חכירה מהוונים על תוספת זכויות בניה. באזורים שאינם בעדיפות ובאיזור עדיפות לאומית ב' ינתן אך ורק פטור מדמי היתר מעבר לזכויות הבניה התכנוניות אשר היו קיימות במועד הקצאת המגרש. החלטה זו אינה חלה על מגרשי המגורים המשויכים לחברים בקיבוצים ובמושבים שיתופיים, במסגרת שיוך דירות ואף לא על חלקות המגורים בנחלות בקיבוצים ובמושבים.

בן ממשיך הוא בן אשר מתמנה כממשיך למשק חקלאי. יש דרכים שונות למנות בן ממשיך. ניתן למנותו לצורך פורמלי - לדוגמא כשיש צורך בקבלת אישורים לבניית בית שני בנחלה. ניתן אף למנות בן ממשיך מתוך מטרה שיקבל את כל הזכויות במשק / בנחלה לאחר פטירת ההורים. כמו כן ניתן למנות בן ממשיך במטרה לקבל מהבן הממשיך התחייבות לסעוד ו/או לתמוך בהורים מבחינה כלכלית ו/או מכל בחינה אחרת לעת זיקנתם. ואולם יש גם מינויים מגוונים אחרים.
נושא זה מעורר בעיות וסוגיות משפטיות שחלקן טרם קיבל מענה מושלם בפסיקה.

ערך התפוקה החקלאית בשנת 2007 עמד על 22.7 מיליארדי שקלים, ומהם כ- 39% נובעים מתפוקת מצרף ענפי בעלי החיים. חלקם של ענפים אלו בתוצר החקלאי, נמוך יותר – כ- 25% בחשבון רב שנתי – וזאת משום שהם מגלמים ערך מוסף נמוך מזה של מצרף ענפי הצומח.

"דמי הסכמה" הינו מס החל בין היתר על מי שמוכר זכויותיו במשק, מס המוגדר כ- "חלקו של מינהל מקרקעי ישראל בעליית ערך הקרקע". בעת מכירת משק או נחלה במושב, חלה חובה על המוכר בתשלום דמי הסכמה למינהל מקרקעי ישראל (למעט העברה ללא תמורה לקרוב).

אין לראות את הודעת התשלום מאת מינהל מקרקעי ישראל "כגזירת שמיים" אשר אינה ניתנת לשינוי ולסתירה, ויש לבחון באופן מקצועי את השומה ועל בסיס אלו נתונים ניתנה, על מנת לדעת כיצד יש לפעול ובאלו דרכים להפחיתה. בדיקה מקצועית של שומת דמי ההסכמה בידי עו"ד המתמחה בכך, כרוכה אומנם בהוצאות ובתשלום כספים נוספים (אגרות, שכ"ט עו"ד, שמאות נגדית וכד'), אולם בסופו של דבר, היא עשויה להביא להפחתה משמעותית בתשלום הסופי שיידרש מאת המוכר, ובכך לחסוך לו כספים רבים.

מאז בג"ץ הקרקעות, חלפו למעלה מחמש שנים ועל הבג"ץ ותוצאותיו נכתבו הרבה מאוד מאמרים ופרשנויות, אך אף אחת מהם לא הצליחה לפרש את משמעות המושג "צדק חלוקתי", כפי שהדבר הובא בפסק דין זה.

בימים הקרובים עומדת מועצת מקרקעי ישראל לאשר החלטה אשר תייתר את הצורך בגביית תשלום של דמי היתר באזורים שאינם אזורי עדיפות לאומית בבניה של עד 360 מ"ר ומדובר במתנה של 200 מ"ר. (עד היום הוכרו זכויות של 160 מ"ר למגורים). מדובר על חוכרים שלהם חוזה חכירה מהוון, קרי שולמו דמי חכירה מראש לארבעים ותשע שנים, לבית, היה גודלו אשר היה.

דרישת הועדות לתכנון ובניה להיטל השבחה מישובים חקלאיים להם חוזי חכירה לדורות מסתמכת על הוראות חוזה החכירה לדורות המקנות לישוב חקלאי את הזכות לשינוי יעוד לתעסוקה ללא החזרת הקרקע למינהל.

אנו סוברים, כי זכויות חוזיות הקיימות מקדמת דנן גוברות על החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 949 המגבילה את שטחי התעסוקה ל-60 דונם נטו (80 דונם באזורי עדיפות ב' ו-120 דונם באזורי עדיפות א') והקובעת שיעורי דמי חכירה מלאים תוך התעלמות גמורה מהוראות חוזה החכירה לדורות המתייחסות לקרקע משבצת נחלות חקלאיות כקרקע עירונית בכל הקשור לשינוי ייעוד לתעסוקה