מידע בנושא מחירי תוצרת חקלאית

שנים מדברים על יוקר המחייה ובמקום להוריד אותו, הוא רק מטפס והיאוש בציבור הולך וגובר. מקבלי ההחלטות בישראל צריכים לחשב מסלול מחדש ולהבין כי היבוא רק מעלה מחירים אך אם נחזק ונשקיע בחקלאות הישראלית, נוזיל את עלויות הייצוא ונעודד תחרות בין יצרנים מקומיים - נוכל להוביל לשינוי אמיתי וירידת מחירים לצד  דאגה לעצמאות המזון שלנו. תעזרו לחקלאים - והם יעזרו לכולנו

** ירקות ופירות הם מוצר עונתי ולכן יש לבחון את שינוי המדד החודשי (מחודש לחודש עוקב) ביחס לאותה תקופה מקבילה בשנים קודמות ** לאורך עשור התוספת למדד המחירים לצרכן הנובעת מהתייקרות פירות וירקות טריים עומדת על 0.2% בלבד ** המדדים בשנת 2023 (ממוצע של ינואר עד אפריל) לעומת אותה תקופה לפני שנה: ירקות טריים התייקרו בממוצע ב-0.9%, פירות טריים בממוצע הוזלו ב-1.2%

מבדיקה שערכה החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות עולה כי דווקא מחירי החלב הגולמי בישראל נמוכים או דומים למחירי החלב בשורה של מדינות אירופה.

מבדיקת המשרד ועל סמך נתוני הנציבות האירופית מפברואר האחרון עולה כי מחיר החלב הגולמי הישראלי עומד על 57.98 אירו ל-100 ק"ג, לעומת ספרד שמחיר החלב הגולמי בשטחה עומד על 58.5 אירו ומלטה על 60.6 אירו. מדינות כמו איטליה ואוסטריה דומות מאוד במחיריהן למחיר בישראל.

המחלבות והחקלאים כבר ויתרו מספיק בשנים האחרונות, גם הממשלה צריכה לשאת בנטל ועליה לשים את היד בכיס אם באמת אכפת לה מיוקר המחיה.

באיחוד החקלאי קוראים לממשלה לחוקק לאלתר את חוק החקלאות כדי לעצור את הקטסטרופה.

או, עוד על עלויות העסקת עובד זר בחקלאות -  כמה זה עולה? למה ומדוע מוצדק להחריג את העובדים הזרים? (קריאה IV)

משרד החקלאות פרסם סקירה של ענף החקלאות לשנת 2018 והמדדים והמחירים של ייצור המזון הטרי בישראל.

מסקנותיו: בשנת 2018 ערך הייצור החקלאי עמד על 30.5 מיליארד ₪, עלייה של כ-2% בהשוואה לשנת 2017.

התוצר המקומי הגולמי בחקלאות  בשנת 2018 הסתכם בכ-14 מיליארד ₪, עלייה של כ-3.8% בהשוואה לשנת 2017. חלה עלייה של כ-8% בערך התפוקה החקלאית המיועדת לשוק המקומי.

העלייה בערך התפוקה החקלאית הכוללת נבעה מעלייה של 4.8% במחירי התפוקות החקלאיות שקוזזה בירידה של 2.6% בכמות התפוקה החקלאית. ערך התפוקה הצמחית עלה ב-3.1% ואילו ערך תפוקת בעלי החיים עלה ב-0.8%.

מדוע חלק מהפירות מחירם גבוה עתה?

ענף הפירות מתנהל כשוק חופשי, משרד החקלאות אינו יכול לומר לחקלאי חסר מנגו- אני מחייב אותך לשתול מנגו. משרד החקלאות לא רשאי ולא רוצה להגיד לחקלאי באיזה מחיר למכור את סוג א של המנגו ואיזה מחיר למכור את סוג ב של המנגו, ומהי ההנחה במחיר שיעשה למי שקונה בכמות גדולה. בשוק חופשי מחיר הפרי נקבע לפי איכות הפרי, ההיצע והביקוש. ניהול מו"מ נבון של החקלאי הוא המתכון לקבל מהסיטונאי מחיר סביר לפירות שמוכר.

הטבע לא מאפשר בצירת ענבי מאכל בכל ימות השנה. ולכן, באמצע העונה כשיש הרבה ענבים מחירם נמוך ובתחילת העונה או בסיומה ההיצע של הענבים קטן ועל כן מחירם גבוה. מחוץ לעונה יש מחסור בענבים ועל כן מייבאים ענבים בטיסה, ולכן- מחירם גבוה. מי שרוצה לאכול ענבים אף מחוץ לעונתם- שישלם, מי שרוצה לחסוך מכספו, לא יקנה ענבים שיובאו מחו"ל במחיר של 40 שקל לקילו.

דו"ח מבקר המדינה האחרון (69ב)  שהוקדש בין היתר לסוגיית פערי התיווך של פירות וירקות בישראל מצייר תמונה עגומה לאוזלת ידם של משרד החקלאות ואוצר ולמעשה לפי דו"ח לא קרה דבר מאז שהוחלט על ידי הממשלה ב-2001 לטפל בסוגיית יוקר המחיה.

כבר ב-2001 בעקבות גל המחאה החברתית הוקמה ועדת טרטננברג שגילתה מה שהיה ידוע לכל כי אחד הכשלים ביוקר המחיה הוא כשלי התחרות.

בעקבות המלצות ועדת טרטנברג הוקמה ועדת(ועדת קדמי) וזו המליצה ביולי 2012 לעודד הקמת שוקי מזון מקומיים ולעודד מכירה ישירה של תוצרת חקלאית לצרכנים.   כמו כן המליצה הועדה להשלים את כל ההליכים להקמתו של שוק סיטונאי חדש לפירות וירקות שיבוסס על פיקוח ממשלתי.

על פי הדו"ח בדיקה שעשה משרד החקלאות ב-2015 מעלה כי המבנה הריכוזי במקטע הסיטונאי והקמעונאי בשוק הפירות והירקות הטריים למול החקלאים יוצרים יחסי כוחות לא שווים בין החקלאים לבין המשווקים הגדולים העלולים לפגוע בחקלאים.

"גרנות", בבעלות 43 קיבוצים ומושבים שיתופיים מפתח תקווה ועד הכרמל,  המגדלים עשרות אלפי דונמים של מטעי אבוקדו, פירות וירקות, הקים גוף עצמאי למכירה ושיווק של פירות וירקות לרשתות המזון ולסיטונאים • גיורא מרום, מנכ"ל חקלאי גרנות: "אנו רוצים לקרב את החקלאי לצרכן, לקצר תהליכים, לצמצם את כמות הידיים המתווכות ולמקסם את רווחיות החקלאים"

ראש המועצה הלאומית לכלכלה הפרופ' אבי שמחון הכריז לאחרונה כי יש לבטל את חובת תשלום שכר המינימום והזכויות הסוציאליות לעובדים הזרים בישראל.

פרופ' שמחון: "אנחנו מייקרים את המחיה לקשישים סיעודיים, כדי שבנפאל יחיו יותר טוב".

כאן נעסוק בעלות העבודה בענפי הצומח בחקלאות:

במציאות בה נדיר למצוא ישראלים המוכנים לעבוד בחקלאות בקביעות ולאורך זמן תלויים חקלאי ישראל בעובדים זרים המגיעים מעבר לים (מתאילנד, מסרילנקה ועוד) ובעובדים מהשטחים.

בעוד שלגבי ישראלים החובה לשלם שכר מינימום וזכויות סוציאליות שונות מובנת ומוצדקת הרי שלגבי האחרים, לפחות לגבי המגיעים ממדינות שמעבר לים, הדבר גובל באבסורד ו/או "בחלמאות".